שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ״גSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 23
א׳והנה הגם שהגילוי הזה הוא בחינת הארה כי אינו נגלה כביכול באופן האצילות ממש אשר שם הוא ביחודא חד ממש בבחינת התגלות גמור אבל התגלות זו היא על פי אופן הכלי אבל שורש זה ההארה הוא מצד עצם רצונו לכן כל יכול להתגלות אפילו בבחינת כלי הגבול להיות מאיר הארת אור אין סוף בהם ובחינת גילוי זה נגלה בזמן הבית כשישראל שרויין על אדמתם אבל כעת בבחינת גלות נאמר אותותינו לא ראינו אין עוד נביא כו' עם כל זה השכינה שורה גם בגלות על ידי התעוררות העבודה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כל מי שעוסק בתורה שכינה שרויה עמו וכן בכל מעשה המצות כי אם שאינו נגלה לנו בבחינת התגלות וכן אכל ביה עשרה שכינתא שריא וכן בבתי כנסיות ובבתי מדרשות שורה הקדושה וכן בקריאת שמע ותפלה הארתו מאיר בבחינת התפעלות האדם ביחודו להיות נתפס בבחינת גופו ונפשו יחודו בבחינת הרגשה ממש כל חד וחד לפום שיעודיה דיליה והכל הוא מצד התעוררות הנזכר לעיל אשר מעוררין רצונו הקדום אבל לא נגלה בגילוי גמור כי אם בבחינת סתר המדרגה בבחינת כח נפשו של כל אחד ואחד אבל לא התגלות גמור בבחינת כלים:
1
ב׳ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה משחרב בית המקדש אין הקדוש ברוך הוא שורה אלא בארבע אמות של הלכה בלבד כי בחינת הלכה היא חכמתו ורצונו יתברך ממש הנגלה בבחינת חכמה ורצון ומעשה בעשיה גמורה והתגלות הזה הוא גם כן על ידי עבודת האדם בבחינת יחודו וביטולו ומסירת נפשו מעורר כוחו יתברך שבבחינת הסתרת היש אשר בכוחו בבחינת עצמותו אשר עלה ברצונו הפשוט ובזה מעוררים רצונו יתברך על ידי התורה והמצות אשר על ידי התורה ומצות הוא גילוי עצמותו ברוך הוא ממש כי איהו ורצונו חד כי אם גילוי עצמותו שבהכלים בבחינת תורה ומצות לא נגלה לנו ההתגלות הזאת בגילוי גמור אבל בוודאי באמת הוא התגלות גמור כי אם שנסתרת ממנו מצד שעדיין לא נתבררה הקדושה מתוך הקליפות אשר מצידם היא ההסתרה להבדיל בין התגלות יחודו וכחם עדיין לא נתבטל לגמרי הגם שבעת היחוד מסירים הקליפות שלא יסתירו זהו בכח הארותם ויחודם של כל אחד ואחד שמעוררים יחודו יתברך אבל מצד שעיקר גילוי העולם בבחינת נפרד מצד כוחם הגם שבעת היחוד מעוררים יחודו אבל התעוררות זה הוא בכח אבל לא בבחינת התגלות:
2
ג׳כמאמר הזוהר הקדוש כגוונא דאינון מתייחדין לעילא באחד אוף הכי אתייחדת איהי לתתא ברזא דאחד דהיינו שיחוד בחינת שכינה שהיא מלכותו יתברך המתגלית בבחינת יחוד הנבראים בבחינתם בחינת יחודה היא בבחינת הסתר וסוד דהיינו יחודם של ישראל על ידי עבודתם ותורתם הוא בבחינת רזא כי עדיין לא הגיע זמנם של הקליפות לבערם מן העולם והכל הוא בכוונה מאת המאציל ברוך הוא שיהיה יחודו יתברך נגלה אפילו מצד ההיפוך מצד ההסתרה גמורה אפילו בבחינת התגלות הסטרא אחרא יתגלה יחודו יתברך על ידי לאכפייא סטרא אחרא ולהפכא חשוכא לנהורא ומרירא למיתקא דייקא לכן מוכרח להיות כח הסתרה שלא יהיה נגלה יחודו יתברך בבחינת גילוי גמור כי אם היה הגילוי בבחינת יחוד אז לא היה מקום להתגלות הסטרא אחרא והיו מתפרדים כל פועלי און:
3
ד׳ולזה הוא סיבת הגלות בשביל הסתרה זו בבחינת סטרא אחרא כדי להוציא בלעם מפיהם על ידי כפיית הסטרא אחרא והפיכתה ועל ידי יסורי הגלות תחת ממשלתם אשר לזה היה כל כוונת בריאות העולם בשביל בירור הזה כמאמר הכתוב ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא כידוע אשר על כן אינו נגלה יחודו בבחינת התגלות כדי שיהיה נגלה ההיפוך ועל ידי בחינת התגברות נגד ההיפוך בזה מעוררין בחינת המקיף משרשא דכולא אשר מצד התגלות בבחינת פנימיות לא היה ההתעוררות כי אם בבחינת השגה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה בבחינת הארה אבל להעלות מיין נוקבין ואתערותא דלתתא לעצמותו ברוך הוא הרי אינו בערך השגה ואיך יעלו ההתעוררות לשם אשר לית מחשבה תפיסה ביה כלל ועיקר ההתעוררות הוא לאין סוף בעצמו אשר על כן הנשמה כשהיא בגן עדן העליון קודם בואה לגוף אשר שם מאיר הארת אור אין סוף בגילוי וגם המלאכים אשר ביטולם מצד התגלות אורו יתברך עליהם אין מעוררים בביטולם על פי השגה אתערותא דלעילא כי כל ההתעוררות הוא בדומה לו למשל חכם מעורר בחכמתו את הגדול ממנו בחכמה מטעם שהם מסוג אחד אבל מי שאינו בגדר חכמה אין שייך לומר שמעורר חכמתו של החכם אשר אינם בסוג אחד כמו הכפרי לא יעורר בחכמתו ושכלו אשר בערכו את החכם בחכמתו בהשכלות גדולות או החכם באיזה אומנות לא יעורר את החכם בעמקות הפשט ומאחר שאין סוף ברוך הוא אינו בגדר השגה איך יעלה התעוררות הביטול על פי השגה לעצמותו ברוך הוא אשר מושלל מערך השגה בכמה ערכים עד אין קץ אשר אפילו חכמה עילאה נחשבת כעשיה לגביה אבל עיקר ההתעוררות הוא מצד ההיפוך מצד התגברותו נגד ההיפוך אשר מצד ההתגלות נראה העולם ליש גמור בבחינת נפרד בבחינת הסתרת האור אשר אינו נגלה.
4
ה׳יחודו ויש לו רצון ומדות לההיפוך ובכל השכלתו אינו משיג כי אם היש בבחינת נפרד ואף על פי כן מבטל רצונו ומדותיו ומתבונן ביחודו יתברך אשר ביטולו זה אינו בבחינת השגה והביטול הזה במסירת נפש הוא מצד בחינת המקיף של כל אחד ואחד לכן בזה מעורר המקיף שהמקיף גם כן אינו בבחינת השגה בבחינת שרשו לעורר עצמותו ברוך הוא שאינו בערך השגה כלל ובזה יש להם התחברות אור מקיף עם אור פנימי להאיר אור אין סוף בבחינת נפשו אבל לא בהתגלות גמורה מטעם הנזכר לעיל וכידוע שירידת הנשמה בגוף הוא לצורך עליה אשר בגן עדן העליון לא השיגה כי אם בבחינת זיו ואור אבל על ידי בחינת הגוף שהוא בחינת ההסתרה וגם על ידי בחינת כלי הגוף אשר בשרשם הם גדולים מהאור לכן בחינת מקיף הוא על הגוף דייקא לכן על ידי זה מעורר את בחינת המקיף ועל ידי זה נתעלית הנשמה ליבטל ולהדבק בעצמותו ממש ברוך הוא שאינו בבחינת התגלות אבל התעוררות זו היא הכל מתתא לעילא אבל התגלות האתערותא דלעילא בבחינת המשכת מיין דוכרין הוא כעת בגלות בבחינת הסתר:
5
