שערי היחוד ואמונה, שער שני כ״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 21
א׳ועתה אחר שביארנו התשע ספירות דזעיר אנפין וספירה עשירית בבחינת מלכות: נבאר עתה יחודם ואחדותם. היות ידוע שכל עיקר היחוד תלוי בספירות שכל יחודם הוא דייקא מטעם שהם עשר וכמאמר בעל ספר יצירה עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר. והנה כשמדבר בבחינת זעיר אנפין שעיקרו הוא בבחינת תשע ספירות כמבואר לעיל אשר כל חילוקי הדרגין המה בבחינת תשע. לכן אמר שהם עשר ולא תשע שלא תחשוב שאצילות הראשון הוא החכמה שנאצל מהמאציל ברוך הוא. וגם לא לחשוב חס ושלום שהתנהגות העולמות הוא על ידי הספירות שהם חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד: כי בזה לא ימלט משני פנים. אם אצילות הראשון הוא החכמה. או שתשער בכחו יתברך מהות חכמה חס ושלום אשר חס ושלום להרהר ולדבר בזה אשר החכמה מורה על ריבוי ושינוי והתחלפות ועל הזולת כנזכר לעיל באריכות וחס ושלום להרהר בזה בהמאציל ברוך הוא הפשוט בתכלית הפשיטות ואין לתאר חכמה אצל המאציל ברוך הוא ואיך יתגלה ממנו ההיפך המורה על התחלקות וריבוי ושינוי:
1
ב׳ואם תשער שהחכמה אינו מערכו חס ושלום רק שהאציל החכמה בבחינת הבדלה ממהותו אשר חס ושלום להרהר בזה. כי בזה סותר היחוד לגמרי אשר חס ושלום העולם מהות נבדל ממנו ואין פירוד גדול יותר מזה: וגם אם תחשוב שהנהגת עולמו יתברך המה על ידי ספירות בלבד. הרי העולם מחויב המציאות שמחמת החכמה והמדות יחויב כל הנהגות עולם בטבעם ומהותם וחס ושלום לדבר ולהרהר בזה. כי אם להאמין שכל העולמות מתנהגים ברצונו בבחינת אין סוף בלי שינוי וריבוי והתחלפות כלל ואין העולמות מחוייבים המציאות כי אם הכל ברצון ובנדבה. ועצמותו יתברך מתמשך בעולמות בלי שום שינוי כלל מקודם שנבראו לאחר שנבראו. ואין הספירות פועלים בו יתברך שום שינוי וריבוי והוא מתייחד עם הספירות ביחוד גמור והם אינם רק כלים להתשפטות עצמותו יתברך בבחינת עולמות:
2
ג׳לזה אמר בעל ספר יצירה עשר ולא תשע דהיינו שאצילות הראשון מבחינת מאציל ברוך הוא הוא בחינת כתר שהוא בחינת פלא דהיינו להיות נושא כל המהותים הנבדלים בנושא אחד ומדה זו סובל כל המהותים וכל ההפכים בנושא אחד דהיינו שיהיו נגלים מהותים נבדלים וכוחות משונות ואף על פי כן ישתוו אל המאציל ברוך הוא ולא יהיה שום סתירה ומנגד לכח המאציל ברוך הוא בשום צד ושיהיה שוים בתכלית ההשואה עם כחו יתברך. ובחינה זה הוא מופלא ומכוסה שאין שום שכל משיג זה הבחינה. ומקבלת מהמאציל ברוך הוא אשר לא נודע מהותו יתברך והוא נקרא שלימותא דכולא שאין מלבדו וכל הכחות הם בהשואה גמורה ובפשיטות גמור בכחו יתברך ככה הכתר הנאצל ממנו יתברך הוא כמוהו דהיינו שהוא מקור לגילוי הדרגין בבחינת גילוי ואף על פי כן יהיה ביחוד אחד ואין הבדל בין המאציל לכתר כי אם שזה עילה וזה עלול כמבואר בראב"ד ובפרד"ס:
3
ד׳אף על פי כן יש הבדל ביניהם כי בבחינת מאציל ברוך הוא הגם שכל הדרגין כמוסים בכחו יתברך: אבל לא נחית לחילוק דרגין כלל חס ושלום והם בכח השואה גמורה: אבל בחינת הכתר הרי נחית לחילוק דרגין ואף על פי כן משתוים כנזכר לעיל בכוחו הפלא. לכן מבואר בזוהר ובתיקונים כתרא עלאה אף על גב דאיהו אור צח ומצוחצח וכל נהורין מתחשכאן קמיה אוכם הוא קדם עלת העלות דהיינו הגם שבבחינת כתר הרי נגלה כחו יתברך בבחינת אין סוף אשר כולל כל הדרגין בהשואה וכל נהורין מתחשכאן קמיה ובטלים לגבי אור אין סוף אף על פי כן אוכם הוא קדם עלת העלות כי גילוי אין סוף שבכתר הוא מצד הדרגין אך שבטלים אליו ומתכללים בו יתברך כנזכר לעיל:
4
ה׳אבל בבחינת המאציל הרי אינו בערך דרגין כלל אשר אין להעריך בכח המאציל ברוך הוא ערך דרגין כלל. אבל כלל העולה שבחינת כתר הוא אצילות הראשון וגילוי הראשון מכחו יתברך בבחינת אין סוף שהוא המאציל ברוך הוא. כי על המאציל ברוך הוא אין לתאר שום בחינה ושום גילוי ושום שם וכינוי מאחר שלא נודע מהותו כלל ואינו בערך השגה כי אם גילוי הראשון הוא כחו הפלא המשוה כל הדרגין לכן בחינה זו היא מופלא ומכוסה ועל בחינה זו נאמר ישת חשך סתרו שאינו מושג המדה זו איך הוא כולל כל הבחינות והדרגין המתחלקים והם אצלו יתברך בהשואה גמורה ומבחינת כתר זה נאצל החכמה כמו שכתוב והחכמה מאין תמצא דהיינו שלא תאמר שהחכמה יש לה איזה ערך ויחוס אל המאציל ברוך הוא כי אם מציאותה הוא מבחינת פלא הזה אשר על כן אפילו אחר המצאה אינה מהות נבדל חס ושלום כי אם מתייחדת ביחוד גמור עם המאציל ברוך הוא על ידי כחו הפלא שהוא הכתר ובחינת חכמה כולל כל המהותים בכחה. וכל הנפעלים בכח העולמות הכל המה בכח החכמה הזו ונקרא יו"ד כמו שהיו"ד אינה אלא בחינת נקודה אחת והיא ראש לכל הצטיירות האותיות וממנה מצטיירים כל האותיות כי ממנו יכול להרחיב ולצייר כל אות לפי ציורו:
5
ו׳כן בחינת החכמה הוא ראש וכח שכולל כל הכוחות ובה נעלמים והיא כח מ"ה דהיינו מהות שאינו מושג ונעלם. והנה הגם שאינה מושגת ונעלמת אף על פי כן אינו דומה לספירת כתר כי בכתר אין שייך לומר עליו שהוא איזה מהות ואין שייך לומר עליו שהדרגין נעלמים בכחם מאחר שאינו בערך דרגין כלל לכן נקרא פלא. ולכן נקרא סתימו דסתימין דהיינו שהוא סתום אפילו מבחינת הסתימין שהיא חכמה. אבל בחכמה הרי יש בכחה כל הדרגין רק שהמה נעלמים בכחה על ידי בחינת כתר המאצילה בבחינת פלא: ומחכמה זו נאצלה הבינה שהיא הצטיירות כל מה שבחכמה להוציאם מכח אל הפועל. ובחינת בינה יצתה יותר להתגלות מחכמה והתגלותה הוא גם כן על ידי בחינת הכתר שהוא הפלא שזה הכל פלא שיהיה בחינת הצטיירות להדרגין מכחו יתברך אשר אינו מערך מדות כלל: ושתי הספירות הם הכל מהות אחד. רק שחכמה היא כח כל הדרגין על ידי בחינת פלא. ובינה היא המציירת כל הדרגין ולכן נקרא ציר"י וכמבואר בתיקונים והכל הוא על ידי הפלא:
6
ז׳לכן עמידתן במקום אחד בבחינה אחת והן תרין רעין דלא מתפרשין. נמצא יש בבינה קבלה מן החכמה וקבלה מן הכתר כי זהו פלא שיבא לידי הצטיירות כחות ולפעול אותם. מאחר שהוא כביכול אין סוף ופשוט כי אם על ידי בחינת פלא כנזכר לעיל: ואפילו קבלתה מחכמה הוא גם כן על ידי בחינת כתר שהוא הפלא מאחר שאינו בערך דרגין כלל דרך כלל ודרך פרט גם כן דרגא לגבי חברתה אינם בערך אחד כלל. לכן אפילו בהשתלשלותם זה מזה הוא גם כן על ידי הפלא. ובחינת בינה הולידה בחינת חסד ונאצלה ממנו דהיינו שורש התגלות הויות לחוץ שהוא בחינת עולם דהיינו שבבחינת חסד נגלה כח העולם אשר היא בהעלם בחכמה ובינה כי כל חסד הוא להתפשטות זולתו בבחינה זו נגלה כח הזולת. לכן כתיב כי אמרתי עולם חסד יבנה: והנה בחינת חסד הגם שנאצלה מבינה: מקבלת מחכמה גם כן על ידי כח הכתר וגם כן מקבלת מכתר וכן הגבורה הנאצלה מהחסד וכן התפארת המקבל משניהם כולם מקבלים זה מזה על ידי כח הכתר שבכל בחינה וגם כולם מקבלים מכתר בעצמו שהוא הפלא וכן הנצח הוד יסוד הכל על זה האופן: ואין רצוני להאריך בכל הפרטים כי לא נחיתנא לבאר כל הפרטים שורש קבלתן זה מזה רק לבאר דרך כלל קישורם ויחודם זה בזה: ושורש אצילותם של כל אחד ואחד שהוא הכל על ידי הכתר ועיין בפרדס בשער הצינורות ובשער סדר עמידתן שם מבואר קבלתן זה מזה.
7
ח׳אבל הכלל העולה שכל התהוותם הוא על ידי כח הכתר שהוא בחינת פלא: וכל קישורם ויחודם הוא על ידי כח הפלא זה: וכאשר מבואר במאמר פתח אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין כו' ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון: כי אנת הוא עילת העילות שהוא כתר אשר בחינת כתר זה הוא פלא הוא דאפיק לון ועל ידו יצאו להתגלות בבחינת עשר ספירות והוא קשיר לון ומייחד לון ביחודא חד ולכן כלולים זה בזה וכל אחד כלול מחבירו ומכל העשר ומתקשרים ומתייחדים ביחוד גמור כמו קודם אצילותם וכח האין סוף מתייחד ומתכלל בהם בלי שום שינוי כלל ואין מוסיפין בו חס ושלום ריבוי ושינוי כלל ודבר נוסף על מהותו רק הוא אחד בלי שינוי כלל הכל על ידי כחו הפלא כמאמר התיקונים ואנת הוא דקשיר לון ומייחד לון: לכן עיקר שורש חילוק הדרגין הוא תשע בחינות: לכן נקרא זעיר אנפין בעל תשע ספירות דהיינו כשמדברים במהות זעיר אנפין אשר כחו יצא לחילוק דרגין: אבל בבחינת יחודו הוא עשר: וכן כל היחוד הוא דייקא על ידי עשר: וזהו עשר ולא תשע ודי למבין והבן.
8