שערי היחוד ואמונה, שער שני כ״גSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 23
א׳והנה יש עוד פירוש שני על המאמר עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר היפוך מהפירוש הנזכר לעיל: אבל כשתעיין בשני הפירושים שניהם עולים בקנה אחד והוא המבואר ברעיא מהימנא דפרשת תשא בענין מחצית השקל העשיר לא ירבה מעשר והדל לא ימעיט מעשר העשיר הוא תפארת שנקרא זעיר אנפין לא ירבה על עשר: דהיינו שלא תחשוב אין סוף בכלל ספירות: והדל שהוא יסוד לא ימעיט מעשר דהיינו שלא להעריך המלכות חס ושלום שאינה מכלל הספירות כי אם שהיא בכלל האצילות ומדתה משלמת לעשר:
1
ב׳וביאור הדבר הוא כי הנה זעיר אנפין נקרא עשיר כמו עשיר שיש לו הון רב הגם שיש לו פרטים רבים והצטרכות רבות אך מחמת עשרו מספיק לו על כל ההצטרכות ואין חסר לו כלום: כן נקרא זעיר אנפין בחינת עשיר דהיינו הגם שיש בכחו כל פרטי התחלקות אשר כל בחינת חילוקי הדרגין הם בכחו יתברך והוא החכם והמבין והיודע ובעל החסד והגבורה בכל הפרטים מינים ממינים שונים דהיינו כל הפרטים הנגלים בבריאה יצירה עשיה הכל המה בכחו כמבואר לעיל אף על פי כן אינו חסר כלום ולא אשתני ולא אתרבי כי אם הכל המה מיוחדים ביחוד עצום מצד אור אין סוף המייחדם על ידי הכתר שהוא הפלא כנזכר לעיל:
2
ג׳לכן לא ירבה על עשר דהיינו שלא יעריך אלו הכחות המיוחדים בבחינת המאציל ברוך הוא דהיינו שיש לו איזה ערך ויחוס אל בחינת חילוקי הדרגין אפילו באיזה העלם דהעלם חס ושלום ויעריך אין סוף לאיזה בחינה ומהות וערך להספירות רק שהוא גבוה במעלה עליהם חס ושלום להעריך אין סוף באיזה ערך ויחוס לבחינת הספירות כמבואר לעיל כי אם ראשית התחלת להתלות הדרגין הוא הכתר שהוא פלא. כי פלא נקרא בבחינת פליאה כאדם שמתפלא על אופן הנמנע שיהיה הדבר ואף על פי כן רואה שהדבר כן הוא כמו מקום ארון אינו מן המדה: ואף על פי כן רואה שהוא כן נקרא פלא כן הוא כביכול שיהיה מאין סוף יתברך אשר אינו מערך מדות והוא פשוט בתכלית הפשיטות כו' איך יתהוה ממנו חכמה ומדות זהו פלא גדול: והפלא הוא בשני אופנים אם מצד הספירות דהיינו הגם שנתחלקו לתשע בחינות חכמה ובינה וחסד כו' ואף על פי כן הוא כח אחד מיוחד לבד בלי שינוי וריבוי ופירוד כלל כמבואר לעיל זהו פלא: כן גם כן הפלא איך יומשך מאין סוף יתברך ספירות אשר אינו בערך דערך כנזכר לעיל זהו גם כן פלא גדול מאחר שהוא פשוט כו'.
3
ד׳לכן הפלא הזה הוא ממוצע בין מאציל לנאצלים דהיינו שהוא פלא מצד בחינת אין סוף וגם כן מצד הספירות אף על פי כן נחשב בכלל הספירות כי מדה זו של פלא גם כן נאצל כי לגבי אין סוף ברוך הוא אין שייך לומר אפילו בחינת פלא כי פלא הוא מצד התגלות שני הפכים דהיינו מצד בריאת העולמות אז שייך לשון פלא כי אנו רואים חילוקים והבדל מהותים לגבי דידן כי בבחינת נבראים הוא כל חילוקי הדרגין וכשאנו מעריכים בבחינת אין סוף ברוך הוא הלא הוא אינו בערך דרגין: אבל בבחינת עצמותו ברוך הוא אשר הוא עיקרא ושרשא דכולא בלי מהות מושג כלל ואין להעריכו בהפכים אלו חס ושלום כי איהו תפיס בכולהו עלמין בהשואה גמורה: לכן אין שייך לייחס אליו פלא מאחר שאין דבר ומהות אחר זולתו כלל: אך איך הוא לא ידיעא לנו ואינו בערך ידיעה והשגה כלל: לכן הכתר נמנה בכלל הספירות כי בחינה זו גם כן בחינת נאצל. לכן לא ירבה על עשר: ולכן הכתר הוא ראשית ומקור לאצילות הספירות דהיינו להעריך הספירות הכל בבחינת פלא: אבל באין סוף מצד עצמותו לא ניתן להעריך אותם באיזה בחינה ומהות כי אם הכל בהשואה גמורה ודי למבין:
4
ה׳ועשר ולא תשע הוא מבחינת יסוד שנקרא דל כי יסוד הוא סוף השפעה דהיינו השפעתו יתברך למדת מלכות שהיא בחינת מקבל כל הכחות האלו שהם הספירות להסתירם בבחינת נבראים לכן נקרא בחינת השפעה לעולמות בחינת דל. כמו שלדל תחסר לו כן כל הנבראים המה בבחינת חסרין. וכמו שאצל דל כל הצטרכותו הוא בצמצום גדול כן השפעה זו להסתיר. הכל בבחינת צמצום והסתר. לכן לא ימעיט מעשר דהיינו שלא יהיה נערך חס ושלום המלכות שהיא בחינת מקבל ההשפעה למהות אחר כי אם שבחינת המקבל הוא גם כן עצמותו ברוך הוא ואינה בחינה אחרת כי אם כח הזה הוא גם כן בהשואה גמורה עם בחינת מדותיו המיוחדים עמו ואינה תופסת אצלו יתברך לשום חסרון. כי אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל כמבואר לעיל:
5
ו׳ולכן מדה זו היא גם כן מדה כמו המדות הנזכרים לעיל שהוא יחודו יתברך בכל פרט כן כח המסתיר הוא כחו יתברך ממדותיו המיוחדים עמו יתברך. ולא להפרידה חס ושלום מיחודו יתברך ולומר שיצאת לחלק חס ושלום ואינה נערכת במדות דאצילות שהוא יחודו יתברך כי אם זה לגבי דידן נקרא צמצום וחסרון והסתר ולגבי דידן נקרא השפעה בבחינת דל. אבל לגביה יתברך אין חסרון אצלו וכח הסתרתה היא מדה ממדותיו יתברך בבחינת אצילות ודי למבין:
6
ז׳ושני הפירושים עולים בקנה אחד להורות יחודו יתברך בבחינת הספירות ובבחינת מלכותו יתברך אשר מיוחדים בתכלית היחוד. אך הפירוש הראשון הוא כשמדברים מצד יחוד האצילות שהם הספירות בבחינתם. ופירוש השני כשמדברים בבחינת קבלת יחודם מאין סוף יתברך והמבין יבין.
7