שערי היחוד ואמונה, שער שני י״חSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 18
א׳והנה הגם שהבריאה ועשיה המה דברים נוספים אף על פי כן נצרכים המה ולעיקרים נחשבים: מצד שהבריאה היא עיקר הנהגת היצירה כנזכר לעיל: וגם שם הוא גילוי כונתו יתברך בהמדות. והעשיה היא עיקרית לגילוי המדות כי כל עיקר גילוי המדות הוא בעשיה בכל כוחות הנבראים המתגלים בעשיה. ועל ידי עשיה הוא גילוי היצירה בכל אופנים הן בכל כוחות המדות והן ביחודם והן בבחינת המדות ולכן נקרא בעשיה בחינת אופנים: כמו שעל ידי אופנים גשמיים מוליכים העגלה והמרכבה למקום חפצו של הרוכב עליו הגם שעיקר הוא הרוכב על העגלה והמרכבה שהוא רוכב בה אף על פי כן בלי האופנים לא תוכל להתנהג: כן הוא גם כן הגם שהעיקר הוא המרכבה דהיינו היצירה בבחינת מט"ט והרוכב בו שהוא יוצר בראשית שהוא הקדוש ברוך הוא אף על פי כן על ידי העשיה וגלגלים הגשמיים והרוחנים שהם בחינת העשיה מנהיגים את המרכבה של היצירה ועל ידם מתגלים ודי למבין. והנה כאשר הוא בבחינת העולמות כן אנו מתארים כל הכחות האלו אצלו יתברך שהוא בחינת האצילות שהוא בחינת זעיר אנפין כמבואר לעיל :
1
ב׳אשר על כן עיקר מהותם של בחינת הספירות שהם כח המשכתו יתברך בבחינת עולמות שנקרא זעיר אנפין הם בחינת חסד גבורה תפארת שהם בחינת המדות ובחינת המוטבע שבאצילות. כי כל ההנהגה וההתגלות הוא על ידי חסדו וגבורתו ותפארתו יתברך. והמוחין שהם חכמה בינה דעת המה בבחינת תוספת דהיינו הנהגתם של המדות: והנצח הוד יסוד המה גילוי המדות אשר על ידם מתגלים לבא להתגלות הפעולה אשר על כן עיקר מהות בחינת זעיר אנפין הם שלשה שהם חסד גבורה תפארת אף על פי כן יצא בבחינת וי"ו נקודות כי בחינת חסד גבורה תפארת כל גילויים המה על ידי נצח הוד יסוד כי בחינתם בעצמם אינם בערך גילוי כי המה רק כוחות טבעים והתגלותם הוא כאשר באו לידי גילוי הן בדבור והן במעשה באיזה דבר להתפשט:
2
ג׳אבל בכחם הם סתומים ואינם בערך ההתגלות לכן יצא הזעיר אנפין בבחינת וי"ו נקודות: אבל בחינת המושכל שבו הגם שהוא מקור להמדות ומנהיגם אף על פי כן המה לפעמים אינם בערך גילוי כמו שאנו רואים בבחינת חיה שבכל התגלותה אינו נגלה כי אם המדות והטבעיות שבה הגם שמוכרח להיות לה איזה דעת כמבואר לעיל אך הוא בבחינת העלם ומיעוט אבל עיקר הגילוי אצלה הם המדות שהם מוטבע אבל בלי הרגשה בבחינת גוף וכלי המעשה לא תמצא בריה בעולם: וכן הוא למשל באדם כי בקטן אינו נגלה כי אם מדותיו והמה העיקרים הגם שיש לו איזה מושכל אבל הוא בהעלם כו' אשר על כן לא תסתור זה ממה שמבואר במקום אחר שעיקר כוונתו יתברך הוא העשיה וכמאמר סוף מעשה במחשבה תחלה וכאן נאמר שעיקרם המה המדות: כי באמת עיקר כוונתו יתברך להיות כבודו ואלק"ותו יתברך בבחינת עשיה דוקא כי על ידי בחינת עשיה נגלה כבודו יתברך ויחודו מצד שבעשיה הוא היש הגמור והזולת וההרגש ממש וכאשר מבטלין העשיה אליו יתברך וממשיכין רצונו יתברך בעשיה בזה יגלה כבודו בגילוי גמור אשר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד אבל עיקר כוונתו הוא להתגלות אלק"ותו ולכוונה זו הוא המשכות מדותיו יתברך רק שעל פי מדותיו אינו בערך גילוי אבל על ידי העשיה היא משלמת בפועל כונתו וחפצו דהיינו מדותיו יתברך ועל דרך משל בהבדל ממלך בשר ודם אשר אהבתו ותשוקתו לגלות כבודו בגילוי גדול:
3
ד׳והנה להתגלות כבודו אי אפשר להתגלות כי אם על ידי שיכבוש מדינות רבות ואיים רחוקים וימשול עליהם ובטלים אליו ועוד זאת אם מנצח שונאיו בזה יגדל כבודו יותר ויותר וכל הרחוק יותר שם יגדל כבודו: נמצא עיקר כונתו ותשוקתו הוא במדותיו רק על ידי המדינות והאיים בזה מוציא כונתו וחפצו אל הפועל: כן כביכול בנמשל כי עיקר בריאת העולמות הוא בשביל גילוי אלק"ותו יתברך שהם מדותיו יתברך המתגלים מחפצו הקרום: אבל עיקר השלמת מדותיו וחפצו יתברך הוא על ידי עשייה ודי למבין נמצא העשייה היא עיקרית להשלמת כונתו ועל זה נאמר בזוהר איהי שלימו דכל ספיראן שהיא מלכותו יתברך שהיא מקור היש וההסתרה ובלא איהי לא איקרי אחד ודי למבין:
4
ה׳וכל זה אנו מדברים מצד השתלשלות הפרצופים וקבלתם זה מזה אבל בבחינת למעלה מהשתלשלות שהוא עצמותו ברוך הוא שלא בערך חכמה ומדות הרי בחינת היש שהיא מלכותו יתברך עיקרית והיא אשת חיל עטרת בעלה ויתבאר אם ירצה השם לקמן: לכן הזעיר אנפין שהוא עיקר כח הנהגות עולמו יתברך ראשית גילויו ויציאתו בבחינת התגלות הוא בוי"ו נקודות שהוא הטבעה והרגשה כנזכר לעיל הגם שהכל הוא על פי כונתו יתברך והנהגות המדות הכל הוא על פי המוחין כמו שכתוב הוי"ה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה בשלשה דברים נברא העולם כו': אבל הם בבחינת נעלמות: ולכן זעיר אנפין הוא בחינת וא"ו:
5
ו׳אך מחמת שכל הנהגות המדות הוא על ידי הנהגות המוחין לכן יש ראש לוא"ו לרמוז על המוחין שלו בהעלם כמבואר בעץ חיים ולכן כאשר מדבר בבחינת התגלות המדות הוא בעל וא"ו קצוות ובחינת וא"ו נקודות אבל כשמדבר על עיקר מהותו אינו אלא שלשה שהם חסד גבורה תפארת שהם עיקר מהות המשכתו יתברך ובחינת המוחין ובחינת נצח הוד יסוד המה אינם מעיקרית מהותו כי אם מהות נוסף על מהותו. ובשורש בחינת המושכל והמודגש דהיינו המוחין והנצח הוד יסוד הכל שורש אחד להם כמו שכתוב עטרת זקנים בני בנים וכמבואר בזוהר הקדוש שזקנים הם המוחין ובני בנים הם נצח הוד יסוד כי נצח הוד יסוד הוא ההנהגה שעל ידה מתנהגים המדות והנהגה זו נמשכת מהמוחין ודי למבין:
6