שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כ״גSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 23
א׳ולהבין זה יובן על פי משל מאדם בשר ודם אשר כל השמות והכינויים שמכנים אותו כגון שקורין לזה חכם ולזה חסדן או גבור או נצחן וכן כל המדות הכל הוא מצד פעולותיו כי כאשר מדבר דבר חכמה קורין אותו חכם מצד מהות נפשו או כשנגלה ממנו חסד קורין אותו חסדן או כשנתגלה ממנו גבורה קורין אותו גבור ודומיהן ומכנים כל המדות בכח נפשו והנה בכח החיות בעצמו בבחינת נפשו הרי היא חיות כח אחד רוחני התעריך בה כל הכוחות האלו בבחינת מדה מיוחרת לכל מדה בפני עצמה מאחר שהיא כח אחד לבד בלי שום התחלקות כי אם כח אחד רוחני המתפשטת בבחינת חיות לכל הגוף בשוה וכל התגלותה הוא בכוחות מתחלקים בבחינת התפשטותה בכלי הגוף וכפי כלי הגוף ככה הוא התגלותה דהיינו בכלי המוח נתגלית בבחינת השכלה ובכלי הראיה נתגלית כח חיותה בבחינת ראיה ובכלי המעשה בבחינת מעשה וכפי תמונת כלי המקבלים באברים ככה הוא התגלותה דהיינו אם הכלים תכונת מזגם וערכם בבחינת מזגיהם ראויים לקבל דהיינו המוח כשהוא גדול וזך הליחות שבו וכדומה כידוע לחכמי הניתוח ראוי לקבל יותר חכמה וככה הגבור בגבודתו והחסדן בחסדיו והכל לפי מזג תכונת הגוף ופעולת כליו שהם האברים ככה נתראה פעולת הנפש אבל בכח החיות מצד עצמו הוא כח רוחני אחד בכלל ויכולה להתפשט בלי גבול כי אם שכלי הגוף מגבילים כידוע:
1
ב׳והנה הגם שכל ההתפשטות הוא מצד הכלים אף על פי כן כשאדם אומר דבר חכמה הרי הנו תולין החכמה בנפשו ולא במוח הגשמי שהוא הכל כאשר הוא באמת מצד הנפש כי כלי הגשמיים מצד עצמם אינם בערך חכמה ומדות כלל שהמה בשר ולא רוח כי אם מצד הנפש הגם שבנפש עצמה אין שייך בה לומר כלל חכמה ושום התחלקות בעולם אך מחמת פעולת הגוף המתגלית מהנפש אנו תולין בהעיקר כי מאחר שכלי הגוף בעצמם אינם פועלים מצד עצמם כלום כי אם מצד הנפש המתפשטת תולין כל התמשכות הפעולות בהעיקר ומה גם שכל החכמות ופעולות הנפש המתגלים מוכרחים להיות בכח נפשו כי אם לא כן מאין באה ההשכלה במוח דווקא באופן זה וכן בכל הפעולות מאחר שהן רק כלים גשמיים מוכרח להיות הכל בכח הנפש המתקשרת בכלים האלו ופועלת על ידם פעולתה אך איך ומה ובאיזה אופן הם בכח החיות מאחר שהוא כח רוחני אחד בלתי מתחלק כלל זה לא נודע אפילו בנפש האדם ודבר זה נקרא רצון הנפש מצד שלא נודע איך הם כל ההתחלקות החכמה ומדות בכח הנפש גם איך הוא התקשרותה בכלים הגשמיים לכן פעולתה והתקשרותה בכלי הגוף נקרא רצון ופלא ועל זה נאמר ומפליא לעשות שמקשר גשמיות ברוחניות:
2
ג׳והנה כל הבחינות הנזכרים לעיל שמעריכין הכל בכוחות הנפש הכל הוא מצד כוחות המתגלים בהגוף דהיינו כשאדם עושה איזה פעולה אנו מחברים את הפעולה לכח נפשו אם לחכמה או לחסד ואיכותם ומהות התחברותם היא בנפש וקורין אותו רצון הנפש אבל כשלא נתגלה מאדם שום פעולה הן לחכמה הן לאיזה מדה או מעשה הרי אין להעריך בכח נפשו מצד עצמה שום פעולה ומדה מאחר שהיא כח אחד חיות פשוט ואין לנו ידיעה כלל במהותה בעצמה וכמאמר הזוהר הקדוש פרשת בראשית (דף כ"א.) מחשבתא דבר נש כולי עלמא לא יכלין למנדע כל שכן לגו מן מחשבה מאן איהו דעביד הרהורין ורעיונין כו' עיין שם:
3
ד׳והנה בהתפשטות הנפש בגוף נקראת צמצום לגבי גילוי התפשטותה שבכוחה להתפשט בלי גבול והראיה שמתפשטת בכמה אופני חכמה וכשיעמיק יותר שכלו יתגלה לו יותר הכל מכח נפשו וכל הצמצומים הם מצד הכלים אבל לא מצד עצמותה כי אין יתרון וחסרון מצד עצמה כי אם בבחינת גילויה כי אם יסתום אדם עיניו לא יהיה מזה חסרון לכח הראות שבכח נפשו רק מצד הכלי שאינו נגלה התפשטותה והראיה לזה אדם שהוא בעל כח גדול ובריא נמצא שבכח חיותו הרי נגלה ממנו חיות הרבה מהנפש ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה חכם מצד קטנות כלי המוח שלו או שיהיה חכם ולא גבור נמצא שאין היתרון והחסרון תלוי כלל בנפשו כי אם בהכלים אך אף על פי כן תולין כל הכוחות בנפש וכח השכל והמדות שבנפש קורין חכמה ומדות שבנפש הגם שאין בכוחה חילוק כלל וכח התפשטותה בגוף להחיותו ולהתקשר בו נקרא רצון הנפש וכח התגלותה נקרא צמצום והכל הוא מצד ההתגלות אבל הנפש בעצמה אין לומר בה כל אלו המדות ומחיה את כל הגוף בשוה וכל הגוף ממולא ממנה ולא תמצאה במקום ממקומות הגוף לייחד לה מקום ששם היא שוכנת הגם שמבואר שהנשמה משכנה במוח והרוח בלב הכל הוא מצד גילוי הכלים בבחינת גילוי נתגלה בחינת נשמה במוח ורוח בלב ונפש בכבד והכל בבחינת אור וזיו הנקרא גילוי בלבד והראיה שהמקיף הוא על הגוף ומקיפו מראשו ועד רגלו דהיינו כוחה בעצמה שלא בבחינת גילוי נקרא בחינת מקיף והיא כוללת כל הגוף בחיצוניותו ובפנימיותו ואדרבה התגלותה בבחינת גוף הוא אור וזיו בלבד אבל התקשרות חיותה בעצם אינה נגלה כלל בשום מקום ושום התחלקות כלל לכן קורין אותה מקיף שמקיפו בשוה בכח אחד לבד והוא דייקא שלא בבחינת התגלות:
4