שערי היחוד ואמונה, שער שני י״גSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 13
א׳והנה בחינת הסתרתו יתברך הוא הנקרא פרסא המפסקת בין אצילות לבריאה וכן מבריאה ליצירה כו': דהיינו להסתיר אור יחודו יתברך בבחינת אין סוף בעצמותו: והנה בחינת ההסתרה הוא להסתיר אור יחודו יתברך שבאצילות שלא יתגלה בבחינת בריאה: ועל ידי מדת מלכותו יתברך הוא התגלות יחודו יתברך בבריאה בבחינת דמיון ותמונה לכוחו יתברך שבבחינת אצילות להיות נגלה מעין חסד דאצילות בבחינת בריאה: ולכן היא בוקעת המסך שהוא ההסתדה לגלות חסדו יתברך בבחינת בריאה. אבל מאחר שנגלה חסדו הרי הוא עצמית חסד דאצילות ממש שהוא כוחו יתברך לבדו:
1
ב׳רק בבחינת נגלה אינו נגלה כי אם בבחינת בריאה על ידי הדמיון דמדת מלכותו יתברך: נמצא השינוי הוא רק מצד הנגלה ולכן נקראת שושנה דאשתניאת מגוונא לגוונא אבל בעצם כוחו יתברך הוא בלי שינוי כלל: והם הם העשר ספירות דאצילות והם הם העשר ספירות דבריאה ממש: אשר על כן הטעם שאין נזכר בכל המקובלים כי אם עשר ספירות בלבד ולא ארבעים ספירות כי לפי ערך העולמות היה נצרך להיות ארבעים דהיינו עשר ספירות דאצילות ועשר ספירות דבריאה כו' שבכולם יש עשר ספירות כידוע: אך כי באמת המה רק העשר ספירות דאצילות הן בבריאה והן ביצירה והן בעשיה דהיינו שהוא כוחו יתברך לבדו בלי שום שינוי: ומה שנחלקים בבחינת עולמות הוא הכל מצד מלכותו שהיא בחינת דמיון: ועל ידי הפרסא שהיא המסתרת כנזכר לעיל: לכן מצד הגילוי אינם דומים זה לזה: ובערך הדמיון אנו מכנים לעשר ספירות דאצילות ועשר ספירות דבריאה אבל לא מצד העצם: וכן תמצא הטעם הזה במשנת חסידים בשם עץ חיים והבן:
2
ג׳לכן מבואר בעץ חיים שהלמ"ד כלים דמלכותו יתברך הם הבוקעים הפרסא ועל ידם עוברים גם כן כלים דזעיר אנפין דאצילות בבריאה יצירה עשיה: כי כלי המלכות המה בחינת כוחו יתברך הנותן הדמיון אשר שרשה גבוה מאד כמבואר לעיל אשר הוא מלכות דאין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך ידיעה והשגה כלל אשר על כן כל יכול להסתיר וליתן דמיון בפועל ממש לכל נברא ולכל מהות ואיך ובאיזה אופן הוא אין לחקור בזה כלל ואין לנו עסק בזה כלל וכמבואר לעיל:
3
ד׳לכן כח זה הנגלה בבחינת אצילותו יתברך: בכוחו לבקוע המסך והפרגוד להיות נגלה בבחינת בריאה במעין ודוגמא ולהדמות כוחו יתברך שבבחינת אצילות להיות נגלה בבחינת בריאה ומאחר שמדמה בבחינת בריאה אז נגלה בבחינת הדמיון ההוא עצם כוחו יתברך שהיא בחינת כלים דאצילות ממש אשר איהו וגרמוהי חד בהון ממש. וזהו שעל ידי כלי המלכות עוברין גם כן כלי הזעיר אנפין ודי למבין:
4
ה׳ולהבין זה יותר יובן על פי משל מחכם הרוצה לגלות חכמתו להמקבל אשר המקבל אינו בערכו כלל ואם יגלה עצם חכמתו לא יוכל המקבל לקבל כלל מהות חכמתו מצד הבדל ערכו מוכרח להמציא איזה משל בערך המקבל בכדי שעל ידי משל זה יהיה יכול להדמות חכמתו בערך המשל: והנה בכדי להמציא משל לחכמתו הגדולה מוכרח להסתיר חכמתו ולהלבישה בלבוש זר שאינו בערך חכמתו כלל. דהיינו כמו שמבואר לעיל שבחכמה יש שורש וענפים וכוחות פרטים שהם הכל על פי חכמה. ובאילן יש גם כן שורש וענפים וכמה פרטים: או למשל בכח הנפש יש כוחות הראיה ושמיעה וריח ודבור שהם הכל מצד רוחניות הנפש: ובגוף יש גם כן עיניים ואזנים וחוטמא ופה וכל הבחינות יד ורגל כו' מוכרח להמציא בכח חכמתו להלביש בחינת הכח אשר מצד העצם בלבוש העב ואז על ידי הלבשה זו מדמה פרטי חכמתו על פי האופנים האלו ואז מסביר לו עצם חכמתו על פי דמיון זה. והנה בעת הלבשה הוא רחוק מאד עצם החכמה לההלבשה באין ערך כלל:
5
ו׳אך מגודל חכמתו וידיעתו עיקרית הדברים יכול לחבר ולהשוות ולהדמות מהות זה לזה: וידוע שכל שהוא חכם יותר יכול להמשיל יותר כמו שנאמר בשלמה המלך עליו השלום ויחכם מכל האדם וידבר שלשת אלפים משל מצד שהיה חכם ביותר היה יכול להמשיל משלים יותר מצד חכמתו והבנתו בכל הפרטים בתכלית ההבנה בעיקרם ובמהותם מחמת זה היה יכול להמשילם בזה ועל ידי המשלים עובר חכמתו העיקרית בבחינת משלים ההם: והנה השתנות חכמתו הנמשך דרך מעברות ההם המה רק מצד ההלבשה והדמיון הנגלה להמקבל אבל לגבי החכם בעצמו הרי עצם מהות חכמתו לא נשתנה כי מאחר שמגלה מגלה עיקר החכמה כי אם שלהמקבל אינו נראה כי אם על פי הדמיון כן הוא כביכול בנמשל כי כל בחינות האצילות שהם חכמתו ומדותיו יתברך הכלולים ומשתוים בכוחו יתברך בבחינת כח אחד לבד: ובכדי להתגלות בבחינת גילוי כוחות בבחינת התחלקות בערך הנבראים אשר הם אינם בערך אחד כלל: לכן מוכרח כביכול להלביש את הכוחות האלו בלבוש עב וגס דהיינו חסד דאצילות שהוא אינו בערך גילוי כלל שהוא בבחינת אין סוף מלביש אותו בחסד דבריאה וממציא כביכול מכוחו ומסתיר החסד דאצילות באופן ומהות אחר בבחינת הלבשה עבה אשר אין בערך אחד כלל:
6
ז׳וכן כל הפרטים אשר בכוחו יתברך מלביש בדבר הרחוק מגדרו אשר אינו בערך אחד כלל: כמשל הנזכר לעיל משורש אשר באילן לשורש אשר מערך השכלה: או למשל מערך המשכה בבחינת מושכל לערך המשכת המים שיורדים ממקום גבוה ונמשכים למקום נמוך התעריך המשכותם בערך אחד: כמו כן כביכול מלביש המשכת חסדו יתברך שבבחינת האצילות להמשכה הרחוקה מגדרו: ואז על ידי המשכה זו מתמשך מכוחו יתברך איך להדמות כוחותיו יתברך במעין ודוגמא ההמשכה הרחוקה בכל הפרטים ולהתגלות חסד דאצילות שהוא כוחו יתברך שבבחינת אצילות להיות עובר על ידי הלבוש הזה שיהיה נגלה בחינת המשכתו בבחינת בריאה שהוא בחינת מיכא"ל דבריאה וכן כולם: אבל מאחר שנגלה חסדו כביכול בבריאה הרי הוא חסדו יתברך בבחינת עצמותו הנגלה בבחינת הדמיון הנזכר לעיל:
7