שערי היחוד ואמונה, שער ראשון כ״זSha'arei HaYichud VeEmunah, First Gate 27
א׳גם בזה תבין מאמרי הזוהר ושארי מקובלים אשר פעם מבואר שאפילו בשלשה ראשונות אסור החקירה וההבנה כמאמר הזוהר הנזכר לעיל על פסוק בטחו בהוי"ה עדי עד דהא מתמן ולעילא אתר טמיר וגניז כו' הדא הוא דכתיב כי בי"ה הוי"ה צור עולמים והוא אתר גניז וסתים כו' מכאן ולהלאה לית רשו לבר נש לאסתכלא ביה הנה מבואר שאפילו בי"ה שהם חכמה ובינה לית רשו לאסתכלא והזוהר עצמו מדבר בחכמה ובינה ובכתר ולמעלה ממנו בבחינת עתיק וגם פעם מבואר במופלא ממך בל תדרוש על בחינת כתר כמבואר בזוהר הקדוש וברעיא מהימנא ובתיקונים שקאי על בחינת כתר ובעץ חיים מבואר שממלכות דאדם קדמון ואילך אסור לדבר משמע שממלכות דאדם קדמון ולמעלה אסור החקירה אבל במלכות דאדם קדמון מותר החקירה והעסק וידוע שמלכות דאדם קדמון הוא בחינת עתיק וכתר וגם באדם קדמון עצמו דיבר וכמבואר בעץ חיים שעל כתר דאדם קדמון נאמר במופלא ממך וכו' והוא לכאורה סתירה גדולה:
1
ב׳אך הענין הוא כאשר מבואר לעיל על פסוק כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך וכו' ולמקצה השמים ועד קצה השמים שמקצה השמים וכו' אתה שואל דהיינו כי בבחינת שאלה וידיעה בכדי לאתקשרא ולאתדבקא ביחודו יתברך הוא דוקא על ידי מדותיו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה הנזכר לעיל וכי אפשר לדבקה בו אלא הדבק במדותיו כי הוא נודע מצד פעולותיו מצד פעולות המדות בבריאה יצירה עשיה בכדי לייחדם ביחודו יתברך בבחינת אצילות אבל שלא בבחינות מדות כי אם בבחינת מהותו יתברך אשר לא נודע תמן אסור לשאלא כלל דהיינו בשלשה ראשונות דהיינו מקורם של המדות מאין נלקחו אשר אין לתאר אותו בבחינת מדות ואיך הם המדות בכחו יתברך אסור לשאלא בבחינת הבנה מאחר שאינו מושג:
2
ג׳וזהו מה שכתוב כי בי"ה הוי"ה צור עולמים היינו ציור העולמות איך שהם בכחו יתברך אשר מהם נפעלו המדות אבל לחקור אחר שורשם של המדות הוא בבחינת שלא לשאלא דהיינו להבין שממנו יתברך יצאו ואפילו אחר יציאותם הוא על פי כחו הפלא שהוא שלא בבחינת הבנה כי אם בבחינת פלא בבחינת שלמעלה מן השכלה והבנה אבל מצד שעיקר ההתדבקות הוא אליו ולא למדותיו ואליו הוא בחינת אין סוף יתברך ובבחינת אין סוף יתברך אין לתאר הכתר שהוא כח האצילות איך שנתהוו על ידי רצונו יתברך בחינות מדות מאחר שמושלל מערך המדות רוממות מעלות לאין קץ מערך הכלים עד אשר אין לתאר אותו אפילו בבחינת מקור כי מקור שייך לומר על דבר המתגלה שיש להדבר מקור ששם הדבר בהעלם ומקור ושורש כמו למשל משכל המתגלה באיזה דבר אזי כח השכל שבהעלם נקרא מקור אך שם הוא בהעלם ומההעלם בא להתגלות אבל למשל התעריך את השכל שהוא מקור לאבן דומם אשר רחוק מגדרו בכמה הבדלות לאין קץ כן כל בחינות כלים לגבי אין סוף יתברך אשר הוא מובדל בכמה מיני הבדלות לאין קץ מערך הכלים איך להעריך שעל ידי בחינת רצונו יתברך נתהוו הכלים רק התהוותם הוא בבחינת פלא נמצא שתעריך איזה ערך להכלים מצד עצמותו יתברך כי אם שהם נעלמים הלא באמת אין לתאר כלים אליו יתברך אפילו בהעלם דהעלם וכדי לחקור אחר מוצאו של כתר מוכרחים להעריך אצלו יתברך מחשבה קדומה בבחינת כחו יתברך שמצד הכלים איך שהם בכח השואתו יתברך בבחינת פרט ופרט זה הכח נקרא אדם קדמון לכן ממלכות דאדם קדמון שהוא בחינת גילוי ממחשבתו הקדומה יתברך נתהוה הפלא בבחינת כלים אבל לא מצד מהות עצמה אבל לחקור במחשבתו הקדומה שהוא אדם קדמון איך לתאר אליו יתברך מחשבה כלל ואיך הם הכלים בבחינת אדם קדמון אשר הוא בחינת אין סוף בזה אסור לדבר:
3
ד׳ולכן מבואר בעץ חיים שבפנימיות אדם קדמון אסור לדבר כלל כי אם בחיצוניות האדם קדמון דהיינו בבחינת המשכה מבחינת אדם קדמון בכדי להבין שכל המשכות הכלים הוא על ידי האדם קדמון אך בכדי למצוא מקום לתאר אליו יתברך בחינת מחשבה קדומה בבחינת העולמות אשר כח זה הוא כטיפה מן הים נגד גילוי כח האין סוף בבחינת השואתו מוכרח אתה לתאר בחינת צמצום ומקום פנוי וכל זה הוא שלא בבחינת הבנה וידיעה כלל בעצם חס ושלום כי אם הכל מצד מדותיו בכדי לשלול מאתו יתברך בחינת מדות ואף על פי כן המדות הם מעצמותו יתברך ולהשוותם ולייחדם בעצמותו יתברך בלי שינוי מוכרחים לחקור אחר מוצאם אבל כשתסתכל כל הדברים האמורים הכל הוא מצד המדות לבדם דייקא אבל לא דיבר חס ושלום בלמעלה מן המדות דהיינו שלא מצד המדות כי אם בערך עצמותו יתברך שהוא למעלה מבחינת כלים לא דבר כלל כי אפילו מצד המדות איך הם במקורם לא דברו בבחינת ידיעה והבנה כלל ובזה יבא הכל על נכון ודוק היטב והבן:
4