שערי היחוד ואמונה, שער רביעי י״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 17
א׳והנה כל זה הוא מצד הנגלה לנו בבריאה אשר מצד התגלותו בבחינת נבראים מוכרח להיות כל כחות וכלי הנבראים אשר מתמשך בהם בכחו יתברך לכן בכח כוונתו בבחינת כלי הבריאה כאשר הם בכחו יתברך בבחינה זו המה התוספות והגירעון אבל בעצם המשכתו יתברך אין בהמשכתו תוספות וגירעון כלל כי אם בבחינת כוונתו בהמשכתו בזה יש תוספות וגירעון שכשהתחתונים מטיבים מעשיהם נותנין כביכול עוז וכח לבחינת המשכתו זה בבחינת כלים אשר המה כלים לגלות אלקו"תו יתברך ועל זה בא המאמר ישמעאל בני ברכיני והיה לך ליישר כחי ומאמר הכתוב תנו עוז לאלקי"ם דהיינו על ידי עבודת התחתונים בבחינת יחודם מוסיפין כח בבחינת המשכה זו על ידי הכלים דווקא ולהיפוך חס ושלום נאמר צור ילדך תשי חלשת חילא דלעילא דהיינו כחו יתברך בבחינת כוונתו בבחינת כלי התמשכותו בכחו הנמשך בבריאה יצירה עשיה:
1
ב׳אבל בעצם המשכתו יתברך הכל הוא עצמותו יתברך בלי שינוי כי כבר הקדמתי לעיל שכל הכלים הם לגבי דידן ומסטרא דילן שניא ולגבי דידן נקראו כלים אבל לגביה אינם כלים כלל כי העלמין אינם תופסים בו כלל לאיזה מהות או לאיזה דבר נוסף חס ושלום ועל זה נאמר אם צדקת מה תתן לו ורבו פשעיך מה תעשה לו כי קמיה כלא חשיבין מצד עצם המשכתו אך אף על פי כן עיקר כוונתו בבחינת בריאת העולמות הוא להטיב לברואיו ולהיות נגלה בהם יחודו אשר לזה היה עיקר כוונתו בבחינת כלי הנבראים הרי בבחינת מעשיהם מעוררין רצונו הקדום בבחינת עצמותו או להיפוך חס ושלום הסתלקות רצונו יתברך מבחינת הכלים ואז נגלים בחינת הכלים כגוף בלא נשמה דהיינו שאין מאיר הארת התגלותו יתברך על ידי הכלים ואינו נראה כי אם ההסתרה לבד וכן אנו מתארים כח של הכלים אצל כחו יתברך אשר לא נגלה בכח המשכתו על ידי הכלים כי אם חיצוניות ההמשכה ולא נגלה פנימיות המכוון וכל זה הוא מצד המשכתו אנו מתארין זה ואשתמודעין עילאי מתתאי אבל בעצם המשכתו הרי התהוותם של הכלים הכל הוא המשכת עצמותו יתברך הנקרא בשם קו ולגביה אין מסתירים הכלים:
2
ג׳ועל זה מבוארים הפסוקים אשר קריאתם בוי"ו וכתיבתם באל"ף שהם לא אנחנו ולא צר ולא נתכנו עלילות שכתיבתם הוא באל"ף דהיינו לא דהיינו שבחינת העולמות אין נוגעין אליו יתברך מצד עצמות המשכתו והקרי הוא בוא"ו שמצד כוונת המשכתו יתברך בהם בבחינה זה לו נתכנו עלילות ולו צר כביכול ולו אנחנו שכשמטיבין מעשיהם מוסיפין כח וכו' ושני בחינות אלו שהם הפכים המה אצלו בנושא אחד מצד כחו השוה אבל הגם שאין הפגם נוגע למהותו כביכול בבחינת התפשטותו לעולמות כי אינו מקבל שינויים חס ושלום אבל אף על פי כן מצד שכל עיקר ההמשכה מצד עצמותו ברוך הוא הוא דייקא בשביל גילוי אלקו"תו יתברך אפילו בבחינת כלים בזה הוא הפגם שעל ידי מעשיו גורם הסתלקות רצונו יתברך וכוונתו אשר הוא מבחינת עצמותו יתברך אשר אינו בערך המשכה כלל:
3
ד׳וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה בחגיגה (דף ה':) התירוץ על הקושיא על מה שכתוב במסתרים תבכה נפשי והא כתיב עוז וחדוה במקומו ותירצו הא בבתי גוואי הא בבתי בראי אשר הקושיא מפורסמת אם לפי גירסת רש"י זכרונו לברכה שהוא גורס ובבתי בראי ליכא שמשמע שלפי התירוץ הבכייה היא בבתי גוואי יקשה הכתוב עוז וחדוה במקומו דמשמע אצלו יתברך ואם לפי גירסת הילקוט שגורס ובבתי גואי ליכא דמשמע שהתירוץ הוא שהבכייה היא בבתי בראי אם כן יקשה הכתוב במסתרים תבכה נפשי שמורה שהבכייה היא במסתרים אבל לפי המבואר לעיל יבואר הכל ודוקא כגירסת רש"י זכרונו לברכה דהיינו שהבכייה היא דוקא בבתי גוואי שהוא בבחינת הסתר דהיינו בכח עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת המשכה דהיינו שכביכול לא נשלם כוונת רצונו הקדום בהמשכתו ואיך היא הבכייה בשם אין לתאר ולהעריך באיזה ערך ודמיון דהיינו מצד רצונו הגנוז והנעלם אשר אינו בערך השגה כלל והוא הנקרא בתי גוואי שהם עשר ספירות הגנוזות בכחו יתברך בבחינת עצמותו שלא בבחינת המשכה אבל בערך ההמשכה לעולמות הוא עוז וחדוה במקומו:
4
ה׳וכמו למשל ממלך בשר ודם אשר נאבד אצלו דבר שהוא שוה פרוטה ושיש לו רצון נסתר ועמוק בדבר הזה מטעם הכמוס וגנוז אצלו אשר מצד הדבר ההוא בהתגלותו אין שייך כלל לומר שאבידת הדבר הזה אשר הוא שוה פרוטה נוגע אליו אשר אינה נחשבת למאומה לגבי גדולתו ולכן מצד הגילוי אין ערך לומר שהוא נוגע לו אבל מצד כוונתו וטעמו הכמוס וגנוז אשר יש לו בבחינת הדבר שנאבד מצד זה נוגע הדבר לעצמותו אבל איך נוגע זה הדבר אליו זהו נסתר מכל רעיון ואינו בבחינת השגה להשיג טעם לרצונו בהדבר הזה כן ויותר על כן הם העולמות שאינם נערכים לגבי אין סוף ברוך הוא לאיזה מהות להיות נערכים לאיזה בחינה שיהיו נוגעים לו כביכול בהתגלותם או בהיפוך שממש כלא חשיבין לגביה אבל מצד עצם רצונו יתברך בבחינת גניזו וסתימו אשר לזה היה עיקר הרצון בבריאות העולמות מצד התגלות שלימותו יתברך בבחינה זו היא כביכול הבכייה וכן בהיפוך השמחה והעונג בהשלמת רצונו יתברך על ידי בחינות הנבראים:
5
ו׳וזהו המבואר במדרש אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא גנאי הוא שיבכה ארי לפני שועל ומלך לפני עבדיו אמר להם אלך לי אל מקום שאין לכם רשות ליכנס לשם וכו' כי בחינת מלאכי השרת השכלתם הוא מצד גילוי אין סוף ברוך הוא לכן אמרו גנאי הוא וכו' כי מצד הגילוי הלא אין העולמות נחשבים לאיזה מהות לגביה כביכול אשר כולא קמיה כלא חשיבא ואין זולתו לכן אמר להם אלך אל מקום שאין לכם רשות ליכנס לשם דהיינו בבחינת כח עצמותו ברוך הוא מצד שלימותו שלא בערך גילוי שהוא בחינת רצון הקדום שאינו בערך השגה ושם הוא הבכייה מצד שלא נשלם רצונו כביכול אבל בבחינת המשכת החיות בבחינת העולמות שהוא המשכות אור אין סוף ברוך הוא הרי אין להעריך בחינת העולמות בבחינתם הנגלית שיהיו נחשבים לאיזה בחינה לעורר בהתגלותם או בהעדרם איזה פגם או איזה תוספות וגירעון לגבי אין סוף ברוך הוא ולכן נאמר מצד המשכתו ברוך הוא בבחינת עולמות עוז וחדוה במקומו ודי למבין כי אם בבחינת הכלים מצד שרשם שהוא מצד רצונו הקדום בזה מוסיפין כח כו' ודי למבין:
6
