שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ב׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 2
א׳ולהבין זה יותר יש להבין כי יש שני בחינות אור אור אחד הוא אור העצם ואור השני הוא נקרא זיו והארה ואור של תולרה והאור שמצד העצם הוא הנקרא חיות של כל דבר ונקרא אור מצד המשכת החיות בכל נברא. ובחינת אור שנקרא זיו והארה הוא בחינת התגלות הנגלה בכל הבחינות כי האור שמצד העצם אינו בבחינת גילוי כלל:
1
ב׳כמו למשל בהנפש המתפשטת בגוף בבחינת חיות להחיות הגוף ובחינת חיות הוא עצם הנפש המתפשטת בגוף בבחינת קיום הגוף וחיותו מראשו עד רגלו ובעצם חיות הנפש אין חילוק והבדל כלל ולא שום שינוי כי הכל הוא עצם אחד וחיות אחד המחייה את הגוף בשוה בכל איברי הגוף ובבחינת חיות שוים כל האברים מהמוח עד הציפורן הכל הוא חיות אחד בשוה ואין מקום בהגוף שיאמר עליו ששם חיות הנפש ביתרון כי הכל הוא חיות אחד לכן כשנגמר רצון באדם לעשות איזה דבר אזי כל האיברים עושין הפעולה תיכף בלי עכוב כלל מצד שבבחינת חיות הנפש כל האיברים המה חיים בהשוואה מעצם הנפש המתפשטת בהם.
2
ג׳וזהו נקרא עצם הנפש שאינה בבחינת התגלות מעצם הנפש כלל כי אינה בערך התגלות שמחייה את הגוף בכח נסתר שלא בבחינת התגלות. ובחינה שניה שבנפש היא בחינת התגלותה באיברי הגוף בכלי הגוף דהיינו בכלי המוח נגלה השכלה ובכלי הלב נגלה בחינת מדות ובכלי העין נגלה ראיה וכן בכל כלי הגוף והתגלות זו נקרא זיו והארה דהיינו הגילוי הנגלה בשכל ומדות וראיה ושמיעה וריח ודיבור ומעשה התגלות זה אינה התגלות הנפש עצמה כי הנפש עצמה אינה בערך שכל ומדות כלל לכן ההתגלות זאת אינה מעצם הנפש כי אם הארתה מתפשטת בכלי הגוף ובהארה זו יש שינוי והבדל כי אינה דומה התגלותה במוח להתגלותה בלב ואינה דומה התגלותה בלב להתגלותה בשאר איברים וזה נקרא זיו והארה אבל החיות של ההשכלה שבמוח והמדות שבלב וכל האיברים הכל הוא חיות אחד כן הוא כביכול בבחינת התפשטות והתמשכות אור אין סוף בעולמות יש שני בחינות דהיינו בבחינת עצם החיות אשר מחיה ומהוה כל העולמות אשר אור עצמותו יתברך מתפשט בהעולמות לחיותם ולקיימם והוא חיות כל העולמות אשר הוא מעצמותו ברוך הוא אשר מצד חיות העולמות מחיה אותם בהשוואה בלי שום תוספות וגירעון ובלי שום הבדל כלל ומחיה את כל העולם מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה גמורה ומהחיות זה הוא התהוות כל העולמות וקיומם ומעמדם ואלו היה הסתלקות החיות אפילו רגע חס ושלום היה העולם בטל לגמרי והיה כלא היה ובחינה זו נקרא קו וחוט דהיינו שהקו הוא ההמשכה שנמשכה מעצמותו ברוך הוא בבחינת חיות העולמות ונקרא בשם קו כי מצד שכל העולמות הם פרט קטן שבקטנים כטיפה מן הים לנגד המשכת עצמותו ברוך הוא אשר הוא אין סוף לכן נקרא המשכה זו בשם קו כלומר המשכה דקה מן הדקה מעצמותו ברוך הוא אבל ההמשכה זו היא מעצמותו ברוך הוא.
3
ד׳ובחינה השניה היא התגלותו יתברך בכלי העולם בבריאה יצירה עשיה הנגלה בהם לכל אחד ואחד לפי הכלי שבו התגלותו זה נקרא בשם זיו והארה דהיינו שעצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי כלל כי אינו בבחינת תפיסה והשגה כלל כי אם שמאיר מעין אור עצמותו ברוך הוא וזהו נקרא זיו והארה ובבחינת הארה זו יובדלו העולמות בהתגלותם כי אינו דומה גילוי הנגלה בכלי הבריאה מגילוי אשר נגלה בכלי היצירה וכן אינו דומה גילוי הנגלה בכלי היצירה מהגילוי שבכלי עשיה ואינו דומה גילוי הנגלה במלאכים לגילוי הנגלה בצבא השמים וכן בכל ההשתלשלות בארבע חילוקי הנבראים בעשיה דומם צומח חי מדבר וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה רגלי החיות כנגד כולם כו':
4