שערי היחוד ואמונה, שער רביעי י״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 11
א׳והנה בחינת בקיעה זו היא מבחינת פנים דאדם קדמון כביכול כי בחינת פנים הוא התגלות הפנימיות הנגלה על ידי הכלים נקרא בחינה זו פנים אשר לזה היא בחינת האדם קדמאה הזה בכדי להתגלות כמו למשל בהבדל מאדם שמראה פנים להתגלות כך בחינת המחשבה קדומה זו עיקרו הוא להתגלות אבל מצד בחינת האדם קדמון הזה מצד בחינתו בעצמו אינו בערך התגלות כי אם מצד הארות פנים שעיקרו הוא להתגלות כנזכר לעיל נבקעו מתוך כליו הארות פנימיותו להתמשך למטה ובחינת בקיעה זו הם העינים ואוזן חוטם פה:
1
ב׳דהיינו כמו למשל באדם הגשמי הרי גופו מסתיר לחיות נפשו ואינו נגלה כלום ממנו וחיות הנפש מוסתר בהגוף רק מהפנים שלו נגלה המשכת נפשו בהתגלות על ידי בחינת ראיה שמיעה וריח ודבור והנה כל המשכות האלה הוא להתמשך לדבר הרחוק ממהותו ונבדל ממנו כנראה בחוש הראיה להביט הדבר הרחוק ממנו וכן השמיעה לשמוע מהזולת והדבור הוא גם כן לגלות מהותו על ידי כלי הדבור וכדומה לזה והנה הגם שהתפשטות זה אינו עצם נפשו כי עצם נפשו אינה בערך התגלות ואינו נגלה מעצם הנפש כלל כי אם התפשטות זה ונקרא הארת נפשו בבחינת הבל כידוע עם כל זאת בבחינת הבל הזה והארה זו נתגלה בו עצם הנפש כי נגלה על ידי המשכות אלו רצון הנפש כי על ידי ראיה רואה מה ששייך לנפשו וכן על ידי השמיעה וריח ודבור הכל הוא מעצם הנפש המתקשרת בהמשכות אלו מצד רצון הנפש להתמשכות אלו:
2
ג׳כן הוא כביכול בבחינת אדם קדמון הזה דהיינו שעלה במחשבה הקדומה כח כל העולמות כאשר הם אצל המאציל ברוך הוא ובחינת מחשבה זו הוא מסתיר להמשכת אור עצמותו ברוך הוא שהוא הקו שלא יתמשך בבחינת גילוי כי אם היה מתמשך בבחינת גילוי הלא אין מקום להתגלות עולמות כלל כי המשכה זו היא מאור אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך עולמות כלל לכן על ידי כלי האדם קדמון הזה הוא מסתיר אור המשכתו יתברך וכלי האדם קדמון הזה המה כח כל הכלים שנגלו בעולמות כאשר הוא בבחינת המאציל ברוך הוא אשר אין לתארם בבחינת כלים כנזכר לעיל כי אם מצד ההתגלות ובחינת כח הכלים האלו המה המסתירים לאור המשכתו יתברך כי אם שנבקעו מתוך הכלים המשכות על ידי בחינת ראיה שמיעה ריח ודבור הגם שאין לתאר אצלו חס ושלום בחינות אלו מצד המאציל ברוך הוא אשר אצלו הכל בהשוואה ואין זולתו אף על פי כן לשכך את האוזן קוראים להם שמות אלו דהיינו ההתגלות מתוך המחשבה זאת נקראים בבחינות אלו ואשתמודען עילאי מתתאי כמו שכל בחינות אלו נגלים בבחינת אדם ונמשכין ממנו בבחינת הארה כן אנו מתארין ההמשכות הנמשכין מתוך מחשבה קדומה זו בשמות אלו כי הם כח ומקור לכל ההתגלות הנגלה בעולמות:
3
ד׳והנה ההמשכות אלו הם הבלים דהיינו שנמשך מאור עצמותו ברוך הוא המוסתר בתוך בחינת מחשבה קדומה הארה מעין המשכתו יתברך והתגלותם הוא מצד רצונו הקדום להמשכות האלו שהוא רצונו הפשוט שעיקרו הוא בשביל הגילוי לעולמות אשר על כן בבחינת מחשבתו הקדומה שהוא נקרא אדם קדמון נתגלה הרצון קדום הנזכר לעיל להתגלות והנה הרצון הזה אינו בבחינת המשכה כי אם שהוא רצון לההתמשכות דהיינו התגלותו להתמשך בעולמות לכן נקרא בחינת רצון הזה מצחא דאדם קדמון כמו שבמצח של אדם אינו יוצא ממנו התגלות כלל כי אם עצם הגלגלתא רק שהוא פנוי משערות לכן ראשית גילוי הפנים של אדם מתחיל ממצחא אבל כל ראשו הוא מוסתר בלי התגלות כן כביכול גילוי זה אינו נגלה ממהות פנימיות המחשבה קדומה כלל כי אם המשכה פשוטה המגלה פנימיות המשכתו בבחינת רצון סתם דהיינו רצון להמשכתו לכן אינו נגלה מהמצח שום הבל שהוא סתום כי לא נגלה עדיין מפנימיות מחשבתו הקדומה כי אם רצון סתם אבל ברצון זה אין נגלה המשכה עדיין ולכן נקרא ראשית הפנים דהיינו ראשית להתגלות פנימיותו ועל ידי בחינת רצון זה נגלה מפנימיותו אלו ארבעה בחינות הבלים דהיינו המשכות מעין המשכתו יתברך בבחינת הקו והם נקראים הבלים והארות מהמשכתו אך הגם שהם הארות לגבי עצם הגילוי אף על פי כן המה נמשכו ממהות הפנימיות כי אם שעצם המשכתו היא מוסתרת בבחינת מחשבתו הקדומה שלא יהיה נגלה כאשר הוא בעצם כי אם מעין המשכתו לכן נקרא הארה:
4
ה׳והנה לגבי הגילוי נקרא הארה אבל לגבי ההמשכה הרי עצמותו נמשך בהארה זו וכמו למשל מאדם המסתיר חכמתו אצל המקבל וממשיך לו מעין חכמתו אך אף על פי כן עצמיות חכמתו נמשך בזה כי אם בהנגלה אין לתאר כי אם בחינת הארה ככה כביכול לגבי הגילוי הנגלה מתוך מחשבתו הקדומה נקראו המשכות האלו הארות כי אינו נגלה המשכת עצמותו מצד הסתרת כלי אדם קדמון הזה כנזכר לעיל אך אף על פי כן המשכות אלו הם מהמשכת עצמותו ברוך הוא הנמשך בהמשכות אלו והנה בהמשכות האלו אשר כל עיקרם הוא להתגלות כח הגבול הרי נכלל בהמשכות אלו כח הכלים אשר לזה היה רצונו הקדום ביותר התגלות מצד שההמשכות המה דייקא לבחינת כלים דהיינו להתגלות גמורה כביכול לכן בבחינת המשכה זו נרשמו הכלים בהעלם וכאשר נתרחקו ההמשכות האלו מבחינת מחשבה קדומה דהיינו כביכול שמרחיק המשכות אלו מערך ההמשכה שבבחינת מחשבה הקדומה בכדי שיתמשך יותר בבחינת התגלות למטה כי ההמשכות האלו שהם הבלים הגם שהם מעין מחשבה הקדומה אף על פי כן מצד שנמשכים ממחשבה הקדומה הרי אין ערך עדיין להתגלות בבחינת כלים בבחינת עולמות לכן מרחיק כביכול בחינת המשכות האלו מערך המשכתו בבחינת כלי מחשבתו הקדומה ואז בהסתכלות העיניים בהמשכה זו דהיינו כביכול הסתכלותו ברוך הוא בהמשכה זו מה יולד מהמשכות האלו מבחינת הסתכלות זה נגלים הפרטים בהמשכה זו והעיניים הם אצל המצח דהיינו שעיקר הרצון היה דווקא להתגלות הפרטים:
5
ו׳והנה ההמשכות בבחינת אוזן חוטם פה המה המשכות סתם מאור עצמותו ברוך הוא דהיינו המשכה פשוטה וההמשכה זו מצד שהיא לבחינת הכלים ממילא יש בכח המשכה זו כח הכלים אבל הם הכל בבחינת המשכה אחת וכל זמן שההמשכה הזאת היא קרובה אל מחשבתו הקדומה דהיינו שנמשך ממחשבתו הקדומה עוד המשכה אבל מחמת שאדם קדמון הזה אינו בערך גילוי ככה ההמשכה הנמשך ממנו עדיין אינה בערך גילוי אבל כשנתרחקה ההמשכה דהיינו שנתפשטה להתמשך בבחינת התגלות יותר אז על ידי בחינת ראיה שהם העיניים דאדם קדמון שהוא כביכול השגחתו יתברך בבחינת מחשבתו הקדומה בבחינת המשכה בבחינת פרטים שיתגלו מתוך המשכה זו כי הראיה מתגלה דווקא בבחינת ריחוק וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד דהיינו מה שיולד מזה ההתגלות לבסוף כך כביכול בחינת הבל העיניים הוא התגלות מתוך המשכת אור אין סוף ברוך הוא אשר עיקרה הוא דייקא לבחינת כלים וגבול כי אם שבחינת ההמשכה בעצמה אינה בערך התגלות הגבול רק מצד שכל עיקרה הוא בשביל התגלות נמשך מהמשכה זו על ידי בחינת כלי העיניים התגלות איך ובאיזה אופן יהיה הגילוי:
6
ז׳ולכן העיניים המה מתגלים תיכף אחר המצח דהיינו כביכול מצד שהתגלות רצונו הקדום הוא דייקא בשביל הכלים אשר מזה נמשכו העיניים דהיינו שיהיה נמשך הארה מאור עצמותו ברוך הוא בבחינת ריחוק להשגיח בבחינת המשכתו מה יהיה נולד מהמשכתו זה ואז נתגלו פרטי כח הכלים והגבולים ואז לא היה כח בכלים לקבל אור המשכתו יתברך כי האור הוא נמשך מאור עצמותו אשר הוא בבחינת אין סוף ברוך הוא והכלים הם בבחינת היפוך דהיינו שיהיה נגלה דווקא ולכן נמשך מזה בחינת שבירה כמבואר לעיל בכמה מקומות:
7
ח׳ואז מאיר בהם מצחא דאדם קדמון שהוא עצם רצונו יתברך אשר אינו בכלל המשכה כלל כי אם רצון קדום אשר הוא מבחינת רצונו הפשוט כנזכר לעיל אשר הוא קדם לכל ההתמשכות ואינו בערך המשכה כלל כמבואר לעיל שעצמותו אינו בערך המשכה כי אם שהוא ברוך הוא סובל הכל אשר אצלו שוין אורות עם הכלים וכח הגבול עם למעלה מהגבול המה אצלו בהשוואה גמורה לכן מצד עצמותו יתברך כל יכול לחבר האורות עם הכלים ולייחדם ביחודא חד האור עם הכלי הגם שאינו בערך אחד וממש הם שני הפכים אבל מצד עצמותו ברוך הוא מתייחדים האורות עם הכלים באופן שיהיו כלים ואף על פי כן לא יהיו מסתירים לאור אין סוף שבתוכם והוא הנקרא כלים דאצילות דהיינו שיהיה בחינת חכמה שהוא כלי אבל הוא חכים ולא בחכמה ידיעא הגם שהיא בחינת כלי אבל החכמה עצמה אינה ידיעא ומושגת מצד התדבקות והתייחדות אור אין סוף בהם ונעשה הכל גילוי אחד מעצמותו ברוך הוא וכן הוא בבינה וכן הוא בכל המדות עד שמצד התגלות אור אין סוף ברוך הוא בהם אינם נגלים לכלים פרטים כי אם הוא וחכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו וכו' הכל אחד בלי שום שינוי ופירוד חס ושלום כי הכל הם המשכה אחת מעצמותו ברוך הוא כי אם שבבחינת המשכה זו הרי נכללו בה כל פרטי הכלים של בריאה יצירה עשיה אבל הכל המה ביחודא חד מצד התגלותו ברוך הוא בהם והתגלותו בבחינת הכלים האלו והתייחדותו בהם הוא על ידי גילוי מחשבתו הקדומה בבחינת הכלים האלו והתגלותו הוא נקרא מלכות דאדם קדמון דהיינו הגילוי ממחשבתו הקדומה:
8