שערי היחוד ואמונה, שער שני ט״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 15

א׳כללו של דבר כי בחינת הפרסא היא ההסתרה גמורה דהיינו להסתיר אור האצילות ולהמשילו בבחינת בריאה בכל הפרטים כמבואר לעיל שממשיל חסד דבריאה אשר היא בחינת יש ונפרד אשר רחוקים המה בגדרם במרחק רב כמו המשל הנזכר לעיל דהיינו להמשיל מים לחסד: והפרסא היא ההסתרה הזאת נעשה על ידי הבינה כמבואר לעיל: ובחינת מלכותו היא הבוקעת הפרסא להדמות החסד דבריאה במעין ודוגמא לחסד דאצילות על ידי כוחה ושרשה הגבוה כל יכול להדמות במעין:

ב׳וכן בין בריאה ליצירה ובין יצירה לעשיה לתת דמיון מדות דאצילות בכל השלשה עולמות במעין ודוגמא והוא הנקרא אור של תולדה שמוליד עוד התגלות לגבי עולמות הנבראים איך לגלותם לגבי דידן במעין דאצילות והוא על ידי למ"ד כלים כי כליה הם בחינת כח התמונה והדמיון ועל ידי כליה עוברים כלי הזעיר אנפין דהיינו יחודו יתברך מצד האצילות אשר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ובתוכם עוברים אריך אנפין ובחינת עתיק וכל הבחינות ובתוכם אין סוף ברוך הוא בעצמותו עד אשר מתוכו תבין שעצמותו ברוך הוא דייקא הוא בכל העולמות וכמבואר לעיל במשל מהחכם הממשיל חכמתו להמקבל לפי קבלתו מעין חכמתו העיקרית אשר מלובש בתוך חכמתו הזאת עצמית חכמתו הרי מהותו וחיות נפשו הוא בחכמתו עד אשר כל עצמותו של האדם מלובש בהשפעתו להמקבל באין הבדל כלל כי אם מצד הגילוי אין נגלה מהותו מצד הסתרתו וכל זה הוא מצד המקבל: אבל מצד מהותו בעצמו אין הבדל כלל בין מהותו הנמשך בחכמת עצמו בין הנמשך בהמשל ודי למבין: אך אין המשל דומה לנמשל מכל צד כי באדם הרי המקבל חלוק מאתו: וגם דבר שממשיל בו ומלביש בו חכמתו הוא עצם נבדל מעצם חכמתו כנזכר לעיל:

ג׳אבל לגבי המאציל ברוך הוא הרי כל המקבלים אינם עצם נבדל חס ושלום ממהותו מאחר שאין זולתו כלל: וגם ההסתרה שהוא הפרסא כנזכר לעיל הנקרא משל אין דבר נבדל ממנו חס ושלום וכל בחינות הפרסות הנקראים משלים והסתרות המה לגבי דידן אבל לגביה יתברך הרי יוצר הכל הוא אשר אין דבר נסתר ממנו:

ד׳נמצא איהו תפיס בכולהו עלמין וכל העולמות וכל המציאות הכל הוא עצמותו לבדו ברוך הוא ועל זה נאמר כי הוא לקצות הארץ יביט ותחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ ומתחת זרועות עולם שהוא כוחו יתברך ואני ראשון ואני אחרון: ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ומלבר כל עלמין ואסחר כל עלמין הכל הוא כוחו לבדו בלי שום שינוי והבדל כלל: ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם וכל ההבדלים הנראים המה לגבי דידן ולגבי דידן נקרא זה מלגאו וזה מלבר וכוחו שמלגאו נקרא בחינת פנימיות וכוחו שמלבר נקרא בחינת מקיפים מצד שלא נגלה כבודו יתברך בבחינת התגלות כי אם כוחו הוא בבחינת נסתר לכן נקרא מקיף וסובב: אבל לגביה יתברך הכל הוא כח אחד לבד בין בפנימיות בין בחיצוניות^הגה"ה ועל זה מבואר שעתיק בבחינת פנימיות הוא פנימי מכל הפרצופים ובבחינת מקיפים הוא חיצון ומקיף כל המקיפין. כי בבחינת פנימיות דהיינו כשנסתכל בבחינת הלבשה נראה ההלבשה החיצונה בבחינת מלכותו יתברך שהיא בחינת דמיון. וכאשר תסתכל יותר תמצא בבחינת העולמות שהוא בחינת דמיון במעין כנזכר לעיל יחודו יתברך בבחינת זעיר אנפין שהוא בחינת הוי"ה ברוך הוא בבחינת יחוד גמור וכשתעמיק יותר תראה ותבין בבחינת יחוד העולמות כוחו הפלא שהוא אריך אנפין: וכשתעמיק יותר תמצא שהוא כוחו לבדו יתברך עד שאין לומר עליו אפילו פלא כי פלא שייך לומר על התהוות היש מאין והתאחדותם זהו על ידי כוחו הפלא. וזהו כאשר נגלה בערכינו בחינת יש ועולמות אף על פי כן הוא מיוחד בהון: אבל באמיתותו יתברך הרי הוא לבדו יתברך שלא נערך היש למהות אחר חס ושלום כי אם הכל כוחו לבדו אם כן אין נופל בו לשון פלא. כי אם שנעתק מהשגה דלא אתיידע כלל וכמו שכתוב הממני יפלא כל דבר מאחר שהוא כחו לבדו אך זה אינו בכלל ידיעא כלל: לכן בחינה זו פנימיית מכל ההשגות דהיינו בחינת עתיק שהוא רישא דלא אתיידע. אבל מצד המקיפים הוא בהיפוך שכל הנתגלה ליש בחיצוניות יותר שם הוא התגלות כחו יותר עד שבבחינת הארץ הגשמית הנראה ליש גמור אשר אין למטה הימנה ואף על פי כן הוא כחו לבדו בלי שום הבדל שם נגלה כחו הגדול אשר אינו בערך ידיעה והשגה כלל אשר כל יכול ושם נגלה כח עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך דרגין כלל: וכל הנגלה הוא כחו לבדו: ואיך ומה הוא זה נשגב מכל רעיון כי בבחינת יחודם של העולמות יש בהם קצת השגה שנגלה עצמותו יתברך הן בבחינת יחוד שמצד המלכות שבבחינת דמיון הן ביחוד שמצד הזעיר אנפין שהוא יחודא עילאה והן מצד כחו הפלא רק איך נעשה יחודים האלו אינו נגלה ונקראים בחינות מקיפים דהיינו יחודא עלאה מקיף על יחודא תתאה ואריך אנפין מקיף על יחודא עלאה דהיינו שלא נגלה אופן יחודם. אבל כחו יתברך שבבחינת יש גמור שהוא הגשמיות הגמור הרי שם אין השגה כלל בבחינת יחודו אדרבה נגלה ליש גמור ואף על פי כן הוא כחו לבדו רק שלא נגלה כח זה מחמת שאינו בערך ידיעה והשגה כלל ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם הוא נקרא בחינת עתיק כמו שכתוב הוא עשנו הוא דייקא. ובחינה זו הוא מקומו של עולם דייקא הגשמיות הנקרא יש גמור אשר אין למטה הימנו. ומתחת זרועות עולם שהוא זרועותיו של הקדוש ברוך הוא דייקא שהוא כח עצמותו יתברך לבדו. לכן המקיף זה נקרא מקיף של עתיק והוא חיצון מכולם ודי למבין. והבן מאוד ויתבאר יותר בביאור אם ירצה השם: ואין פרסא ומסך מפסיק לגביה כי כאשר כוחו בלי גבול ככה כוחו בגבול באין הבדל כלל: ואיך ומה הוא לא נודע כמו שלא נודע מהותו כך לא נודע פעולותיו והשתוותו בכל הנבראים: אבל דרך כלל צריך לדעת מאחר שאין דבר בלעדו ואין זולתו כלל נמצא כל המציאות הכל הוא מעצמותו ברוך הוא כי אין דבר שחוץ ממנו: ואצלו יתברך אין לתאר שום חילוק והבדל כלל בעליונים ותחתונים ועל זה נאמר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד: וכל החילוקים והבדלים והפרסות ומסכים המה להסתיר ולהעלים לגבי דידן:

ה׳וכל עיקר הכונה שיהיה אפילו בחיצוניות כמו שהמה לגבי דידן יהיה מלא כבוד הוי"ה כמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה וראו כל בשר שיהיה בלי הבדל אפילו לגבי דידן. וזה נעשה על ידי עבודתינו ועל ידי תורה ותפלה כשמייחדים יחודו יתברך במסירת נפש לבטל היש למקורו אז נקרעים ונבקעים כל המסכים וכל הפרגודים אפילו לגבי דידן דהיינו על ידי תפלה נגלה יחודו יתברך אפילו בתחתונים דהיינו שהתחתונים בטלים לגבי עצמותו יתברך ולא יתראו כל העולמות בבחינות נפרדים ויש חס ושלום ועל ידי תורה ומצות נגלה רצונו יתברך אפילו בבחינת גבול:

ו׳וזהו המבואר בזוהר הקדוש דקלא דצלותא ואורייתא בקעא רקיעין ואוירין כי רקיעין הם הפרסות והמסכים: והאוירים הם העולמות אשר מדת מלכותו היא היורדת בעולמות להיות נותנת ציור ודמיון: ובעבודת התחתונים בכח יחודם ותורתם המה בוקעין רקיעין ואוירין להיות נגלה בהם יחודו יתברך בהעולמות על ידי תפלה: ועצמיות רצונו יתברך על ידי תורה ומצות ואז אין מסך מבדיל כלל ואין דמיון מסתיר כי אם הכל הוא גילוי עצמותו יתברך והנה כתיב היום לעשותם כי עתה הוא כח ההתעוררות בבחינת הסתר אשר לא נגלה עדיין עצמותו יתברך בבחינת יש כי אם בעבודה ותורה מעוררים כחו ביחודו אשר בגבול:

ז׳אבל לעתיד יהיה כוחו יתברך בגילוי גמור בהשתוות גמורה בלי הבדל והסתר כלל כמו שכתוב ונשגב הוי"ה לבדו ביום ההוא ונאמר וראו כל בשר ועין בעין יראו באופן שלא יסתיר היש את עצמותו ברוך הוא ועל זה נאמר עין לא ראתה אלקי"ם זולתך יעשה למחכה לו דהיינו מה שעין לא ראתה בבחינת השגה יהיה דוקא בבחינת יעשה בבחינת עשיה גשמיות. ואיך ומה יהיה אין לנו בזה השגה כלל כי הוא למעלה מהשגה ועתה הוא בעבודתינו על זה האופן בבחינת התעוררות ועבודה על ידי תפלה ותורה ומצות ועל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקי"ם בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד שיהיה בבחינת וידעת ובבחינת לבבך ודי למבין והבן ויתבאר יותר אם ירצה השם בשער העבודה: