שערי היחוד ואמונה, שער רביעי י׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 10
א׳נמצא כאשר תעיין מצד העצם הכל הוא עצמותו ברוך הוא ואין עוד מלבדו אבל אינו בערך גילוי כלל ונקרא סובב כל עלמין והוא עיגול אין סוף המקיף את כל העולמות בבחינת ריחוק דהיינו שכולל בכחו התהוותם וקיומם וכח התהוותם וקיומם הכל בדרך נסתר בבחינת מקיף וכל בחינת הריחוק הוא לגבי ההתגלות לגבי דידן וכל זה הוא בבחינת כחו יתברך בעצמותו שלא בערך המשכה אבל בערך המשכה כביכול בחינת אין סוף הוא מוקף מכולם כי ראשית הקו הוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא בבחינת חיות הנמשך מאור אין סוף ברוך הוא בעצמותו ומחובר אליו כמבואר בעץ חיים בכמה מקומות דהיינו שנגלה אור עצמותו יתברך בבחינת המשכה דקה:
1
ב׳ובחינת הקו ההוא ראשית ההתגלות הוא באדם קדמון בעיגוליו וביושרו כי עיגוליו המה כח הכולל ההמשכה והיושר הוא ההמשכה בעצמה דהיינו המשכתו יתברך הנגלה בבחינת עולמות בבחינת מחשבה קדומה אשר אין לתאר במחשבה הקדומה זו שום כח התחלקות כלים חס ושלום כי אם מצד התכללות כל העולמות הנכללים ומשתווים בבחינת המשכה זו ומדברים בבחינת אדם קדמון הזה בחינת אורות וכלים בהשאלה דהיינו מצד שכל עיקר התמשכותו הוא מצד העולמות שהמה כלים להתגלות אלקו"תו יתברך שיומשך בהם אור אין סוף בהתגלות אפילו גביה כביכול מתארים אנו כח הכלים האלו במחשבתו הקדומה בבחינת כלים דאדם קדמון אבל חס ושלום לתאר שם כלים באדם קדמון הזה אשר הוא בחינת מאציל ברוך הוא כי אם מצד העולמות והאור העובר בתוך הכלים דהיינו המשכתו יתברך בבחינת המתמשך בהתכללות כלים אלו הוא נקרא פנימיות אדם קדמון לכן מבואר בעץ חיים אשר בפנימיות דאדם קדמון הזה אסור לדבר כלל כי הוא המשכות המאציל אין סוף ברוך הוא לבדו אשר לא תליא שאלתא ביה כלל ואין להעריך מצד המאציל ברוך הוא שום בחינה ושום השגה ושום שאלתא כלל כמבואר לעיל בשערים הקודמים כי אם מצד הכלים דאצילות בריאה יצירה עשיה אשר הכל הוא מצד עצמותו ברוך הוא מוכרחים אנו לתאר כח הכלים האלו במאציל ברוך הוא בבחינת מחשבה קדומה לכן מדברים באדם קדמון כלים דרך השאלה שמשאילין להם שם כלים מצד התכללותם כנזכר לעיל אבל לא מצד העצם:
2
ג׳ומבחינת המשכה זו בבחינת מחשבה קדומה מתמשכים ההמשכות לצורך גילוי העולמות והם נקראים הארות שהם ההבלים המתגלים דרך עינים ואזנים חוטם פה דאדם קדמון והמשכות האלו המה נמשכים מאור אין סוף המתמשך במחשבה קדומה זו להתמשך בגילוי העולמות כי בחינת אדם קדמון הזה דהיינו מחשבה קדומה בעצמה אינו בערך גילוי כלל כי בחינתו הוא המאציל ברוך הוא לבדו אשר אינו בערך עולמות הגבול והיש כלל כי אם על ידי מחשבתו הקדומה זו כביכול אנו מתארים שהם נקראים כלים בהשאלה דהיינו איך להמשיך אור אין סוף ברוך הוא בבחינת גבולים נמשכו המשכות מאור אין סוף הנמשך בבחינת כלים דאדם קדמון להמשיך גילוי מכחו יתברך לעולמות ובחינות אלו הכלים דאדם קדמון הם המסתירים להתגלות המשכתו באור עצמותו כי אם להמשיך דרך הארות שהם הבלים אבל האדם קדמון בעצמו דהיינו אפילו מה שמתארים בשם כלים דאדם קדמון אינם בערך גילוי כלל כי הוא המאציל ברוך הוא כנזכר לעיל כי אם שאנו מתארים כלים באדם קרמון שהם כלים להסתיר המשכתו להתמשך בבחינת הארות שנקראים הבלים:
3
ד׳והמשל בזה לאדם שיש לו מחשבה עמוקה לאיזה דבר הרחוק ממהותו מטעם הכמוס אצלו והנה מצד בחינת גילוי הדבר אשר הוא רחוק מגדרו בכמה מיני ריחוק אינו ערך כלל להתמשך בבחינת הדבר הרחוק ממנו כי אם מצד טעמו הכמוס וההסכם שהוסכם אצלו כח התמשכות זו יתגלה מכח מחשבתו העמוקה המשכות ממנו בבחינת הארות להתמשך להתגלות להדבר והנה התמשכות ההוא אינו מערך עצמו ומהותו אך מצד שעלה אצלו במחשבתו הקדומה ההסכם להתמשך בה לכן על ידי ההסכם הזה נמשך ממנו המשכה שאינו בערכו אך הגם שההמשכה ההיא אינה בערכו אך אף על פי כן המשכה הזו נמשך מהמשכתו הנמשך במחשבה הקדומה הזו נמצא בחינת ההסכם נעשה בחינת כלי להמשכתו וההמשכה היא פנימיות אבל אף על פי כן בחינת גוף המחשבה אינו בערך גילוי כי בחינת המחשבה הוא בערכו אבל ההמשכה שבתוך המחשבה הגם שהוא יותר פנימיות מבחינת המחשבה עצמה אבל מאחר שנעשה אצלו ההסכם להתמשך מתמשך יותר והנה התמשכות הזה היוצא מן ההסכם זה מצד שהמשכה זו אינו בערכו נקרא הארה אבל מצד שהוא נמשך בה בעצמו הוא ממש המשכת עצמותו של אדם הנמשך בה כי מאחר שנמשך בה הרי נמשך בה בעצם חיותו:
4
ה׳כן הוא כביכול בהבדל למעלה דהיינו אדם קדמאה זה הוא מחשבתו הקדומה להתמשך לעולמות וגבולים והנה מצד שהגבול הוא אינו בערך לגבי עצמותו בכמה מיני ערכים לאין קץ הרי אין להעריך גילוי הזה כאשר הוא במחשבתו הקדומה שיתגלה באיזה התגלות. והנה בחינת כח מחשבה קדומה זו שנכללין בה כל העולמות בהעלם ובדקות גדול בבחינת השוואה נקראת בחינת גוף המחשבה ונקרא גוף האדם קדמאה בהשאלה והתמשכות אור הנמשך בה הוא אור עצמותו בחינת אין סוף ברוך הואהגה"ה ובחינת הסכם זה שאנו מבארים הוא גם כן דרך השאלה כי אל תדמהו חס ושלום לאדם אשר ההסכם שלו נעשה על ידי חכמה ובינה בבחינת כלים ומתיישב על ידי החכמה ובינה ומדות אשר חס ושלום לתאר כל אלה בהמאציל ברוך הוא אשר הוא פשוט בתכלית הפשיטות והוא לבדו ברוך הוא אין נופל בחינת הסכם כי אם על דרך השאלה לשכך האוזן אנו קורים למחשבה קדומה בבחינת הסכם כמו שההסכם אצל אדם הוא ראש לכל ההתמשכות וכל הפעולות הוא הכל כפי שנגמר במחשבתו כן אנו קורים הראשית לכל המשכותיו יתברך בבחינת הסכם אבל באמת שרש ההסכם הזה אינו בערך השגה וידיעה כלל וזכור זה:
5
ו׳והנה בחינת גוף מחשבתו שהוא הסכם שבכח המאציל ברוך הוא אינו בערך הגילוי כלל אך מצד שעלה במחשבתו הקדומה להתמשך ממשיך עוד יותר בגילוי דהיינו שנגלו גילויים מצד בחינת ההסכם זה אשר במחשבתו הקדומה אשר הוא ראש לכל ההמשכות והמשכה זו נקראת בחינת הארה היוצאת מנקבי אוזן חוטם פה דהיינו שכל התמשכותו כביכול עיקרו הוא בבחינת מחשבתו הקדומה אך מצד שעיקרו הוא להתמשך נבקע כביכול מתוך בחינות כלים דאדם קדמון אור המשכתו יתברך מצד אור עצמותו ברוך הוא אשר בתוך בחינת האדם קדמאה הזה להתמשך עוד המשכות בבחינת הארות הנקרא הבלים דאדם קדמון: [הגה"ה ובחינת הסכם זה שאנו מבארים הוא גם כן דרך השאלה כי אל תדמהו חס ושלום לאדם אשר ההסכם שלו נעשה על ידי חכמה ובינה בבחינת כלים ומתיישב על ידי החכמה ובינה ומדות אשר חס ושלום לתאר כל אלה בהמאציל ברוך הוא אשר הוא פשוט בתכלית הפשיטות והוא לבדו ברוך הוא אין נופל בחינת הסכם כי אם על דרך השאלה לשכך האוזן אנו קורים למחשבה קדומה בבחינת הסכם כמו שההסכם אצל אדם הוא ראש לכל ההתמשכות וכל הפעולות הוא הכל כפי שנגמר במחשבתו כן אנו קורים הראשית לכל המשכותיו יתברך בבחינת הסכם אבל באמת שרש ההסכם הזה אינו בערך השגה וידיעה כלל וזכור זה:]:
6