שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ז׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 7
א׳ובחינה שניה שבתיקון הוא שיתגלה אורו ויחודו אפילו בבחינת הנבראים בבחינת התגלותם בבחינת יש ונפרד שהם בריאה יצירה עשיה ואף על פי כן יהיו מתייחדים ויחוד זה הוא על ידי מדת מלכותו יתברך שהוא הגילוי שבבחינת הכלים לגלותם בבחינת בריאה ובחינת גילוי זה הוא על ידי הסתרת אור אין סוף ברוך הוא המתייחד באצילות והסתרה זו נקרא פרסא שהוא מסך מבדיל להסתיר אור יחוד האצילות בכדי שיהיו נגלים בבחינת כלים גמורים בבחינת נבדלים ונפרדים על ידי בחינת כלים דבריאה דהיינו חכמה בינה דעת וחסד וגבורה דבריאה והכלים דבריאה הן הן כלים דאצילות כי אם שהכלים דאצילות אינם בהתגלות גמור כי אם במעין ודמיון שהוא על ידי בחינת מלכותו יתברך הבוקעת המסך על ידי כליה שכליה המה ליתן ציור ודמיון בבחינות נבראים כי היא נקראת תמונת כל שנותנת ציור ודמיון להדמות יחודו יתברך על ידי הכלים דאצילות בבחינת כלים דבריאה ועל ידי כליה עוברים הכלים דאצילות גם כן בבחינת בריאה:
1
ב׳כמשל הנזכר לעיל שהרב מצמצם כלי חכמתו בבחינת ההשפעה כאשר היא אצלו בבחינת כלי התלמיד שהוא המקבל בערך כלי המקבל איך להמשיך בהם עיקר חכמתו והמכוון שלו כן הוא כביכול מצמצם כלים דאצילות אשר מתייחד בהם בערכו יתברך ביחודא חד להמשיכם ולהדמותם בערך הבריאה כמו מיכאל דבריאה שהוא חסד דבריאה הוא מעין חסד דאצילות הגם שאין להעריך בחינת חסד דבריאה שהוא בבחינת יש לחסד דאצילות שהוא בבחינת אין סוף ברוך הוא אף על פי כן הוא מעין החסד דאצילות והאור המאיר בבריאה דהיינו התגלות הנגלה בבחינת מיכא"ל וביטולו ואהבתו להוי"ה והמשכת חסד דבריאה הוא מאיר מאור הנמשך בחסד דאצילות במעין והארה והוא נקרא הארה וזיו בעצם ואור של תולדה כי לא נגלה האור בעצם כי אם בבחינת זיו כמו זיו השמש המאיר לחלל העולם שאינו נגלה בחלל העולם גוף השמש כי אם אור וזיו ממנו. כן אינו נגלה עצם אורו יתברך בבחינת אין סוף בבחינת התגלות בכלי הבריאה כי אם היה מתגלה האור בעצם היה הכלי בטל במציאות ולכן נקרא הארה וזיו ואור של תולדה דהיינו שנולד מהאור דאצילות התגלות במעין לחסד דבריאה אשר לכן אור הקו שהוא התגלות אור אין סוף ברוך הוא בבחינת התגלות אור עצמותו אינו מאיר בבריאה בגילוי כי אם בבחינת הארה. ועל זה נאמר באורך נראה אור דהיינו מבחינת אורו יתברך שהוא התגלות אור עצמותו בכל הכלים בבחינת יחוד גמור נגלה עלינו גם כן היחוד הזה בבחינת מעין ודוגמא לההתגלות הנמשך בבחינת אצילות שהוא כח כל הנבראים כאשר הם אצלו יתברך:
2
ג׳וכן מבריאה ליצירה יש גם כן פרסא להסתיר אור הבריאה וכלי הבריאה ולגלותם בבחינת יצירה והתגלות זו היא גם כן על ידי בחינת מלכותו יתברך אשר היא דמיון דכולא והיא הנותנת דמיון בכל אופני הבריאה להדמות יחודו יתברך בכל בחינות הנבראים והיא בוקעת המסך שבין בריאה ליצירה להיות נגלים על ידה התלבשות אין סוף במלכות דבריאה לגלות בחינת כלים דבריאה בבחינת כלים דיצירה במעין ודוגמא מבחינת הכלים ואור דאור הנגלה בבריאה במעין והארה דהיינו הביטול והחיות הנגלה בבחינת יצירה שהם חיות הקודש ובעשר כתות המלאכים הוא מעין הביטול הנגלה בבחינת בריאה והארה זו נקרא הארה דהארה לגבי אור האצילות ולכן בין בריאה ליצירה הם שני מסכים דהיינו להסתיר אור אין סוף המתגלה באצילות וגם להסתיר אור הבריאה כמבואר בעץ חיים:
3
ד׳וכן מיצירה לעשיה הוא גם כן כנזכר לעיל כי על ידי כלי היצירה מצטיירים כלי העשיה במעין ודוגמא רכלי היצירה דהיינו ברקיעים וגלגלים וכוכבים ומזלות ובארץ הגשמי אין לך דבר הנגלה בעשיה בארבעה חלקי העשיה שהוא דומם צומח חי מדבר שאינו מעין בחינת כלים דיצירה ועל ידי כלים דיצירה מצטיירים כלים דעשיה באופן ודוגמא דכלי היצירה וכלים דיצירה מעין כלים דבריאה וכלים דבריאה מעין כלים דאצילות והאור העובר בכלי העשיה דהיינו התגלות חיותם וקיומם הוא נקרא הארה דהארה דהארה מאור האצילות ולכן בין בחינת היצירה לעשיה המה שלשה מסכים מטעם המבואר לעיל:
4
ה׳וכל זה הוא בבחינת גילוי הנגלה בבחינת בריאה יצירה עשיה הן בכלים הן באורות הוא נקרא במעין וזיו והארה והארה דהארה כנזכר לעיל דהיינו על ידי הסתרות הפרסות שבין כל עולם שלא להיות נגלה התגלות עולם שלמעלה בעולם שלמטה והכוונה הוא בכדי שיתגלה כל עולם ועולם בבחינתו כי אם היה הגילוי בעולם שלמטה כגילוי שבעולם שלמעלה ממנו לא היה העולם שלמטה מתקיים בגילוי הכלים והאורות שלו בבחינת מציאות נבדל לכן היה הסתרה הזאת שיהיה נגלה כל עולם באופנו ומהותו נמצא ההבדל אינו כי אם לגבי דידן אבל החיות והתהוות כל העולמות וקיומם שלא בבחינת התגלות לגבי דידן כי אם מצד העצם הכל הוא מעצמותו ברוך הוא הנמשך בהם ומהוום ומחיים ומקיימם בלי הפסק כלל אפילו רגע כי בעצם אפילו כלים רעשיה מה שאין למטה הימנו הכל הוא עצמותו ברוך הוא כי אצלו אין מסתיר הצמצום והפרסות ולפניו נגלו כל תעלומות כי אפילו בבחינת כלים דעשיה אשר איך למטה מהם עצמותו יתברך נגלה בהם בלי הסתר כלל לא כפי הנגלה לנו ואצלו יתברך הן הן הכלים דאצילות והן הן הכלים דעשיה בלי הבדל כלל כי אם אצלינו הוא ההבדל שלגבי דידן אינו נגלה לנו כי אם באופן העשיה מצד ההסתרה שאין כח במקבלים לקבל הגילוי שבאצילות ואפילו דבריאה ודיצירה מטעם הנזכר לעיל כי אם כל עולם מקבל בבחינת כלים שהם כלים לגלות יחודו יתברך בבחינת מקבלים שבבחינת כל עולם לכן אצל המקבלים הוא במעין ודוגמא אבל אצלו יתברך הם הכל אחד:
5
ו׳והכל הוא על פי כלים דאצילות אשר שם איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש בבחינת אין סוף כנזכר לעיל וכמבואר לעיל בשער הספירות אשר לטעם הזה לא נמנו רק עשר ספירות ולא ארבעים מצד שהם ארבע עולמות אך מה שהם בחינת ארבע עולמות הוא מבחינת הסתרה שלגבי דידן אבל לגביה יתברך כאשר הם אצלו אינם כי אם עשר בלבד כי הן הן הספירות דאצילות והן הן עשר ספירות דבריאה ולכן הקו שהוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא מסתיים באצילות דהיינו שאינו מגלה בגילוי אור המשכת עצמותו ברוך הוא בכל כלי הנבראים כי אם באצילות דהיינו כל בחינות הכלים כאשר הם אצלו יתברך אשר שם כל בחינות הכלים מה שמתגלים בעולמות בריאה יצירה עשיה הם בבחינת יחוד אחד ולכן אור עצמותו ברוך הוא נגלה בהם בלי הסתרה כלל מצד כחו הפלא המייחדם לאחד כמבואר לעיל אבל בבחינת בריאה יצירה עשיה שהם כלים הנגלים בבחינת המקבלים הרי אינו נגלה בבחינת המקבלים אור עצמותו ברוך הוא כי אם בבחינת הארה והארה דהארה כמבואר לעיל שהוא מה שכתוב באורך נראה אור שאינו נגלה לנו אור העצמי כי אם בבחינת הארה והארה דהארה מאורו ולכן אין גילוי הקו נגלה בבריאה יצירה עשיה כי אם הארתו וכל זה הוא בבחינה הנגלה לנו אבל שלא בבחינה הנגלה לנו כי אם בבחינת חיותם והתהוותם וקיומם של כל העולמות בריאה יצירה עשיה כאשר נגלו אצלו ברוך הוא הכל הוא מהקו שהוא המשכת אור עצמותו ברוך הוא ואלו היה הסתלקות הקו שהוא המשכתו יתברך אפילו רגע אחד היה העולם חוזר למקורו ולא היה קיום לעולמות אפילו רגע והיו כלא היו כי אפס בלעדו אשר התהוות כל העולמות הכל הוא מעצמותו ברוך הוא בלי הבדל ושינוי כלל כי אם השינוי הוא אצל המקבלים מצד ההסתרה:
6
ז׳ועוד זאת שאפילו בחינת הסתרה שהיא לגבי דידן שהיא להסתיר ולהדמות הכלים בבחינת כל עולם בבחינתו הכל הוא מעצמותו ברוך הוא כי בחינת מלכותו יתברך הנותנת ציור ודמיון אין להפרידה חס ושלום מכחו יתברך כמאמו הכתוב אני הוי"ה הוא שמי ואדרבה שורשה מאוד נעלה שהוא מבחינת כחו יתברך אשר לא נחית לבחינת המשכה כלל שלא בערך ידיעה והשגה כלל לכן יש יכולת בכח הזה להסתיר ולהדמות אפילו בבחינת כלי הנבראים כמבואר בשער הספירות נמצא עצמותו ברוך הוא הוא דייקא אפילו בבחינת הסתר אך כח עצמותו זה הוא שלא בבחינת גילוי וכמאמר רעיא מהימנא אנת הוא מלגאו כל עלמין ומלבר כל עלמין ואסחר כל עלמין אך חס ושלום שיהיה אצלו שום שינוי בבחינת הסתרה הזאת ואין הבדל אצלו כלל אפילו בבחינת הסתרתו בכלי עשיה:
7
ח׳וכמשל הנזכר לעיל מהחכם אשר מצמצם שכלו בערך המקבל שמוכרח לצמצם ולהסתיר במשל ודמיון במעין חכמתו הלא אצלו אין המשל מסתיר כלל אפילו בעת צמצומו בה נגלה לפניו עיקר המכוון אפילו מרבה בצמצום אחר צמצום ובמשל דמשל אין מסתיר לגבי חכמתו העיקרית המשל דמשל ונגלה לפניו אפילו בבחינת משל הנזכר לעיל העצם כאשר הוא על פי חכמתו אבל אף על פי כן אין המשל מהחכם המשפיע דומה להנמשל כי בבחינת החכם הרי הגם שמבין עיקר המכוון ונגלה אליו אפילו בעת צמצומו בהמשל אף על פי כן עצם המשל נתפס אצלו בבחינת מהות אחר ומרגיש באותיות המשל למהות אחר רק שאין המשל מסתיר לכוונתו אבל חיצוניות המשל נתפס אצלו למהות אחר ומרגיש במוחו מהות נבדל מחכמתו מטעם שהוא מהות נבדל מהמשל וחכמתו נבדלת בגדרה מחכמת המשל שממשיל בה כי הם בחינות נבדלים אבל אצלו יתברך אשר אין מהות נבדל ממנו ואין דבר שחוץ ממנו הרי אפילו ההסתרה בבחינת חיצוניות בבחינת כלי עשיה הכלים אינם תופסים בו כלל לאיזה דבר נבדל חס ושלום הגם שהוא כביכול מתפשט בהם אף על פי כן אין תופסים בו כלל לאיזה שינוי חס ושלום שיהיה מרגיש בבחינת צמצום זה איזה מהות אחר חס ושלום כמאמר רעיא מהימנא איהו תפיס בכולהו עלמין דהיינו שהוא כביכול מתפשט בכל הצמצומים בבחינת כל עלמין ולית מאן דתפיס ביה שיהיו העלמין תופסין בו לאיזה מהות ובחינת הרגשה חס ושלום כמבואר לעיל כי אפילו העלמין והמקבלים הכל הוא עצמותו ברוך הוא באין הבדל כי אם השינוי הוא מצד הגילוי לגבי דידן ודבר זה אין בכח שום נברא להשיגו איך יהיה שני הפכים כאלו כמו שאין כח בשום נברא להשיג מהותו כן אין בכחו להשיג אופן צמצומו והתפשטותו בעולמות ואף על פי כן יהיה באין הבדל ועל זה כתיב נפלאים מעשיך:
8