שערי היחוד ואמונה, שער רביעי ט׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Fourth Gate 9
א׳והנה על כל השלשה הערכות האלו מקיף וסובב עצמותו ברוך הוא לבדו כי כל הערכות האלו המה הכל מצד ההמשכה אבל עצמותו ברוך הוא אין בערך המשכה כלל כי אם שהוא נמצא בכל ההמשכות בעצם ונושא אחר אשר אין דבר זולתו ואפס בלעדו ועצמותו ברוך הוא נקרא מקומו של עולם והוא סובל כל ההמשכות בין לעילא בין לתתא והכל הוא עצמותו ברוך הוא אשר אינו בכלל ידיעה והשגה ושאלתא ביה כלל ואין דבר שחוץ ממנו כביכול כי כשתעיין היטיב כל התמשכות העולמות מראשית הקו שהוא המשכת עצמותו ברוך הוא עד תחתית כל דרגין שהוא בחינת יש ועשיה דעשיה אשר אין למטה הימנו הכל הוא כחו ועצמותו ברוך הוא שיהיו קיימים בבחינתם כל בחינה ובחינה באופנה ועל עצמותו נאמר שהוא סובל עליונים ותחתונים והוא מקומו של עולם וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה הארץ על מה עומדת על המים וכו' עד על העמודים והעמודים על מה עומדים בזרועו של הקדוש ברוך הוא שאין להמשילו חס ושלום לבשר ודם שיתמשך לאיזה דבר הרי הדבר מהות בלעדו רק שהוא מתמשך לשם אבל קיומו של הדבר הוא קיים בקיום שחוץ ממנו אבל אצל הקדוש ברוך הוא הרי אין דבר שחוץ ממנו ואין מהות בלעדו והרי הדבר עצמו וכל הנמצא הכל הוא כחו לבדו:
1
ב׳וכמו כן מצינו בקיום האדם בכל המשכתו כי בדרך פרט נערך לכמה בחינות דהיינו כח החיות המחיה את הגוף שאינו בערך התגלות כלל כי אם עצם חיותו שהוא חי ממנו בכל בחינות הגוף ובחינה שניה הוא התפשטות החיות בבחינת התגלות בשכלו ומדותיו אשר הגוף מלא מהם אשר בבחינה זאת מתייחדת חיות הנפש ובהם הוא התגלות החיות מהנפש ובבחינת חיות הוא הרגשת החיות וגילויו ובחינה שלישית הוא התפשטות החיות במחשבה ודיבור ומעשה אשר שם אינה מתגלה הנפש עצמה כי אם הארתה כי התגלות זו היא בכלי הגוף ממש ונתגלים למהות נבדל שהוא בחינת אותיות המחשבה הרי האותיות נרגשים למהות נבדל כי אם שמתפשט בהאותיות הארת הנפש וממחשבה לדיבור הרי הדיבור הוא במהות נבדל יותר ממחשבה שהוא על ידי כלי הגוף הנרגשים בבחינת גוף וחיות הנפש המתמשך בהדיבור נגלה בבחינת גשמיות יותר והארת הנפש המאיר בהדיבור נקרא הארה דהארה ובבחינת מעשה מלובש יותר בגשמיות כלי הגוף והוא לבוש עב יותר אשר אינו נגלה בבחינת מעשה כי אם העשיה הגשמיות ואף על פי כן מתמשך גילוי הנפש בהם בבחינת הארה דהארה דהארה:
2
ג׳וכל זה הוא בבחינת המשכה הוא נערך לבחינה הזאת אבל בכלל האדם הוא כולל הכל דהיינו שהוא המשכיל ומבין והוא החושב והוא המדבר כי המחשבה והדיבור אינם באים מצד התפשטות ההשכלה בהם בבחינת חיות מאחר שאינם בגדר אחד כלל ההשכלה הוא בחינת כח רוחני והמחשבה הוא בחינת כלי גשמיות וכל שכן כלי הדיבור ואם ירצה לדחות ממחשבתו הרי הוא דוחה שכלו ממחשבתו וכל שכן שלא לדבר ושלא לעשות אלא כח האדם הכולל כל המחשבות הוא סובל כל הבחינות בנושא אחד וכח האדם עצמו הוא כח נסתר שאינו בערך התגלות שהוא עצם האדם אשר הוא כולל כל החיות וכל איברי הגוף בנושא אחד ובחינת כח האדם זה נקרא מקיף וסובב את כל בחינת האדם לא שהוא בחינת מקיף על בחינת הגוף ולא בתוך הגוף אדרבה כל כחות הגוף ומה שבתוך הגוף הכל הוא מבחינת מקיף הזה והגם שנקרא מקיף הוא מצד שהוא סובל וסובב את כל החיות לכן נקרא מקיף אבל לא תדמהו לבחינת אור מקיף שמצד הכלים כי מצד הכלים הכל הוא בבחינת אור שהוא ההתגלות ומה שלא נתגלה בתוך הכלים נקרא מקיף אבל לבחינה זו לא יקרא בשם אור כלל כי אם עצם הסובל את כל החיות אשר אינו בערך גילוי כלל לא מצד האור ולא מצד הכל וזכור זה וכל עיקר קיומו בכל הפרטים הכל הוא מבחינת כח הזה כי אם שנקרא מקיף מצד כחו הנסתר אשר אינו בערך שום גילוי כלל כי אם שהוא כח הנושא והסובל כל הגוף והחיות שבתוכו ובכח הזה כל כחותיו הנגלים ושאינם נגלים הכל הוא עצם אחד ואין מקום פנוי מכח הזה הן מצד החיות הן מצד הכלים הכל הוא מצד כח הזה:
3
ד׳כן הוא כביכול בבחינת התגלותו יתברך בעולמות הם כל הערכות האלו דהיינו התפשטות הקו שהוא חיות המתמשך בכל העולמות בבחינת חיות העולמות והתהוותם בכח נסתר שאינו בערך גילוי ובחינה שניה הוא התגלותו יתברך בבחינת כלים דהיינו בבחינת גילוי החיות שהוא הקו בבחינת כלים דאצילות כנזכר לעיל בחכמה בינה דעת ובחסד גבורה תפארת ובנצח הוד יסוד ומתייחד בהון ביחוד אחד כמבואר ובחינה השניה הוא התפשטותו יתברך הנגלה בבריאה יצירה עשיה שהם מחשבה דיבור ומעשה וכל הערכות האלו המה הכל מצד התגלות העולמות בבחינת התמשכות הנגלה לנו אבל מקור כל אלו ההערכות הסובל את כל אלו הבחינות הוא עצמותו ברוך הוא לבדו שנושא הכל וסובלם בבחינת כח אחד במהותו אשר לא נודע ולכן לית אתר פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאין דהיינו בחינות עילאין הם המשכות הקו באצילות ולא בתתאין הם העולמות בריאה יצירה עשיה הכל הוא עצמותו ואין מקום פנוי ממנו דהיינו בחינתם הכל הוא עצמותו ברוך הוא:
4
ה׳אבל כח זה הוא שלא בבחינת נגלה כלל לכן נקרא כחו זה סובב כל עלמין דהיינו כח עצמותו ברוך הוא סובב לכל הבחינות ונקרא סובב מצד שאינו בערך גילוי כלל כנזכר לעיל והוא סובל כל המשכות האלו והוא מקומם של כל ההתהוות ואדרבה דייקא כח היש שאין למטה הימנו אשר לבחינת כח היש אנו מעריכים כל ההמשכות הוא דייקא מכח עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כלל ועל זה נאמר ומתחת זרועות עולם והוא מקומו של עולם ושורש כל כלי היש הגשמים הוא נערך דווקא אצל עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך גילוי כלל ושורשם הוא ממלכות דאין סוף ברוך הוא שלא בבחינת המשכה כלל שהוא בחינת עצמותו ברוך הוא אשר לא נחית להמשכה וכמבואר בעץ חיים ששורשן של הכלים גבוה במעלה מהאור ונתבאר יותר בביאור של יביאו לבוש מלכות אשר נתנלה מפה קדוש אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן והוא אצלי בכתובים:
5
ו׳והנה כבר הקדמתי שאין המשל מאדם דומה לנמשל מכל צד כי באדם הגם שכח האדם הוא סובל כל בחינת הגוף הן בפנימיות והן בכליו החיצונים אך אף על פי כן מצד הרכבותיו אשר המה מהותים נבדלים בבריאה כידוע מרגיש בהם אפילו כח האדם בעצמו דהיינו באיזה צער או היפוך הכל נוגע למהות ועצם האדם בעצמו כנראה בחוש אבל אצל הקדוש ברוך הוא הרי אין מהות נבדל ממנו כלל ואין תופסים בו העולמות כלל לאיזה מהות בבחינת הרגש כלל בבחינת עצמותו:
6