שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ט״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 15
א׳והנה כשתסתכל בבחינת הצמצומים האלו שבבחינת בריאה יצירה עשיה התגלותם של הכלים והאורות שבתוכם הוא על ידי מלכות דאצילות שהוא הגילוי לגלות יחודו יתברך שבאצילות בבחינת כלי הבריאה ובחינת גילוי הזה נקרא כתר מלכות דהיינו מצד כתר שבאצילות שהוא רצונו יתברך להתגלות מזה בא הגילוי הוא המלכות להתגלות בנבראים שלא בערך השתלשלות בבחינת דילוג דהיינו לגלות המשכתו יתברך שבבחינת אצילות אשר שם התגלותו בעצמו יתברך בבחינת אין סוף לבחינת כלי הנבראים בעלי גבול בבחינת יש גמור אשר הם באין ערך דערך לבחינת אין סוף ורחוקים בגדרם אך מצד רצונו יתברך שאינו בערך גילוי כלל שהוא מבחינת עצמותו ברוך הוא נמשך הגילוי לבחינת בריאה לכן הגילוי בעצמו נקרא עתיק דבריאה דהיינו שנעתק מהשגה והתגלותו יתברך בבריאה להוותם ולקיימם נקרא כתר דהיינו מצד רצונו יתברך שאינו בערך גילוי מתמשך בבחינת נבראים להתגלות הכלים דבריאה יצירה עשיה ולהמשיך הארתו בהם ולכן בין ערך הכלים דאצילות אשר שם הוא נגלה עצם יחודו בבחינת אין סוף לערך הכלים דבריאה אשר המה בעלי גבולים בין שני הבחינות כלים ואורות הפרסא מפסקת בין אצילות לבריאה מצד הבדל וריחוק גדרם אך מצד רצונו להגילוי לכן המלכות בוקעת המסך בבחינת בקיעה כידוע שענין הבקיעה היה שלא בערך המשכה והשתלשלות דהיינו שיהיו נגלים כלים דאצילות בבריאה שלא בערך השתלשלות והמשכה ובקיעה הזו היא מצד רצונו:
1
ב׳וכשתעיין יותר דהיינו לעמוד על שרשם של הכלים דאצילות אשר אין סוף ברוך הוא אינו בערך כלים כלל שרשם הוא ממלכות דאדם קדמון דהיינו הגילוי ממחשבתו הקדומה שבבחינת מאציל ברוך הוא והנה הגילוי הזה הוא נערך גם כן לגבי בחינת כלים דאצילות בבחינת עתיק דהיינו שהגילוי של אדם קדמון מצד שהוא בחינת מאציל ברוך הוא אשר אין לתאר לו כלים כלל אפילו בבחינת יחוד הרי הגילוי הזה הוא עתיק יומין דהיינו שנעתק מערך ההתגלות אך מצד הרצון לההתגלות מתמשך ומתאחד בבחינת נאצלים בהתקשרות נפלא ביחוד עצום וכח הגילוי הזה הוא גם כן על ידי גלגלתא דאדם קדמון שהוא כתר דאדם קדמון שהוא רצונו יתברך שבבחינת מחשבה קדומה שעיקרו הוא לגלות שלימותו מצד רצונו הקדום והתגלות הרצון הזה הוא במצחא דאדם קדמון:
2
ג׳וכשתעיין יותר לחקור על שורש התגלותו יתברך בבחינת אדם קדמון הזה הוא הנקרא מלכות דאין סוף ברוך הוא דהיינו ראשית הגילוי להמשכתו יתברך מאין סוף ושורש הגילוי הזה הוא מרצון הפשוט לכן מלכות דאין סוף נעשה כתר לאדם קדמון ובחינת עצם הגילוי מאין סוף ברוך הוא אין להעריכו אפילו במחשבה קדומה אשר אין להעריך אצלו אפילו בחינת מחשבה קדומה מצד עצם פשיטותו הגה"ה והנה בין בחינת אדם קדמון ובין בחינת האצילות אין פרסא מפסיק כי הכל הוא גילוי האין סוף בלי הסתרה כי אם מצד ההערכה נבחן בחינת האצילות לכלים וגילוי המאציל ברוך הוא שאינו בערך כלים אשר אינם בערך אחד אבל מצד עצם המשכתו יתברך הכל הוא בחינת אין סוף לכן בבחינת התגלות זאת לא נאמר בקיעה שאין כלים דאצילות מסתירים לגביה יתברך כמבואר לעיל אבל בערך הנבחן בבחינת אצילות הכלים דהיינו שנעריך אליו כלים וכל ההשתלשלות הוא גם כן הכל על ידי בחינת בקיעה והבקיעה שבבחינת אדם קדמון הוא מעיניים ואוזן חוטם פה שהמה נבקעו מבחינת פנים דאדם קדמון שהוא הגלגלתא שהוא רצון האדם קדמון להתגלות המשכתו יתברך בבחינת כלים נקרא גם כן בבחינת בקיעה לפי ערך הדרגין והוא מצד גילוי רצונו שבמצחא כמבואר לעיל וכן מלכות דאין סוף שהוא גילוי דאין סוף ברוך הוא הנגלה להתמשך הוא גם כן בבחינת בקיעה כמבואר בזוהר בקע ולא בקע וכמבואר בלימודי האצילות מתלמידי האר"י זכרונו לברכה אשר יו"ד דס"ג בקע אויר הטהירו ובחינת הבקיעה הזאת אינו מצד הגילוי וההסתרה כמו ממלכות דאצילות בבריאה כי שלא בבחינת בריאה אין הסתר כלל כי הכל הוא התגלותו יתברך בלי הסתר כלל כי אם כשנבחין שורשם ולעמוד על עיקרם הרי אין להעריך ערך כלים דאצילות לגבי מלכות דאדם קדמון וכן בחינת מחשבה קדומה לגבי מלכות דאין סוף לכן בחינת התמשכותם זה מזה אין להעריך כי אם בבחינת בקיעה כי בבחינת המשכה על פי הסדר לא היה באפשר להתגלות שום גילוי אפילו בחינת מחשבה קדומה כמאמר הזוהר כתרא עילאה אף על גב דאיהו אור צח ומצוחצח אוכם הוא קדם עלת העלות וכתרא עילאה נקרא אדם קדמון בערך העולמות כידוע וכל הבקיעות המה מצד ההבחנה אבל לא מצד הגילוי לכן לא נזכר בחינת בקיעה בין בגילוי מלכות דאדם קדמון בין בגילוי מלכות דאין סוף וזהו מאמר הזוהר בקע ולא בקע דהיינו מצד בחינתם כנזכר לעיל אין להעריך כי אם בבחינת בקיעה אבל בהתגלות אינו בבחינת בקיעה לכן לא נזכר הבקיעה בבחינת מלכות אלא בבחינת אדם קדמון נזכר הבקיעה בבחינת פנים ששם הוא בחינת מוחין וכן יו"ד דס"ג הוא על דרך זה שהוא רק מצד בחינתם המחולקים בבחינת הבחנה אבל לא ממלכות בין דאין סוף בין דאדם קדמון שהוא בחינת הגילוי ממש ששם הכל הוא גילוי אחד ודוק והבן והמבין יבין אבל בבחינת מלכות דאצילות היא הגילוי לבריאה היא הבקיעה בבחינת ההתגלות ממש כי בבחינת גילוי האין סוף בבחינת בריאה הרי יש מסך מפסיק לכן התגלותם בבחינת בקיעה גמורה מצד ההסתרה ודי למבין:
3
ד׳ולכן נקרא אדם קדמון בשם אדם דבריאה מטעם שהמחשבה קדומה היה בשביל הגילוי בבחינת בריאה ולכן קדמו לבחינת מחשבה קדומה זו עולמות עד אין קץ אך לגודל העלמם לא שלחו בו יד לבארם כמבואר בעץ חיים כי בערך עצמות המאציל ברוך הוא אשר הוא מושלל מבחינת התגלות הכלים אשר אין לתאר אליו כח הכלים אפילו בהעלם דהעלם מוכרחים לתאר כמה צמצומים וכמה מעלות עד אין קץ עד שנתאר אליו בחינת מחשבה אפילו בבחינת קדומה ואפילו בבחינת השוואת הדרגין כי מצד פשיטותו אין להעריך בחינת מחשבה כלל אשר מורה על איזה מהות אך כדי שלא יבינו חס ושלום הצמצומים כפשוטם אשר באמת חס ושלום לדבר בערך המאציל איזה צמצומים כי אם בערך מבחן להבחין ריחוק ערכו מערך בחינת בריאה מוכרח להיות ההבחנה לזו אשר כל ערך העולמות אינם בערך כלל לגביה אך איך ובאיזה אופן הוא אסור בו העסק ועל זה מבואר במופלא ממך בל תדרוש וכו' וכאשר מבואר בשער הראשון כי אם מצד העולמות בשביל היחוד מוכרחים אנו להעריך אלו הצמצומים בבחינת התגלות אין סוף ברוך הוא בכדי שעל ידי זה יובן יחודו יתברך ומוכרחים למצוא שרשם של העולמות בכח המאציל ברוך הוא בבחינת מחשבה קדומה והתמשכותו יתברך בבחינת אין סוף על ידי רצונו הפשוט בכדי שעל ידי זה יובן קישור העולמות לאין סוף ברוך הוא וזה נקרא מה שהורשית אבל מרצון המחשבה קדומה ולמעלה אין לנו עסק בזה כלל כי אם להבין שהמחשבה קדומה הוא מגילוי אין סוף ברוך הוא בעצמו ונקרא מלכות דאין סוף בבחינת השאלה כי אין לתאר אליו שום שם ומדה חס ושלום כי אם בהשאלה וכמבואר לעיל:
4
ה׳והנה כל זה הוא בבחינת הבחנה לעמוד על שורשם בכדי להעלות כל העולמות על ידי בחינת הבנה לאין סוף ברוך הוא אבל בדרך כלל כל הבחינות שהם אינם בבחינת הנגלה בבריאה הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו רק שהמשכת עצמותו הנמשך בבריאה יצירה עשיה להחיותם ולהוום ולקיימם נקרא אצילות לגבי בחינות הנגלה בבריאה אשר כל הבריאה הוא על ידי בחינת חכמה ובינה וחסד וגבורה וכו' לכן מוכרחים אנחנו לתאר החכמה אצלו ברוך הוא כי הוא החכם והוא המבין ובכדי שלא נייחס אליו חס ושלום חכמה ומדות בעצמותו ברוך הוא אשר מורה על שינויים וריבויים מוכרחים לחקור אחר מוצאם של בחינת הכלים ולהבין השלילה איך הוא מושלל מכל הבחינות האלו ועל התמשכותו בהם ועל יחודו יתברך בהם שיהיה הוא וחכמתו וחסדו וגבורתו אחר בלי שינוי ופירוד חס ושלום אבל בעצם כל מה שהוא קודם הבריאה הכל הוא אין סוף ברוך הוא לכן אסור להסתכל מה לפנים דהיינו קודם הבריאה כי אינו בערך השגה כלל כי הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו ודי בזה למבין:
5
