שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ״דSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 24
א׳ולכן מבואר בעץ חיים כי ההתעוררות שעל ידי עבודה שבזמן הגלות הכוונה היא רק להוסיף אורות באצילות דהיינו כי על ידי התעוררות זה מוסיף אור והתגלות בכלים דאצילות דהיינו בכחו יתברך בבחינת חיות העולמות אשר כל התמשכות חיות הנבראים שנתמשך בבחינת הנבראים הוא על ידי הכלים דאצילות שהוא חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו וכו' שעל פי כלי חכמתו וכוונתו יתברך ממשיך אור אין סוף המשכתו לבחינת חיות והתגלות של העולמות והכלים האיך ובאיזה אופן יהיה ההתמשכות אם לחסד או לגבורה ובאיזה אופן יהיה התגלות יחודו יתברך אשר בשביל זה הכוונה הוא מתמשך להעולמות בבחינת רצונו הפשוט הקדום לכל ההתמשכות ולזה היה מחשבתו הקדומה ומצד מחשבתו הקדומה מתמשך בכלים דאצילות שהם חכמתם של כל הנבראים והתמשכותו בחסד ובגבורה ובכל המדות בכדי שיתגלה אלקו"תו בכל הפרטים:
1
ב׳וכאשר התחתונים פועלים בכונתו ובחכמתו ובינתו ודעתו וכו' חפצו ורצונו דהיינו על ידי עבודת התחתונים ויחודם בזה מעוררים רצונו יתברך להשפיע בכלים דאצילות שהוא חכמתו ובינתו וכו' תוספות הארה והתגלות יתירה ממקורא דכולא מעצמותו ברוך הוא ונעשה היחוד בתוספות אור דהיינו התחברות אור עם הכלי אשר באמת שורשם הכל הוא מעצמותו ברוך הוא כי אם מצד ההתגלות הכלי אין ערך להאור אבל כשנשלם בהם רצונו יתברך אז נתגלה כח האין סוף בהם בבחינת גילוי ממחשבתו הקדומה אשר בבחינת מחשבתו הקדומה הכל הוא בהשוואה גמורה והשוואתו זה מתגלה גם כן בבחינת חיות כל העולמות שהוא בחינת אצילות ובחינת התגלות זה נקרא הארת עתיק שהוא כח התכללותו יתברך מצד מחשבתו הקדומה בבחינת המאציל ברוך הוא ואז נתגדל בחינת זעיר ונוקבין שהם כח הכלים דאצילות אשר בבחינת כליהם מתמשך בנבראים ומתגדל כליהם ביתר שאת ויתר עז וזהו תוספות אור באצילות אבל בבחינת כלי הנבראים לא נתגלה כח התחברות זה בבחינת גילוי כי אם בבחינת הסתרה אשר לזה אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחשאי שהוא בבחינת רזא דאחד שהגם שבעצם נמשך בהם יחודו אבל לא בבחינת התגלות:
2
ג׳וכמשל האב המסתיר פניו מבנו וכל העיקר הסתרתו הוא רק בכדי לנסותו ולבחון התדבקותו אליו אם עושה רצון אביו אפילו בבחינת הסתרה ולא עוד שאפילו עומד נגד תאותו של מעשה נערות ונגד ההיפוך ומהפך מדותיו להתדבק לאביו בזה מעורר התקשרות אביו עמו בתוספות התקשרות ונתעוררה אהבתו ביתר שאת אך הגם שנתעוררה האהבה אצלו מתאפק ומסתיר אהבתו ואינו מגלה לבנו בכדי שלא יתגלה לו התקשרות אביו עמו ואף על פי כן יהיה מתעצם להדבק בו ולעשות רצונו אשר עיקר כוונת ההסתרה עד שיתבחן אצלו בכל הפרטים ואופנים אשר עלה בדעתו ומחשבתו לנסותו בזה אז כשנתבחן בכל הפרטים שעלה במחשבת אביו אשר בשביל זה המה ההסתרות אז נתגלה אהבתו והתקשרותו אליו ביתר שאת ויתר עז ומגלה כל ההתקשרות אשר היתה נסתרת אצלו בעת הסתרתו בבחינת התקשרות נפש אחד ובהתאחדות גמורה בלי הסתרה:
3
ד׳והנה בעת ההסתרה הגם שמסתיר עצם אהבתו אף על פי כן איזה גילוי מעין עצם אהבתו נגלה ממנו בעת חפצו בהתקשרותו אל אביו ובעת התגברותו נגד ההיפוך וכשעשה רצונו אך הגילוי אינו בהתקשרות והתאחדות גמורה כאשר הוא בפנימיותו כי אם מעין ומעין דמעין בכדי שלא יסתיר על פי התגלותו זה מהות בחינתו בערכו וכדי שיהיה אצלו הבחירה לילך בדרכיו ואף על פי כן יבחור בטוב כו' כן הוא כביכול בזמן הגלות הוא הסתרת גילוי עצמותו ברוך הוא בבחינת יחודו בבחינת עולמות ובחינת התגלות יחודו בישראל הוא הכל בשביל הנסיון גם בשביל לעמוד נגד ההיפוך ולהפכו אשר בשביל זה היה ההסתרה כנזכר לעיל לכן אפילו כשישראל עושין רצונו ומהפכים מדותיהם להדבק אליו אשר בזה מעוררין רצונו ביחודו כביכול אשר במעשיהם ובעבודתם בזה מעוררין כביכול תענוג ורצון בחכמתו ובינתו ודעתו בבחינת התמשכותו בעולמות ונתגדלו ונתרבו אורות בכלי התמשכותו אשר על ידיהם הוא מתקשר בעולמות אבל אינו מגלה כביכול יחודו וחפצו זה בבחינת התגלות גמורה בבחינת עולמות בגילוי גמור.
4
ה׳אך אף על פי כן מאיר הארתו במעין ומעין דמעין והארה זו מאירה בעת התבוננותו של אדם בתפלה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה וגם בעת עסקו בתורה ומצות מאיר בנפש האדם הנותן דעתו ולבו בזה בכוונה כל חד וחד לפום שיעורא דיליה וגם בזמן הגלות נמצאו יחידי סגולה צדיקים גדולים אשר אצלם הוא הגילוי כמו בזמן הבית אבל לא בכללות העולם כי אם דרך כלל אינו נגלה יחודו יתברך כי אם העולמות נגלים ליש גמור בבחינת הסתרה בכדי שיהיו נגלים ליש ונפרד וישראל על ידי עבודתם ותורתם יהפכו אותם ויתגברו נגד הסטרא אחרא בכל אופני הפרטים ולבררם בכל האופנים אשר היתה כוונתו בבחינת הסתרתו זה ואם היה יחודו נגלה לא היה היש מתגלה בבחינתו והיה מתבטל הסטרא אחרא לגמרי ועדיין לא נתבררו כל פרטי אופני היש אשר עלה במחשבתו הקדומה לכן מוכרח להסתיר גילוי יחודו בכדי שיהיה נגלה בחינת הפירוד עד שיושלם להתברר כל הפרטים אז יעביר רוח הטומאה מן הארץ שהוא כח המפריד שיהיה נגלה היש בבחינת נבדלת ויתקשר ויתייחד עם כל הכלים בהתאחדות גמורה אפילו בבחינת הנבראים באופן שמתגלה ומתייחד בבחינת חכמתו ובינתו שהם כלי האצילות אשר אצלו הם ביחודא חד כן יהיה נגלה אפילו בבחינת כלי הנבראים דהיינו שיהיו כלים דייקא בבחינת נבראים אבל יתיחד עם הכלים ביחודא חד בלי הסתרה דהיינו שעל ידי כלים ישיגו אין סוף ברוך הוא בלי הסתרה כמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה וראו כל בשר שממש יתגלה עליהם כבוד הוי"ה בלי הסתר כלל וכמו שכתוב ולא יכנף עוד מוריך שלא יתכסה בכנפיים ומלבושים כי אם עין בעין יראו ואיך יהיה התגלות הזה אשר יהיו שני הפכים כאלו דהיינו שיתגלה אין סוף ברוך הוא אשר אין לתאר אליו כלים וגבול ואף על פי כן לא יתבטלו הכלים למקורם זהו אינו בערך השגה כלל כי זהו התגלות שלימותו יתברך אשר אצלו יתברך הכלים עם האור והגבול עם למעלה מן הגבול בהשוואה ויתגלה כח השוואתו זה בגילוי:
5
ו׳וזהו מה שכתוב ועמדו רגליו ביום ההוא וכו' כי רגליו הם רגלי אדם קדמון שהוא כח השוואתו יתברך בבחינת מחשבתו הקדומה אפילו בבחינת תחתית הדרגין אפילו בבחינת כלי העשיה דייקא כמבואר לעיל שרגלי אדם קדמון מסתיימין בקרקע העשיה אבל כל זמן שלא נתברר בחינת הגילוי בבחינת הנבראים לא נתגלה כח השוואתו זה אבל אחר הבירור נתגלה כח השוואתו הזה בכל הפרטים אפילו בבחינת עשיה גשמיות והוא בהתגלות רצונו הקדום שהוא עצמותו ברוך הוא שאינו בבחינת המשכה אשר בזה הוא התחברות והשוואות כל הדרגין וכמו שכתוב עין לא ראתה אלקי"ם זולתך יעשה למחכה לו דהיינו כח השוואתו ברוך הוא אשר בכה עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כי אם אצלו ברוך הוא יעשה דייקא ודי למבין:
6
