שערי היחוד ואמונה, שער רביעי י״בSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 12
א׳והנה בערך הגילוי אשר אין לתאר אצלו יתברך בחינת כלים נקרא גילוי הזה ממחשבתו הקדומה עתיק לבחינת אצילות הכלים שהמה מקור להגבולים אבל מצד רצונו יתברך שהוא נמשך מעצמותו ברוך הוא מצד רצונו זה מתקשרים הכלים בבחינת יחוד אחר ממש ובבחינת רצון הזה כלולים כל הכלים בהשוואה אחת לכן בחינת רצון הזה נקרא אריך אנפין דהיינו כח כל כלי האצילות המתקשרים ברצונו יתברך אשר בבחינת רצון הזה המה כל הכלים בכח אחד כמבואר לעיל:
1
ב׳ומצד בחינת הכלים בעצמם דהיינו בחינת חכמתו ובינתו ודעתו יתברך שהמה מקורים לבחינות גבולים בפני עצמם נקראו זעיר אנפין שהם בחינת קטנות לגביה יתברך דהיינו שנחית לצמצומים וזהו מצד בחינתם דהיינו כשתבחין מהותם נקראו מהות הכלים בחינת קטנות לגבי המשכת אור אין סוף ברוך הוא המתמשך אבל בעצם ההמשכה הכל הוא עצמותו ברוך הוא ולכן הוא עתיקא הוא זעיר אנפין בלי שינוי כלל כי אם מסטרא דילן שניא דהיינו לגבי הערכתינו ולגבי התפשטותו יתברך בבריאה יצירה עשיה נגלה השינוי אבל לא לגביה יתברך:
2
ג׳כי מאחר שנמשך בהכלים האלו ומתאחד בהם הכל הוא המשכה אחת מעצמותו ברוך הוא כמשל המבואר בהבדל מהחכם המתמשך בבחינת המקבל הגם שחכמת המקבל אין ערך לגביה ולקטנות תחשב לו אבל מצד התקשרותו והתאחדותו בבחינת חכמת המקבל הרי כל עצמותו נמשך בהן באין הבדל ככה כביכול ויתר על כן התגלותו יתברך והתמשכותו בבחינת העולמות הגם שכח העולמות המה אינם ערך לגבי גילוי עצמותו ברוך הוא והמה בחינת קטנות אבל מצד רצונו יתברך והתקשרותו ויחודו בהם הרי עצמותו ממש נמשך בהם באופן שאין להבדילם ולכן בבחינת אצילות הקו שהוא אור עצמותו ברוך הוא נגלה בהם התגלות אין סוף בבחינת אצילות באין הבדל כלל אך הגם שבערך המשכתו יתברך בהם הכל הוא המשכת עצמותו בהם אבל אם תעריך הגילוי כאשר הוא בעצם להגילוי שנתגלה בכלי האצילות הרי אין להעריך הגילוי שמצד עצמותו ברוך הוא לערך גילוי הכלים אשר אינם נערכים באיזה ערך כלל ולגביה יחשב הגילוי הזה להארה דהיינו מעין המשכתו יתברך וזהו בערך הגילוי אבל מצד רצונו יתברך אשר אינו בערך גילוי כלל הכל הוא המשכתו יתברך לבדו בלי שום הבדל ואין הכלים מסתירים לגביה כלום מצד כחו הכל יכול והבן זה מאוד:
3