שערי היחוד ואמונה, שער רביעי כ״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 26
א׳והנה בגלות האחרון הזה עיקר הגלות הוא בבחינת מלכותו יתברך שהיא בחינת נוקבא דאצילות. כי נוקבא דאצילות עיקרה היא בבחינת גילוי גמור בבחינת יש ועיקר הכוונה הוא שיתגלה אין סוף ברוך הוא אפילו בבחינת כלי היש לא בבחינת ביטולו על ידי בינה ומדות אשר מצד הבינה והמדות בבחינת יחוד הרי אין הביטול נגלה מצד מהות היש בעצמו דהיינו שיהיה נגלה אלק"ותו יתברך אפילו מצד גילוי היש כי אם הביטול הוא על ידי התבוננות גדולתו יתברך ויחודו אשר מצד גדולתו יתברך אין היש תופס מהות אבל עיקר הכוונה הוא להיות בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד דהיינו שיהיה הביטול אפילו בבחינת היש שהוא על הארץ מתהת ויהיה הביטול דייקא בבחינת היש. ולכן כל הגלות הוא עיקר מצד אימא תתאה בבחינתה לבדה כי הגם שבכל הגלות היה בחינת אימא תתאה בגליות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה גלו לבבל שכינה עמהם כי כל הבחינות אינם מתגלים כי אם על ידי מלכותו יתברך אבל בגלות בבל היה כביכול בחינת זעיר אנפין גם כן עם בחינת אימא כי היה מאיר יחודו יתברך אפילו בגלות כי אם שאף על פי כן היה בגלות כי שלטה סטרא אחרא בבחינת מדותיו לבלבלם ולבטלם אבל בעת העבודה היה נגלה כביכול יחודו יתברך ולכן נאמר למענכם שולחתי בבלה:
1
ב׳אבל בגלות הזה הגלות הוא רק בבחינת אימא תתאה שהיא התגלותו יתברך בבחינת ביטול היש בבחינתו דייקא ועיקר הכוונה הוא שיבורר הגילוי בבחינת היש דייקא והוא הנקרא עול מלכות שמים דהיינו שיהיה הביטול דייקא מצד עול וביטול הרצון אצלו יתברך בלי שום הבנה ומדות הגם שבביטול הזה מוכרח גם כן להיות התבוננות ביחודו יתברך ועל ידי התבוננות יהיו מולידים בחינת ביטול המדות כי באמת לית אפרשותא בין קודשא בריך הוא לשכינתיה אשר מצד האמיתות הכל הוא ביחודא חד אך אף על פי כן בבחינת גילוי אינו נגלה לכן הביטול על ידי השכל והבנה ועל פי מדות הם גם כן בבחינת התגלות מלכותו מה שאין כן בגליות הנזכרים לעיל היה יכול להתגלות הביטול בעצם אבל התגלות הביטול דכעת אפילו בבחינת הבנה ומדות הוא הכל במעין והארה אבל הכל באופן היש דווקא ומאיר יחודו יתברך באופן היש כי אם ליחידי סגולה גדולי הנפש יכול להיות התגלות העצם אפילו בזמן הזה אבל דרך כלל הוא במעין.
2
ג׳ואחר שיתברר היש בבחינת גילוי גמור על ידי עבודתם של ישראל בבחינת נסיונות ובבחינת ביטולם דייקא בבחינת היש ואף על פי כן מבטלין ומוסרין נפשם להוי"ה בעבודתם ותורתם על פי התגלות זו בזה נגלה יותר העצם בבחינת ביטול העצמי מביטול שעל ידי הבנה ומדות כי זה אין חידוש כל כך שהביטול הוא מצד גילוי אחדותו אבל כשהביטול הוא מצד ההסתרה נגלה יותר בחינת ביטול העצם מצד עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו אפילו בבחינת היש ובזה מעוררין יותר הביטול שלא בבחינת התגלותו בעולמות:
3
ד׳ועל זה נאמר בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים דייקא שמדת מלכותו יתברך נקראת אחרית הימים שהוא סוף התגלות מכחו יתברך שהוא התגלותו בבחינת יש גמור אז ושבת עד הוי"ה אלקי"ך ואז כשיתברר היש אפילו מצד הגילוי אז יעביר רוח הטומאה שהוא הסתרת יחודו להתגלות בבחינת יש ונפרד ואז יהיה גילוי יחודו יתברך שלא בבחינת הלבשה כלל כי אם יהיה גילוי גמור דהיינו שיהיה נגלה יחודו יתברך מצד היש בלי הסתרה כלל מצד כחו השוה כמבואר לעיל ואז יתחברו כל הבחינות הכלים עם האור והגבול עם למעלה מן הגבול בהתחברות אחד ואז יהיה אור הלבנה שהיא הגילוי בבחינת היש שהוא מבחינת מלכותו יתברך שנקראת לבנה שמקבלת מן השמש בבחינת גילוי בחינת הארה ואז יהיה הלבנה כאור החמה שהוא קודשא בריך הוא בחינת זעיר אנפין ואז יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד בגילוי גמור ולא ברזא דאחד כאשר עתה וכאשר היה אפילו בזמן הבית שהיה גם כן ברזא כי עדיין לא נגלה יחודו בגילוי גמור ולכן מבואר בזוהר שבימי שלמה המלך עליו השלום הות קיימא סיהרא באשלמותא כי היה הגילוי בבחינת סיהרא שהוא בבחינת מעין ודמיון כי איהי דמיון דכולא כמבואר לעיל כי אם שהגילוי היה בשלימות אבל לעתיד יהיה הגילוי בבחינת חמה שהוא גילוי גמור:
4
ה׳וזהו המבואר בעץ חיים שכל הגלות דכעת הוא לברר מיין נוקבין דבינה ודמלכות אשר עדיין לא נתבררו הגם שמבואר לעיל שבחינת בינה נתבררה בגלות מצרים זהו ההתבוננות שלא בבחינת גילוי כי אם הביטול מצד הבינה בבחינת אין סוף אבל בחינת בינה זו דהיינו להבין שאפילו בבחינת היש הגמור הוא בחינת עצמותו ברוך הוא בלי הסתרה בחינה זו לא נתבררה בבחינת יציאת מצרים כי בבחינת בינה יש שני בחינות הבנה דהיינו הבנה אחת היא לחקור ולהבין מוצאן ושורשן של כל העולמות מאין נתהוו כמו שכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שהוא בחינת לשאלא ולא למנדע ועל ידי בחינת בינה זו נמשך בחינת ביטול העולמות לשרשן. והבנה השנית להבין פעולתם של העולמות בהתגלותם בבחינת יש דהיינו להבין התגלותו יתברך מצד עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת היש ויהיה הביטול מצד היש אפילו בבחינת גילוי לכן בחינת בינה זו שהיא הבנת הביטול לאין סוף מצד היש דייקא זה לא נתברר ולכן תרין ההי"ן אזלין כחדא אימא וברתא כחדא אזלין כי כל בחינותיהם הם לבטל היש דייקא וביטול היש הוא על ידי העלאת מיין נוקבין כידוע ליודעי ח"ן ובחינות מיין נוקבין אלו לא נתבררו עדיין והבן מאד:
5