שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 20
א׳והנה בפרטיות התלבשות ובחינות העגולים והכלים יכלה הזמן ויכלה הנייר לבארם כאשר תעיין בעץ חיים כמה מיני אופנים פרטים לזה עד אין קץ באופנים שונים הכל לפי הבחינות בערך הבחינה הזו הסדר הוא באופן זה ובערך הבחינה הזו סדרם הוא באופן אחר והכל הוא אחת ואין אנו עתה בביאורם ובמקומם יתבארו אם ירצה השם מעט מהענינים האלו בפרט אבל עתה עיקר הכוונה הוא להורות שכח כל הכלים של הנבראים כאשר הם בכחו יתברך אשר כביכול אין סוף ברוך הוא הוא חיות של כולם וקיומם של כולם חיות של כולם שהוא בחינת הקו והוא בחינת התפשטות המשכתו יתברך בכל העולמות בבחינת חיותם והתהוותם וקיומם של כל העולמות שיהיו מתקיימים בכל הבחינות הן בכלים הן בחיות הנמשך בהם הוא הנקרא עיגול אין סוף ברוך הוא:
1
ב׳והנה הן בבחינת המשכתו יתברך שהוא בחינת הקו והן בבחינת העיגול אינו בערך התגלות כלל כי מצד היושר הוא פנימיות לכל המתגלה בעולמות אשר חיות התמשכותו נסתרת מכל בחינת השגה והתגלות עד שעולם הזה הגשמי הוא הלבוש היותר עב אשר הוא בתכלית הריחוק מגילוי הקו ובערך כח קיומם של כל העולמות אשר הוא בבחינת סובב כל עלמין הארץ הלזו הגשמי היא פנימיות מכל העגולים ואין סוף הוא בבחינת חיצוניות מכל העגולים דהיינו שכחו יתברך הסובל את כל העולמות הוא אינו בערך התגלות כלל וכח הזה הוא כח המשוה את כל העולמות בהשוואה אחת וסובל את כולם אבל הוא בבחינת ריחוק גדול כמו למשל אצל חכם ששכלו הגדול כולל שכל הקטון ממנו והשכל הגדול הזה סובב את שתחתיו ומקיפו וכוללו מכל צד כי קיום השכל הקטון הכל הוא משכלו הגדול ושכלו הקטון נמשך לשכל יותר קטן ממנו נמצא השכל שאחר השכל הגדול סובל ומקיף את שכל הקטון ממנו וכן כולם עד שיגיע להתגלות שכל המקבל מכח השכל של המשפיע הקטון שבקטנים לפי ערך המשפיע וסובב כל שכל המקבל ולהמקבל אינו נגלה כי אם שכל הקטן שבקטנים של המשפיע הכוללו והסובבו וכח שכל הקטן של החכם סובבו השכל הגבוה ממנו וכן בכל הדרגות עד שכח שכלו הגדול סובל את כל הדרגות שבשכלו ואף על פי כן אינו בערך לאמר שהוא כולל להשכל הקטון אשר אינו בערכו:
2
ג׳כמו למשל מי שהוא בכח שכלו למדן גדול אינו נופל לומר שהוא כולל שכל של צירוף האותיות מאחר שאינו בערך אחד הגם שכל ההתמשכות עד שנתגלה לשכל של צירוף האותיות הכל הוא שכלו הגדול רק מצד שאינם בגדר אחד והם בתכלית הריחוק אין שייך לומר שכוללו כי אם על שכלו הקדום לזה שייך לומר שהוא מקיף וסובב כל כח השכל וסובלו ככה ויתר על כן עד אין קץ ואין ערך בענין כחו הסובל העולמות וסובבם מכל צד בכל כוחם אשר אין להעריך אשר הוא כח הכולל והסובב כח ארץ הלזו הגשמית אשר בבחינת התגלות כי אם על ידי המשכתו יתברך בבחינת ריחוק לעיגול כתר דאדם קדמון וכתר דאדם קדמון מעגל את חכמה דאדם קדמון וכן כולם עד בחינת מלכות דאדם קדמון אשר היא כביכול בחינה התחתונה שבמחשבתו הקדומה ובחינה תחתונה זו היא מעגלת כתר דאצילות הכל בסדר הזה עד שבא לכלל עיגולי יצירה הסובב ומעגל את העשיה ורקיעים דעשיה מעגלים את הארץ הזו התחתונה הגם שכל בחינות העיגולים האלו הם מכחו הגדול והוא סובל את הכל ומסבב לכל הנמצאים אבל מצד שאין להעריך את גשמיות העשיה באיזה ערך דערך לכח אין סוף ברוך הוא בערך הגילוי הנגלה בעשיה הגשמיות מוכרחים אנו להעריך את כל הערכות אלו בערך העולמות וכן הוא בבחינת חיות העולמות הגם שראשית הקו הוא מתמשך בכל העשיה אבל בערך הגילוי מוכרחים אנו להעריך כמה הלבשות לאין קץ עד בחינת העשיה הגשמיות אשר היא רחוקה בכמה מיני הרחקות לאין קץ:
3
ד׳וכל הגילוי המתגלה בבחינת חיות ממש בערך העשיה הוא בחינת אור פנימי וחיות שאינו נגלה נקרא בחינת מקיף וכן צריכים אנו להעריך בבחינת פנימי ומקיף כל אלו הערכות דהיינו דרך משל בעולמות הוא חיות העשיה הוא בבחינת התגלות היצירה וחיות היצירה שאינו נגלה בעשיה מצד כלים המסתירים לגילוי היצירה נעשה בחינת מקיף דהיינו הגם שבוודאי חיות היצירה עצמה בעשיה אבל אינה בבחינת גילוי מצד חומריות כלי העשיה המסתירים לחיות הנגלה ביצירה ובחינת המקיף הוא על הכלי ומקיף את כלי העשיה מכל צד כאשר ביארנו לעיל שכח הכלים בבחינת חיצוניות שורשם הוא מכח עצמותו ברוך הוא והאור אשר בתוכם הוא מהארה הנמשך לכן המקיף הוא על הכלי דהיינו התמשכות עצמותו ברוך הוא בבחינת כוונתו אשר אין נכנס בפנימיות נשאר על הכלים בבחינת מקיף עם כל זה הגם שבחינת המקיף הוא מאור המשכת עצמותו ברוך הוא אין לתאר שהמקיף הוא עצם המשכתו ומקיפו מצד שאין להעריך מצד ריחוק גדר העשיה הנגלית לנו לומר שמקיפו אשר המשכתו יתברך אינה בערך דערך לומר שמקיפו וכמבואר במשל דלעיל:
4
ה׳כי אם שהתגלותו יתברך בבחינת המשכתו בכלי היצירה מקיף את כלי העשיה וכן מבריאה ליצירה וכן מאצילות לבריאה וכן באצילות מוכרחים אנו לתאר את כל הבחינות דהיינו זעיר אנפין לבחינת נוקבא ואבא ואמא לבחינת זעיר אנפין ואריך אנפין לבחינת אבא ואמא ועתיק לבחינת אריך אנפין הכל הוא באופן זה אבל למעלה מבחינת עתיק אין לתאר בחינת פנימים ומקיפין אלו כי למעלה מן האצילות אינו בגדר כלים כלל כי הוא עצמיות המאציל ברוך הוא לבדו ואין שייך לומר פנימי ומקיף כי כל פנימי ומקיף הוא מצד הכלים בבחינת עולמות מה שנתגלה בבחינת הכלי נקרא פנימי ומה שאין יכול להתגלות בהכלי נקרא מקיף אבל שלא בבחינת הכלים אין לתאר זה כי הכל הוא כחו השוה בתכלית ההשוואה הגם שבעץ חיים מבואר פנימים ומקיפים בבחינת אדם קדמון בעיגוליו ויושרו על סדר הנזכר לעיל:
5
ו׳כל זה הוא מצד השאלה שמשאילין לו שמות אלו מצד התכללות כל העולמות בכחו השוה בבחינת מאציל אשר מצד מחשבתו הקדומה כי כל הבחינות האלו המה הכל ממהות המאציל ברוך הוא וממנו נפעלו כל הבחינות לכן מתארים שם בדרך השאלה שמשאילין לו יתברך שמות אלו בחינת כלים ואורות ומקיפין ועיגולים ויושר מצד הנפעלים אבל באמת הכל הוא כח המאציל ברוך הוא אשר אין להעריך אליו חס ושלום כלים ואורות כלל כי אם הכל הוא בהשואה גמורה אבל בבחינת אצילות שהוא כחו יתברך הנמשך לחיות העולמות בוודאי בענין החיות הזה המתפשט אין להעריך המשכת עצמותו יתברך בלתי כלים להמשכתו יתברך ואורות הנמשכים בהכלים כי מאין הם כלי הבריאה הנגלית לנו אשר הכל הוא כחו יתברך מוכרח להיות כל בחינות הכלים אצלו ועוד זאת איך יהיה שייך המשכת אור עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך עולמות כלל כי ההתמשכות הוא מעין הנמשך בהם לכן בבחינת חיות של העולמות שהוא הנקרא אצילות בזה יש כלים ואורות כי אם מצד כחו הפלא מקשרם ומייחדם לאחדים באופן שהכל הוא חד הגם שעיקר האצילות הוא זעיר אנפין ובבחינת זעיר ונוקבין המה כל הכלים כי המה הבחינות המצמצמים בכלי הבריאה אבל באריך ובעתיק שהוא המשכת כחו יתברך בבחינת המשכת המאציל בהכלים אין לתאר כלים אבל מצד שעיקרם הוא בבחינת קישור הכלים ויחודם בו הוא על ידי בחינת אריך ועתיק לכן אנו מתארים אצלם כלים בהעלם בבחינת מקור להכלים ודוק והבן הטיב בעיון כל המבואר לעיל וזכור זה שמזה יובן הטיב שורש יחודו יתברך:
6
