שערי היחוד ואמונה, שער שני כ״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 26
א׳והנה בחינת הדעת שאנו מבארים הוא רק בבחינת אצילות הדרגין שהם כלים לגבי דידן כמו שהם נגלים אצלינו. אבל לגביה יתברך אין להעריכם בבחינת כלים כלל כי אתקריאו מדות לפום עובדיהון דבני נשא אבל לא לגביה יתברך כי לגביה הם בלי שום הבדל כלל. כי חס ושלום לתאר לו גוף וכלים כי אינו גוף חס ושלום כי הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות כי אם בבחינת בריאות העולמות לגבי דידן אנו מתארים אותם בבחינת גוף הגם שהכל הוא מכחו יתברך והוא מהוה אותם בכל פרט ופרט אך אינו ידוע ומושג לנו איך ומה הם באיזה אופן הם בכחו כי זהו מסיטרא דעילת על כולא שעליו נאמר כי לא ראיתם כל תמונה ולית לרשמא ליה או לציירא ליה באות ונקודא כו' רק מסטרא דילן אנו מתארים אותם בבחינת גופא כמו שהגוף מגלה כחות הנפש כן על ידי העולמות נגלה יחודו יתברך על ידי הספירות שהם המדות. ולכן אז יתכן לכנות בבחינה זו דעת דהיינו גילוי יחודו יתברך במדותיו שהם העולמות. אבל לגביה יתברך אין לכנות אצלו בחינת דעת כי דעת אינו נופל לומר כי אם בבחינת גוף ונפש דהיינו אורות וכלים. כמו שהנפש מרגשת כלי הגוף ומתמשכת בו. אבל למשל על כח הנפש בעצמה אינו נופל לומר דעת כי למי תרגיש בבחינת דעת כו'. אך הגם שבבחינת העולמות אנו מכנים לו כביכול בחינת דעת אף על פי כן אין לדמות ולהמשיל דעתו וידיעתו יתברך בעולמות כמו דעת הנפש אל הגוף כי היא מרגשת בבחינות הגוף ומתפעלת ממיקרי הגוף ונשתנית ונתרבית בבחינת נוספת על מהותה מחמת ששני הבחינות הם נבראים במהותים נבדלים מצד הבריאה. אבל אצלו יתברך הוא ודעתו אחד והוא היודע כו' ובידיעת עצמו יודע כל הנבראים ואין הנבראים מוסיפין בו ריבוי ושינוי ודבר נוסף על מהותו. כי מאחר שבאמת אין זולתו ואין דבר שחוץ ממנו והכל הוא בכחו השוה יתברך ואין העולמות תופסים בו להיות משתנה על ידם כי אין העולמות מהות נבדל חס ושלום ממהותו כי הוא מקומו של עולם. ואיך יהיו שני הפכים אלו דהיינו שיכונה אצלו יתברך בשם דעת שהוא הרגשת גילוי העולמות בבחינת גוף ואף על פי כן לא יהיו מוסיפין בו ריבוי ושינוי זה אין בכח שכל להכיר כמבואר ברמב"ם זכרונו לברכה.
1
ב׳וכל זה אנו מתארים מצד הבריאה מאחר שאנו רואים עולמות לגבי דידן נקרא יחודו הנגלה בהם בבחינת התקשרות דעתו יתברך ואף על פי כן הכל ביחודא ועל זה הבחינה נאמר הוא היודע שהוא בבחינת אצילות שהוא כחו יתברך הנגלה בבריאה דייקא אנו מתארים הדעת מחמת יחודו יתברך בהם אבל שלא מצד הבריאה דהיינו לתאר שלא בבחינת בריאה אסור לכנות הדעת המורה על בחינת גוף וכלים ועולמות מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות ואינו גוף כו' על מי יפול שם הידיעה כי ידיעה לא יתכנה כי אם שיודע איזה מהות ודבר ובכל ידיעה מוכרח להיות שלשה בחינות דהיינו היודע בעצמו והדבר שאליו תתפשט ידיעתו לידע מהות איזה דבר והמחבר הדבר להיות נתפסת ונרגשת אצל היודע ולהתקשר להדבר ובלתי שלשה בחינות הנזכרים לעיל אין שייך לומר ידיעה וכמאמר הרמב"ם זכרונו לברכה הוא היודע והוא הידוע והוא המדע. וכל הבחינות הנזכרים לעיל הם נכללים בידיעת עצמו יתברך כי מאחר שאין דבר שחוץ ממנו ואין ידיעתו יתברך דבר נוסף על מהותו יתברך מאחר שאין זולתו ועל פי השכל לא תושג שיהיו כל הבחינות בנושא אחד כי אם מצד הפלא וכמבואר לעיל. וכל זה מוכרחים אנו לתארו יתברך באלו הבחינות מצד הנבראים אשר נגלים לנו למהותים נבדלים וריבוי נבראים לאין מספר באופנים שונים וכולם נפעלים ומתהוים ומתנהגים בכחו יתברך אך אף על פי כן הם כח אחד כנזכר לעיל.
2
ג׳וכל זה מצד הנגלה לנו כחות נבדלים אבל לגביה יתברך כבר ביארנו שאין צמצום והסתר מעלים לפניו והכל הוא כחו לבדו יתברך ואיך תעריך לו ידיעה המורה על איזה מהות כמבואר שאין לתאר ידיעה כי אם על איזה מהות נבדל או בנפש וגוף שהגוף הוא מהות נבדל ממהות הנפש ולכן נופל באדם לשון ידיעה אפילו מצד עצמו דהיינו שהנפש מרגשת אברי הגוף ומתפשטת בהם. אבל התפשטותו יתברך בבחינת עולמות אינו כהתפשטות הנשמה בהגוף כי אין העולמות מהות נבדל ממנו יתברך כמאמר רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם כו' וכתיב מתחת זרועות עולם. נוטה שמים לבדי רוקע האדץ מאתי כו' ואיהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה דהיינו הגם שכל העולמות נפעלו ממנו יתברך מכוחו השוה אבל העולמות אינם תופסים בו יתברך שיהיו נחשבים לאיזה מהות נבדל חס ושלום ויהיו נערכים באיזה ערך לגביה ובאיזה מציאות אצלו יתברך אשר הוא מושלל מכל התוארים וכמבואר בשער הקודם שהספירות נפעלו מהעדר אל הוי"ה: הגם שכל הפעולות והספירות הם הכל מכחו יתברך אך איך ומה ובאיזה אופן לא ידיעא לנו כמו שלא נודע מהותו ואין לכנות אליו חס ושלום גוף וכלים רק הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות כי אם מה שאנו מתארים גוף הוא מצד הבריאה:
3
ד׳והנה אל יקשה לך מה שמבואר חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא תפארת גופא כו' וזהו באצילות שהוא לגביה יתברך ואף על פי כן מעריכין אליו המדות בבחינת גוף וכלים. כי לא מחכמה שאלת על זאת. וכל מי שעינים לו לראות יראה ויבין שאין הדברים כפשוטן שהם אצלו יתברך כגוף שאם הדברים כפשוטן אם כן תעריך לו איזה גוף חס ושלום אשר זה אסור לחשוב ולהרהר שזהו מעיקרים הראשונים שבאמונה שהוא אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ולא מיקרי הגוף חס ושלום כי אם תאמין זה חס ושלום אין לך סתידה גדולה כזו לנגד יחודו יתברך אשר אין זולתו יתברך והוא לבדו יתברך ולא שני ולא אשתני חס ושלום ואין מהות נבדל ממנו יתברך. וכל בחינת גוף מורה על מהות נבדל ולא כמו שמדמים החסרי דעת שהוא יתברך מצד מהותו אינו גוף. אבל העולמות המה גוף. אם כן לא ימלט משני פנים. איך תעריך העולמות אם המה חס ושלום מהות נבדל ממהותו הרי תפריד העולמות ממנו יתברך חס ושלום ואין לך הריסה גדולה מזו ואם תעריך שהוא מתפשט בעולמות ומהוה אותם ומנהיגם אם כן נשתנה חס ושלום ונתרבה וזהו גם כן הריסה גדולה כי כל עיקר האמונה שלא שני ולא אשתני ולא ישתני ממש כמו שהיה קודם הבריאה מצד עצמותו יתברך כן הוא אחר הבריאה בלי שום שינוי כלל. אך אף על פי כן מוכרחים אנחנו להאמין שהעולמות אינם מהות נבדל ממנו יתברך והוא יתברך והעולמות הכל אחד כי אפס בלעדו ואין דבר שחוץ ממנו וכולם נפעלים מכחו יתברך וכחו יתברך לבדו בכל העולמות וכמו שכתוב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ואפס זולתו וכמה מקראות לאין מספר שמורים שאין מלבדו יתברך אפילו בבחינת עולמות ואף על פי כן הוא יתברך בלי שינוי אפילו בבחינת התגלותו יתברך בעולמות.
4
ה׳אם כן מה שנאמר עליו יתברך אינו גוף הוא אפילו מצד העולמות ואין השינוי כי אם לגבי דידן ובבחינת הנבראים ומצידינו נקראים עולמות אבל לגביה אין עולם כלל כי אין צמצום והעלם לגביה יתברך כמאמר לפניך נגלו כל תעלומות. ועל זה בא לבאר בעץ חיים סוד הצמצום באור אין סוף יתברך שהוא בבחינת הגילוי כי אור הוא גילוי וכל גילוי הוא לזולתו דהיינו לגבי הנבראים הוא בחינת צמצום והסתרה ושבירה ותיקון. אבל בבחינת עצמותו יתברך חס ושלום לכנות איזה צמצום והסתר או שבירה ותיקון כי אם בבחינת אור הנגלה וכלים הנפעלים לגבי דידן וכמבואר לעיל ויתבאר עוד לקמן אם ירצה השם. אך מצד שאפילו בחינת הצמצום וההסתר שלגבי דידן הנקרא אורות וכלים הכל הוא כחו יתברך שיהיו נגלים הכלים לגבי דידן לכן אפילו בבחינה הזאת הוא היודע וכו' בלי שינוי פירוש הגם שהסתרתו יתברך להיות נגלים בחינת כלים וגופא אף על פי כן בבחינת הסתרה הזאת איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון על ידי כחו הפלא המתמשך בבחינת הדעת להרגיש כביכול כל ההסתרות בבחינת נפעלים כמו שהם לגבי דידן ואף על פי כן אין מוסיפין בו ריבוי ושינוי כמו שכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו. כי איש נקרא זעיר אנפין שהוא הסתרתו יתברך וכו' דהיינו שהוא יתברך מתייחד אפילו בבחינת כל הסתרות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק מגיד לאדם מה שיחו אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו שהוא זעיר ונוקבא שהוא הסתרה מצד העולמות הוא יתברך מרגיש בהם בכל פרט ומתייחד בהם בשוה בלי שינוי כלל בבחינת כחו הפלא: אבל אצלו יתברך כל ההסתרות אין להעריכם לשום הסתר כלל כי לפניו נגלו כל תעלומות: ואיך ובאיזה אופן לא ידיעה ומושג לנו כלל ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה אין לך עסק בנסתרות ולגביה אין להעריך הדעת ודי למבין:
5