שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 21
א׳והנה כל המבואר לעיל בכל הבחינות הן בבחינת הקו הן בבחינת העיגול בבחינת ריחוקם הכל הוא בערכינו מצד ההתגלות כפי בחינת כלים הנגלים אשר המה בבחינת ריחוק עצום מבחינת כלי העולמות ובפרט מכלי העשיה החומרית הלזו הגשמיות הגמור הנגלה אבל מצד כחו יתברך אין ריחוק כל בחינות חס ושלום והוא משתווה הן מצד המשכתו מצד הקו שהוא כחו יתברך המתמשך בכל פרטי העולמות והן מצד כחו הכולל אין ריחוק ואין הבדל כלל דהיינו שמתמשך בבחינת כל הפרטים בכחו האין סוף ברוך הוא בכח הנסתר שאינו בערך השגה כלל אשר קמיה אין העולמות מסתירים לפניו כלל כי הוא מקיימם ומהוום בכל פרט ופרט מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין אפילו בבחינת עשיה דעשיה הנגלה לנו ואף על פי כן הוא בלי ריחוק כלל מצד כחו הכל יכול ולא באופן הנגלה בבחינת אצילות כי בבחינת אצילות הרי הם בחינת כלים כי אם שמתייחד עמהם בערך הכלים מצד כחו הפלא ובבחינת אצילות הוא התגלותו יתברך בבחינת כלים ביחודו בבחינת גילוי המשכתו ושם הוא ההתגלות על פי אופן הכלים כי אם שהם ביחודא חד מצד כחו הפלא בבחינת רצונו יתברך שכל יכול אפילו להתגלות בבחינת הכלים ואף על פי כן לא יהיו הכלים מוסיפים בו ריבוי ושינוי:
1
ב׳לכן בחינת גילוי זה הוא רווקא בבחינת אצילות שם הוא גילוי המשכתו בבחינת יחוד אפילו בבחינת כלים אבל בבחינת בריאה יצירה עשיה שם אינו נגלה המשכתו יתברך כי אם בבחינת הארה והארה דהארה אבל בבחינת כחו הנמשך בכל פרטי העולמות בבחינת המשכתו מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי כלל דהיינו כמבואר לעיל שאפילו כח כל ההסתרות וכל הפרטים של הכלים בבחינת הסתרתם של כל אחד ואחד ואופן הסתרתם וכליהם הכל הוא מצד כח עצמותו ברוך הוא אשר הוא המהוום ומחיים ומקיימם בכל הפרטים אבל זה הוא בערכו יתברך בכח אין סוף אשר לא מושג בשום גילוי כלל כי אם בבחינת אין סוף ולכן כח המשכתו זה והשתוותו שלא בבחינת נגלה הוא מתפשט אפילו בקרקע העשיה ובחינת כח השוואתו זה נקרא אדם קדמון אשר אדם קדמון זה הוא עובר בתוך כל העולמות עד עשיה שבעשיה אשר אין למטה הימנו כמבואר בעץ חיים אשר רגליו מסתיימין בקרקע העשיה ממש מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כי בחינת האדם קדמון הזה הוא מחשבתו הקדומה בענין בריאות העולמות ובבחינת מחשבה קדומה זו הרי נכללו כל העולמות מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין מה דהוי ומה דעתיד למהוי הכל בכחו בבחינת אין סוף דהיינו מה דהוי היינו כח כל העולמות כאשר נכללין בכח המאציל ברוך הוא מצד השוואתו ומה דעתיד למהוי הוא בבחינת בריאות העולמות הנגלים בפועל בבחינת הסתרתם ואופנם ובחינות גילויים של כל אחד ואחד נקרא מה דעתיד למהוי הכל משתווים וכלולים בכח המחשבה קדומה זו באין הבדל כלל כי באמת כל הנפעלים בבחינתם בכל פרטיהם הכל הוא כחו לבדו אבל לא באופן ידיעה והשגה כלל ונקרא רגליו כי ראש האדם קדמון הזה הוא בחינת כח כל העולמות כאשר הם בכחו מצד המאציל ברוך הוא ורגליו הם כח כל העולמות בבחינתם דייקא בבחינת הסתרתם והבדלם הכל הוא משתווה בכח האין סוף ברוך הוא בבחינת מחשבתו הקדומה זו לכן רגליו מסתיימים בקרקע העשיה דייקא דהיינו תחתית כל הדרגין בבחינתם דייקא ועל ידי כח זה הוא התהוותם וכוונתם ואופנם הכל הוא בכח הזה אבל לא בבחינת גילוי וכמבואר לעיל שגוף האדם קדמון הזה אינו בערך גילוי כי גוף האדם קדמון הוא הערכת כח כל העולמות בבחינתם בערך המאציל ברוך הוא בבחינת מחשבתו הקדומה ובחינת מחשבתו הקדומה אינו בערך גילוי בעולמות אף על פי כן מכח זה הוא התהוותם של כל העולמות כאשר הם בכחו יתברך אבל אינו בבחינת גילוי כלל ועל בחינה זו נאמר לפניך נגלו כל תעלומות דהיינו כאשר הם לפניו יתברך בבחינת אין סוף אין העולמות בערך שום הסתר לפניו מצד כח השוואתו ברוך הוא ועל בחינת אדם קדמון הזה נאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה כולם נסקרים בסקירה אחת באין הבדל כלל ועל זה מבואר ברעיא מהימנא שהובא לעיל איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה דהיינו שהוא יתברך תופס בכל פרטי העלמין בבחינת כל פרט ואין העלמין תפסין ביה כלל לאיזה מהות:
2
ג׳וגם על זה בא מאמר רבותינו זכרונם לברכה הכל צפוי והרשות נתונה שבכח זה הם כל הפרטים וכל הבחינות מה דהוי ומה דעתיד למהוי מצד כחו הנסתר בבחינת אין סוף אשר אינו בערך גילוי באופן שלא נודע כלל והרשות נתונה מצד התגלות כל העולמות בבחינת בחירה בערך הגילוי כי העיקר שיהיה התגלות כחו זה אפילו בבחינת עולמות בבחינת התגלות גמורה כאשר יתבאר לקמן וזה תלוי בעבודת התחתונים כמבואר לעיל בביאור הבחירה והידיעה הגה"ה ב' הגם שהביאור המבואר לעיל בענין הבחירה והידיעה נתבאר על בחינת אריך אנפין שהוא כתר דאצילות כי שם נתבאר שבבחירת האדם תלוי להמשיך כחו הנכלל ברצונו יתברך ובחינה זו הוא דווקא מצד כחו יתברך הנמשך באצילות בבחינת רצון זה כי מצד כחו הנגלה בבחינת כלים דאצילות לקשרם ולייחדם שם תלוי עבודת התחתונים להעלות אתערותא לשם אבל בבחינת אדם קדמון הזה שהוא המאציל ברוך הוא שאינו בערך המשכה כלל שם אין בכח האדם להעלות אתערותא דלתתא כי אם כל ההתעורדות היא בבחינת אצילות דהיינו לבחינת כחו הנמשך בבחינת אצילות אבל ממילא יגיע האתערותא אליו יתברך כאשר יתבאר לקמן לכן בארתי שם על בחינת רצון וכן ביאור הזוהר חדש גם כן ביארתי על זה האופן מזה הטעם אבל בכאן היא הכוונה לבאר כח של כל העולמות שבכח המאציל ברוך הוא כחם בעומק יותר הוא בכח זה אבל כשתעמיק בזה הכל הוא בחינה אחת כי כח רצונו שבאצילות נמשך מבחינת מלכות דאדם קדמון הזה וחסד דעתיק שהוא מלכות דאדם קדמון מתלבש בגלגלתא וגבורה דעתיק במוחא והכל כח אחד להם וכח גילוי האדם קדמון הזה גילויו הוא באצילות בבחינות גילוי זה הכח וביאור דכאן הוא בבחינת כחו הנסתר שלא בבחינת התגלות והבן הטיב וגם יתורץ גם כן קושיא אחת בעץ חיים והיא קושית מהר"י צמח אשר פעם מבואר בעץ חיים כי רגלי אדם קדמון מסתיימין בסוף עשיה ופעם מבואר שרגלי אדם קדמון מסתיימים בחצי עיגולי עתיק שחצי עיגולי עתיק המה בבחינת אצילות דהיינו חציים העליון סובב בבחינת אצילות וחציים התחתון הוא הסובב עולמות התחתונים אך בזה יתורץ כי מצד גילוי הנגלה באצילות בבחינת גילוי מסתיימין שם רגליו שהוא סוף המשכתו בבחינת השוואת הדרגין בבחינת סוף העולמות גילוי זה אינו נגלה כי אם באצילות אבל לא בעולמות התחתונים כידוע ומבואר לעיל אבל בכחו השוה הנסתר שאינו בערך גילוי דהיינו כחו הכולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואתו בכח מחשבתו הקדומה מסתיימין בקרקע העשיה והבן וכן הוא כל האופנים בעץ חיים אשר נראים כסותרים דהיינו בהתלבשות העולמות ובסדרם באופנים שונים והכל לפי הנבחן באיזה אופן הוא מדבר אבל באמת הכל אל מקום אחד הולך: ע"כ הגה"ה ב'
3
ד׳וגם על בחינת אדם קדמון הזה מבואר בזוהר חדש בשיר השירים (דף ב':) כד סליק ברעותא למיברא עלמא אתגלי חד רעותא ונקרא מחשבה סתימא וכליל בהאי מחשבה מה דהוי ומה דיהוי ומההוא מחשבה סליק ברעותא למברי עלמא דהיינו אתגלי חר רעותא הוא בחינת אדם קדמון הזה הנקרא כתר בכלל העולמות ואקרי מחשבה סתימא דהיינו שבבחינת מחשבה כולל כל העולמות מה דהוי ומה דיהוי כמבואר לעיל ומההוא מחשבה סליק ברעותא למברי עלמא שהוא בחינת כתר דאצילות שהוא רצונו יתברך הנמשך באצילות סליק ברעותא הוא מצחא דאדם קדמון הנקרא רצון כי מצד בחינת אין סוף בעצמותו יתברך אינו בערך עלמין מצד כחו שלא בערך עולמות כי אם מצד מחשבתו הקדומה הכולל כל העולמות בכחו מזה סליק ברעותא למברי עלמא שיהיו כל הכחות בהתגלות העולמות וזהו גם כן מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהראה לאדם הראשון דור דור ודורשיו מבואר לעיל שהוא על אדם הראשון ובדרך נסתר נרמז על אדם קדמון זה ודי למבין ובאמת שורש אחד להם כאשר יתבאר לקמן:
4
ה׳והנה כל זה הנדבר הוא שלא בערך גילוי אבל בבחינת גילוי מחשבתו הקדומה מלכותו נעשה עתיק לאצילות וכל האצילות מלביש לזה הגילוי כי אינו מתגלה כי אם בבחינת לבוש אריך וכל האצילות כולו מלביש לבחינת אריך כי בבחינת גילוי אינו בערך גילוי כלל ולכן אינו נגלה בבחינת עולמות בבחינת בריאה:
5
