שערי היחוד ואמונה, שער שני כ׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 20
א׳והנה מדת מלכותו יתברך שהיא בחינת עשירית עיקרה היא רק נקודה אחת והתשע ספירות שלה באין בתוספת כי עיקר מדתה הוא רק בחינת הגילוי בלבד על דרך משל מלך בשר ודם אשר עיקר התגלותו הוא רק מלך על עמו בכלל אך כשיתבוננו בו יותר יהיה נגלה גדולתו וגבורתו וחכמתו ובינתו כו' כן הוא עיקר התגלותו יתברך בעולמו הוא אשר ברא העולם והוא מלך על העולם והעולם בטל אליו יתברך. והוא גילוי בחינה אחת אשר קודם בריאת העולם הוא בבחינת סתימו דכל סתימין ועתה על ידי בריאת עולמו נגלה ממהותו יתברך העולם כו' נמצא עיקר הבחינה הזו הוא רק בחינה אחת שהוא הגילוי ממנו יתברך בעולמות בבחינת מלך בלבד אך בבחינת הגילוי הזה יש בו כמה בחינות דהיינו הנגלה בלבד בבחינת התגלות חיצוניות העולם וכאשר מייחדים ביחודו יתברך אז נגלה על ידי הגילוי הזה יחודו בבחינת גדולתו וגבורתו ותפארתו וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך אשר הכל הם ביחוד גמור עם עצמותו: והגילוי הזה הוא מבחינת גילוי כחותיו יתברך בבחינת הספירות: ולכן בחינת מדת מלכותו יתברך עיקרה אינה אלא נקודה אחד בחינת מלכות בלבד אבל כאשר נגלו מלכיות שבכל מדה ומדה בבחינת יחוד הזעיר אנפין כנזכר לעיל נעשית בעלת עשר נקודות:
1
ב׳וזהו שמבואר בעץ חיים שעיקר גדלה להיות בעלת עשר ושתהיה נגרלת בבחינת פרצוף בבחינת בנין הוא על ידי מלכיות דתשע ספירות דזעיר אנפין המתקבצין אליה ונעשית בבחינת פרצוף בעלת עשר כמוהו ודי למבין: ובחינת עלייתה תלוי גם כן במעשי התחתונים אם מדמין הצורה ליוצרה דהיינו שמייחדים העולמות ומתבטלין אליו יתברך ומייחדים מדותיו יתברך ביחודא חד אז נעשית בבחינת גילוי העשר בחינות דהיינו גילוי תשע כחות הנזכרים לעיל ובחינתה שהיא בחינת ציורה ודמיונה בתכלית היחוד ונגלה על ידה חכמתו ובינתו ודעתו יתברך וגדולתו וגבורתו כו' ויש בה גם כן כל הבחינות כמו שהם בזעיר אנפין ולא עוד אלא שכל בחינות הזעיר אנפין בעל עשר ספירות הכל הוא על ידי המלכות שהוא הגילוי כמשל הבן שמדמה מעשיו למעשה אביו כפי בחינת דמיונו בביטולו ככה נגלה במהותו של אביו כשביטולו בבחינת נצח הוד יסוד נגלה אצל אביו בחינת נצח הוד יסוד מכוחו וחיותו וכשביטולו בבחינת חסד גבורה תפארת שהם אהבה כו' נגלה אהבה בכח האב וכן בחכמה בינה דעת כו':
2
ג׳כמו כן הוא בחינת ביטולם של ישראל לאביהם שבשמים אם מדמין הצורה ליוצרה בבחינת ביטול העשיה בבחינת נצח הוד יסוד נגלה מכחו יתברך בחינת נצח הוד יסוד ואם ביטולם מבחינת מדות מאהבה ויראה נגלה ממנו חסדו וגבורתו ותפארתו: ואם מדמין הצורה בבחינת חכמה בינה דעת ככה התגלותו יתברך: לכן אנו מתארים כל הבחינות אצלו יתברך בבחינת זעיר אנפין: אבל הכל על ידי מדת הנוקבא שהיא המקבלת כל הכוחות האלו ובה תלוי כל עיקר היחוד על ידי ישראל המקשטין למטרוניתא על ידי עבודתם ותורתם כו'. והנה חס ושלום כשישראל אין עושין רצונו של מקום דהיינו שמתדבקין בבחינת יש ונפרד: ואינם מייחדים העולמות בבחינת ביטול אזי התשעה ספירות שהם מיחודו יתברך המה מסתלקין ולא נשאר אלא נקודה אחת שהיא בחינתה בלבדה שהוא הגילוי של בחינות העולמות להיות חיים וקיימים בבחינתם מכחו יתברך בבחינת יש ונפרד והוא על ידי כחו הפלא שגילוי הזה הוא גם כן פלא איך יתגלו בחינות עולמות בעלי גבולים מכחו שהוא בלתי בעל גבול: בלי התגלות הפלא זה בחכמה ומדות בבחינת יחוד העולמות וגילוי העולמות ממנו יתברך הוא רק בבחינת רצון שאין טעם לרצון לכן נקרא פלא וכתר כו'.
3
ד׳ומה שמבואר בעץ חיים שבעת הגלות תשע ספירות שלה הם בבחינת גלות ולא נשאר אלא נקודתה בבחינת אצילות: זהו על התשע ספירות שבבחינת נקודתה בעצמה כי אין לך נקודה שאינה כלולה מעשר: לכן כל התשע ספירות שלה שהוא מחכמה ולמטה הם בגלות בהתלבשות בבחינת יש ונפרד בבחינת סטרא אחרא דהיינו בחינת חיות היש הנגלה ליתן חיות לבחינת נפרד. ויש בבחינת נפרד שכל ומדות בבחינת יש גמור להשכיל היש ולאהבו והכל מבחינת המדות וכחות עליונים בבחינת התהוות מכח עצמותו כי אין דבר שחוץ ממנו והכל הוא מכחו יתברך המהוה את כל העולמות רק שהגילוי הוא בבחינת הסתרה גמורה בבחינת סטרא אחרא והגילוי הזה הכל ממדת מלכותו יתברך המדמה כל מהות כחותיו יתברך בבחינת עולמות כנזכר לעיל רק שהיא בבחינת גלות להתגלות בבחינת היפך בבחינת יש ודבר נפרד היפוך היחוד שהיא בחינת מלכות הרשעה שפחה כי תירש גבירתה. אבל התשע ספירות הבאים לה על ידי הוספה דהיינו תשע מלכיות דזעיר אנפין כנזכר לעיל דהיינו התגלות יחודו יתברך שבמדותיו אשר מדת מלכותו מגלה יחודו יתברך בעולמות בריאה יצירה עשיה תשע ספירות אלו מסתלקים בעת הגלות אשר לא נגלה יחודו יתברך בעולמות: אבל כחה ומהותה של מלכות הרשעה שהוא הדמיון הכל הוא מכח מלכות דקדושה אשר שורש דמיונה מאין סוף בעצמותו יתברך רק מצד הסתרה על פי כוונתו יתברך נדמה למהות נפרד: לכן לעתיד תתבטל מלכות הרשעה לגמרי כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ: והרשעה כולה בעשן תכלה בלי שום מהות כלל: ובחינת מלכות דקדושה תתעלה ואדרבה אז תהיה אשת חיל עטרת בעלה שתעלה לשרשה ומקורה בבחינת אין סוף שהוא מקור הדמיון מחמת כחו ומהותו שהוא כל יכול והשוה ומשוה כו' אשר אינו בבחינת גילוי המהות כלל ולא נודע כו'.
4
ה׳ולכן שני המאמרים דעץ חיים אינם סותרים זה את זה. והנה פעם מבואר בעץ חיים שתשעה ספירות שלה יורדים לבריאה יצירה עשיה בבחינת גלות וכתרה נשאר למעלה ופעם מבואר בהיפוך שלא נשארה למעלה רק בבחינת מלכות. ביאור זה הוא תלוי בביאור מ"ה וב"ן ואין כאן מקומם ואם ירצה השם במקומם בספר שער העבודה יתבאר.
5