שערי היחוד ואמונה, שער שני י׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 10
א׳והנה במדת מלכותו יתברך שהיא הגילוי יש בה בדרך כלל ובדרך פרט כי בדרך כלל נגלים על ידה כל הספירות מכח אל הפועל לפעול מדות חכמתו יתברך וחסדו ונצחו יתברך בהתגלות בכל אופניהם ופרטיהם ופרטי פרטיהם בהתגלות העולמות ובדרך פרט הוא גילוי דכל ספירה וספירה בפרטה ומהותה כנזכר לעיל. וכאשר מבואר ברעיא מהימנא איהי דמיון דכל ספירה והיא בין ספירה וספירה ומבדלת ביניהם כי על ידה הוא תמונת וגילוי ציור דכל בחינה כי בלא ציור ודמיון היה הכל מהות וכח אחד כמבואר לעיל בבחינת עולמות שהציור והתמונה מבדלת בין כל נברא: ואיהי משלמת לכל ספירה וספירה כי בבחינה זו נגלות ונשלמות כל הבחינות לבא לידי פועל: לכן בכל בחינה וספירה יש בה בחינת מלכות הנזכר לעיל בפרט לגלות כל מדה בפרט: וגם יש בה בכלל שהיא מגלה כל המדות בכלל ועל ידה באים לידי פועל:
1
ב׳לכן נקרא דבר הוי"ה כמו למשל באדם שעל ידי הדבור נגלה חכמתו ודעתו ובינתו ומדותיו בכלל לחוץ ויש כח הדבור בהנפש הכוללת כל הבחינות בפנימיות: ויש בה גם כן כח הדבור המגלה פרט כל חכמה ומדה ונצחון בפנימיות וכן בחיצוניות כן הוא כביכול גילוי הכוחות האלו כמו שהן בכוחו יתברך יש בהן פרט וכלל דהיינו גילוי כל מדה בפרט וגם כן בכלל החכמה בינה דעת וחסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד בכלל התגלותו יתברך על ידי הספירות הנזכרים לעיל:
2
ג׳וכן בבחינת גילויים לחוץ החילוקי דרגין ומתפעלת מהם ואפילו בכח נפשו מרגיש השכלתו ומדותיו ונתפעלת ונשתנית על ידיהם כנראה בחוש שבקור או חום או איזה צער מהגוף מרגיש הכל בכח נפשו מחמת שבחינת גופו ונפשו המה גדרים מחולקים ושניהם המה נבראים לכן מתפעלים זה מזה אבל אצלו יתברך מאחר שאין מהות נבדל ממנו ואפילו כל בחינות הנבראים בפנימיותם וחיצוניותם הכל הוא לבדו יתברך אם כן אינו נשתנה על ידיהם חס ושלום והוא בלי שום שינוי כלל ואין הנבראים אצלו דבר נוסף עליו חס ושלום:
3
ד׳ולכן נאמר עליו יתברך כמראה אדם דהיינו מצד שהוא כולל כל הבחינות והכוחות ביחוד גמור נקרא כמראה אדם: אבל לא מראה אדם דהיינו שיהיה חס ושלום מרגיש החילוקים בבחינת הרגש ושינוי ונוסף חס ושלום כי אם הכל כח אחד מיוחד לבדו. והנה מאחר שנקרא כמראה אדם הלא כמו באדם הגשמי הגם שחילוקי הדרגין המה מצד כלי הגוף אבל מצד כח נפשו המה הכל כח אחד. אף על פי כן מתארים כל הבחינות בכח נפשו גם כן. כן כביכול הגם שכל החילוקי דרגין הוא מצד ההתפשטות בכלי הבריאה יצירה עשיה. אף על פי כן אנו מתארים כל הכוחות האלו אצלו יתברך שהוא אצילות הגם שהוא כח אחד. והנה כמו שבבחינת העולמות יש בכלל שלשה בחינות מושכל מוטבע מורגש שהוא בריאה יצירה עשיה כן אנו מתארים מצד כוחו אלו הבחינות בדרך כלל והם תשע ספירות דהיינו חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. חכמה בינה דעת הוא מושכל הכולל מבחינת שלשה קוין חכמה בינה דעת הנזכר לעיל וחסד גבורה תפארת הוא בחינת מוטבע וכולל גם כן שלשה קוין שהם חסד גבורה תפארת. ומורגש הוא בחינת נצח הוד יסוד וכולל גם כן שלשה קוין והוא הנקרא זעיר אנפין כידוע שעיקר האצילות נקרא זעיר אנפין כי בחינת כוחו יתברך בבחינת דרגין נקרא קטנות לגבי עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך דרגין כלל. והוא הבחינה מצד גילוי העולמות. ובחינת נוקבא שהיא בחינת מלכותו יתברך היא הבחינה המגלה כל הכוחות הנזכרים לעיל ומציירת אותם כל כח וכח בבחינת גילוי כי מדת מלכותו יתברך היא הנותנת ציור ודמות לכל מהות וכח מאלו התשע בחינות הנזכרים לעיל לבוא לידי התגלות כי התשע בחינות הנזכרים לעיל המה בחינות כוחות דהיינו המושכל הוא כח ומהות ההשכלה ויש בכח זה שלשה בחינות החכמה והבינה והמדע:
4
ה׳אבל גילוי הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו שיבא השכל לידי גילוי בכל פרטיו שמשכיל ולהבדיל בין מושכל למושכל הוא נקרא מדת מלכותו יתברך ונקרא אותיות השכל: כי לכל דבר שכל נצרך להיות לו מגביל מהות ועצם השכל. כמו שאנו רואים כשבא לו לאדם ההשכלה מצייר באותיות מחשבתו השכל. ואותיות המחשבה נרגשים במחשבתו לכל השכלה אותיות מיוחדות: והנה האותיות אינם עצם השכל כי עצם השכל הוא כח שכלי: ועל ידי האותיות נגלה השכל הגם שהאותיות המה רק אותיות לבדם אף על פי כן המה מדמין השכל בכל פרט לפי ההשכלה הם האותיות והאותיות בעצמם אינם מהות בפני עצמם כי אם על ידם הוא הגילוי וכמו שנראה בחוש וכמו שיש אותיות נרגשים במחשבה ככה מוכרח להיות בכח ההשכלה קודם שבא לידי גילוי המחשבה אותיות השכל אך אינם נרגשים כי אם לא יהיה אותיות השכל המגבילים ומדמין גילוי השכל מאין יבאו במחשבה צירופי אותיות באופן זה דייקא: ואנו רואים כי אותיות המחשבה הוא על פי ההשכלה ובכל השכלה מתחלפים האותיות. וכן באותיות המדה כי המדה היא כח בלבד כמו כח האהבה כו'. וציור ותמונת האהבה וגילויו היא גם כן באותיות המחשבה שמחשב דבר שאוהב מוכרח להיות גם כן האהבה קודם התגלותה במחשבה כח ציור ודמיון האהבה ונקרא אותיות המדה. וכן הוא בבחינת הנצחון שהוא המורגש כנזכר לעיל ובחינה זאת היא הנותנת ציור ודמיון לכל הכוחות הנזכרים לעיל לכן נקרא תמונת כל ונקרא עששיתא דמלקטא כל נהורין ועל ידה נתגלים כל הספירות דהיינו חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו וגבורתו ותפארתו יתברך וכו' כי המה רק כוחות לבד וגילויים הוא על ידי מלכותו יתברך הנותנת דמיון וציור לאלו הכוחות להיות נגלים על ידה:
5
