שערי היחוד ואמונה, שער שני כ״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 27
א׳והנה הגם שכל הצמצומים וההסתרות הם מצד הגילוי שהוא האור בחינת האור שאנו מתארים הכל הוא מצידינו מאחר שנגלה בחינת הבריאה בבחינת יש ונפרד מוכרחים אנו לתארם שכל הצמצומים וההסתרות הם מצד האור שהוא הנגלה לנו: אבל לא לגביה שהוא מצד עצמותו יתברך. אבל בחינת האור גופא שאנו מתארים אין לתאר אליו יתברך כי כל אור הוא גילוי וכל גילוי הוא לזולתו. ומאחר שאין זולתו יתברך איך יתכנה אליו גילוי ולכן מבואר שקודם בריאת העולם היה שמו כמוס בעצמותו יתברך דהיינו שלא בבחינת בריאות עולמות. כי אם אחר שנבדא העולם דהיינו בבחינת התגלות בריאות העולמות אנו מכנים האור.
1
ב׳ולכן על זה באה השאלה בדברי רבותינו זכרונם לברכה מהיכן נבראת האורה. כי בחינת האור שהוא הגילוי הוא בבחינת בריאה כמו שהבריאה הוא מאין ליש שהוא מחודש ממש בבחינת חידוש ופלא שלא על פי השתלשלות כי כל מאין ליש הוא שלא על פי השתלשלות וזהו בחינת מאין דהיינו שלא מושג מקור מוצאה בכחו יתברך המושלל מכל הדרגין והתחלקות וגבול ולא תושג איך יפעל ממנו יתברך הגבול כי אם בבחינת פלא כמו שכתוב שירו להוי"ה שיר חדש כי נפלאות עשה כי כל מחודש הוא מצד הפלא. וכל ההסתרה דבריאה הכל הוא מצד האור והגילוי. ולכן האור בעצמו הוא בבחינת בריאה וחידוש כי איך לתאר אליו יתברך גילוי שמורה על הזולת. כי על עצם אחד פשוט אין שייך גילוי.
2
ג׳ולכן נאמר עוטה אור כשלמה שהוא בחינת לבוש: כמו למשל באדם הרי הלבוש הוא בחינת נבדל ממהותו ואין שייך למהותו כלל ודבר זר הוא אצלו רק שהוא מתלבש בו. כן האור הוא הגילוי כמו זר נחשב לגבי מהותו יתברך. היינו שאין להעריכו אל מהותו ברוך הוא כי אם כמו לבוש: אבל הגם שהוא בחינת לבוש אף על פי כן איהו ושמיה חד ושלא כמו לבוש גשמי אצל האדם שהוא באמת דבר נבדל ממהותו. אבל אצלו יתברך הוא עם אורו הכל אחד והוא מדברים הנסתרים איך יהיו שני הפכים בנושא אחד. וזהו מדברים הכמוסים ונסתרים כבשי דרחמנא כבשונו של עולם. ועל זה מבואר בהתחלת העץ חיים כאשר עלה ברצונו הפשוט. ודקדק בלשונו הקדוש ברצונו הפשוט כי רצון הוא בלי טעם ודעת שאין מושג התגלותו יתברך הנקרא אור וגם פשוט בתכלית הפשיטות אשר מחמת פשיטותו אין לכנות אליו אור ועל זה אמרו אין לך עסק בנסתרות דהיינו איך לכנות אליו אור וגילוי וצמצום בבחינת זולת בזה אין לנו עסק כלל: הגה"ה והן הם הדברים האמורים בכתבי תלמידי האר"י זכרונו לברכה המדברים בקודם הצמצום דהיינו מאין נלקח בחינת האור והצמצום להורות שאין התחלת בריאות העולמות הוא מצד האור והצמצום כי אם שקדמו כמה בחינות לבחינת האור עד שיתכנה לקראו יתברך בשם אור וצמצום לגבי דידן. לכן מתארים כמה בחינות אין קץ קודם בחינת האור והצמצום להורות שאין לתאר אליו יתברך אפילו בחינת אור אבל כל הדברים האמורים בשם חס ושלום שמדבר במהותו ברוך הוא כי אם בערכינו לשלול ולהרחיק ממהותו ברוך הוא שום ערך דרגין וחלוק אפילו מבחינת אור וכל הנקרא אור הכל הוא מצידינו אבל חס ושלום לא יעברו על דברי רבותינו זכרונם לברכה אין לך עסק בנסתרות וגם על משנה שלימה מה למעלה כו' וכאשר יבואו דברינו אם ירצה השם בביאור על זה בחלק שני אם יגמור השם בעדי לגומרו: אבל מאחר שנגלה בחינת אור בבחינת בריאה אנו מתארים כל הבריאה בבחינת צמצום והסתר מצד האור ולגבי דידן אנו מבדילין ומחלקין בין בחינת האור לעצמותו. אבל לגביה יתברך איהו ושמיה חד ואין להבדילם חס ושלום כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל ולכן אין אצלו צמצום והסתר כלל ואליו נגלו כל תעלומות וכמו שכתוב ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא עמיה דייקא באין הבדל כלל ולכן ידע מה בחשוכא כי קמיה כחשיכא כאורה ודי למבין.
3
ד׳והנה יחודו יתברך בבחינת האור כאשר הוא לגבי דידן בערכינו נקרא זה אצילות ובחינת פשיטותו בעצמותו ברוך הוא כאשר הוא לגביה נקרא קודם האצילות: דהיינו מצד דידן כאשר נגלה אלינו הבריאה בשינוי כמה כחות לאין מספר בבחינת התחלקות אשר כללותם הם עשר ספירות כנזכר לעיל בארוכה שהם עיקרים וכוללים לכל ההתחלקות וכל ההתחלקות הוא מצד הצמצום וההסתר כנזכר לעיל ומוכרחים אנו לתאר אותם אליו יתברך אך אף על פי כן המה מיוחדים בכחו יתברך בלי שום שינוי והתחלקות כמבואר לעיל נקרא זה אצילות דהיינו כל המדות שהמה מקור לבחינת התחלקות הדרגין אף על פי כן מיוחדים בלי שום שינוי וריבוי כנזכר לעיל:
4
ה׳לכן נקרא גופא כי בבחינת התגלותו יתברך בעולמות שהוא על ידי הספירות ומתייחד בהם אין לתאר היחוד לגבי דידן כי אם כמו למשל התאחדות הנפש עם הגוף הגם שהמה מהותים נבדלים בגדרם ואין להעריך באיזה ערך גשמיות הגוף לגבי רוחניות הנפש אף על פי כן מצד קישורם ויחודם הם מהות אחד באופן שאין להפרידם ולהבדילם והם אחד וקישורם הוא באמת בחינת פלא מפליא לעשות כו':
5
ו׳כן אין אנו יכולים לכנות מדותיו יתברך כאשר נגלים לנו כי אם כמו גופא לגבי אור עצמותו ברוך הוא כי מאחר שאין לתאר אליו יתברך מדות כלל ואין להעריך אליו יתברך איזה ערך ויחוס אל המדות יותר מערך גוף אל הנפש לכן קורים להמדות בשם גופא: אך אף על פי כן מתאחד בהם ביחוד גמור ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש על ידי בחינת הכתר שהוא כחו הפלא יתברך באופן שאין להבדיל התגלות והתפשטות הבריאה כאשר היא לגביה יתברך ממהותו כלל: כי אם שכל הכוחות מיוחדים אליו יתברך בלי שינוי וריבוי ופירוד חס ושלום וכל התגלות העולמות הנגלה לגבי דידן בבחינת הנפרד: הוא על ידי מלכות דאצילות שהוא נקרא גילוי דאצילות ואור: ושם הכל בבחינת אצילות הדרגין: ומצד האור והגילוי שהוא לגבי דידן הוא בחינת מלכות דאצילות והיא המסתרת יחודו יתברך בבחינת דרגין מתחלקין ובבחינה זו יתכן להעריך הדעת דהיינו כח יחודו יתברך המתפשט במדותיו ומאחדם ומנהיג על ידם כל הנהגות העולמות ומקשרם ביחודו יתברך ולהיות מתנהגים בכחו יתברך מריש כל דרגין עד שלשול קטן שבים ואשר הם הכל בכחו יתברך בבחינת כוונה מיוחדת: ואף על פי כן איהו מתייחד בהם נקרא זה דעת: דהיינו שמרגיש כל הפעולות בכל פרט אפילו כמו שהם לגבי דידן ואף על פי כן המה ביחוד אצלו יתברך אפילו הפעולות כאשר הם מסיטרא דילן כמבואר לעיל ואז יתכן לייחס אליו יתברך הדעת שהוא התפשטות אורות בכלים וכמו שכתוב ובדעת חדרים ימלאו וכל האצילות בבחינת יחוד אורות בכלים יחוד זה הוא בבחינת העולמות והתחלקות הדרגין המתגלים לגבי דידן דהיינו שממשיך אורו ויחודו יתברך בבחינת הדרגין להיות נגלים לפום התגלותם ושיעורים דלהון ואף על פי כן יהיו מיוחדים אליו יתברך בלי שינוי ממש ביחוד גמור וזה נקרא בחינת שם הוי"ה ברוך הוא אשר אותיותיו מורים על המשכתו יתברך בדרגין ובספירות בבחינות מתחלקות כמו שהם נגלים לגבי דידן כידוע שהיו"ד מורה על חכמה ה"א מורה על בינה וא"ו מורה על ו' קצוות וה"א תתאה מורה על בחינת יחוד מלכותו יתברך ואף על פי כן לא שני ולא אשתני ומתייחד בהון ביחודא חד על ידי כחו הפלא שהוא קוצו של יו"ד:
6
ז׳וכל זה נקרא אצילות בבחינת הפרשה והבדלה ממהותו יתברך אשר אינו בערך מדות כלל ואף על פי כן מתייחד בהון וכל היחוד הוא בערך הנגלה מסטרא דידן: ובחינת קודם אצילות שהוא נקרא בחינת מאציל ברוך הוא הוא כח כל הדרגין כאשר הם בכחו יתברך בערך עצמותו ברוך הוא והתכללותם בעצמותו אשר המה בטלים במציאותם לגמרי בהשואה גמורה בבחינת פשיטותו יתברך: הגם שמכח עצמותו יתברך נתהוו כל הדרגין והוא יתברך מתפשט בהם בעצמותו בכל פרט ופרט בבחינת כליהם בפנימיותם ובחיצוניותם כמו שמבואר ברעיא מהימנא אנת הוא מלגו כל עלמין ומלבר כל עלמין ואסחר כל עלמין ואיהו בין כל דרגא ודרגא ותוך כל דרגא אך אף על פי כן משתוה בהם בתכלית ההשואה גמורה באופן שאין לייחס התכללותם זה אפילו בבחינת יחוד כי יחוד מורה על שני מהותים נבדלים רק שהם מתייחדים ביחוד גמור על ידי כחו הפלא ובחינת יחוד נופל לגבי דידן בבחינת הנבראים הנראים להתגלות יש גמור בהתחלקות ואף על פי כן מתייחדים זהו לגבי דידן כנזכר לעיל: אבל לגביה הרי הוא יתברך מהות אחד עם הדרגין מאחר שאין זולתו כלל ופשוט בתכלית הפשיטות בעצם ומהות אחד איך נופל לומר לשון יחוד ואפילו בחינת יחיד אין לתארו כי אם מצד הספירות והדרגין הנגלה לגבי דידן כמבואר לעיל: ואיך ובאיזה אופן יהיה שני הפכים אלו דהיינו שיהיה כחו יתברך בכל פרט ובכל בחינה כנזכר לעיל ואף על פי כן יהיה שוה בתכלית ההשואה: זה אינו בכלל חקירה וידיעה והשגה כלל: ועל זה נאמר ברח לך אל מקומך כי כמו שלא נודע מהותו כלל כך לא נודע איך הם הדרגין בכחו יתברך לכן אסור לשאלא כלל וכל שכן לחקור:
7
ח׳נמצא שבאמת אינו גוף אפילו מצד העולמות כי הוא עצם אחד פשוט אפילו בבחינת עולמות כי אם מה שנקרא בחינת גופא הוא מצד האצילות שהוא התגלות יחודו בבחינות דרגין כאשר הם נגלים לגבי דידן אז נקרא בחינת יחוד זה לגבי דרגין המתגלים יחודו בהם כמו יחוד גוף עם הנפש כמבואר לעיל שבחינת הסתרת הדרגין כמו שהם לגבי דידן הוא גם כן כחו יתברך כי מאחר שלגבי דידן נראין לדרגין בהתחלקות ויש גמור ובעלי גבול ואף על פי כן המה בטלים ומתייחדין בלי שינוי נקרא בחינת הדרגין שהם הספירות אשר מהם כל חילוקי הדרגין על ידי חכמה וחסד וכדומה נקראים גופא: והתאחדותו בהם הוא נקרא נשמה להם ומתייחד ביחוד עצום:
8
ט׳והנשמה הוא הדעת היינו החיבור והקישור ולהיות נתפס ונרגש בהם ומנהיגם ומייחדם בכל פרט שזהו הכל על ידי הדעת: אבל כח הדרגין כאשר הם בערך עצמותו הרי הם עצם אחד במהותו לבדו בהשואה גמורה ואין להעריך את הכלים בבחינת גופא כלל כי אם משתווים אצלו בהשואה גמורה לכן אין לייחס אל עצמותו יתברך בחינת הדעת כלל המורה על קישור ויחוד והתחברות שני מהותים כו' כי כל עיקר שם הדעת הוא על קישור וחיבור ויחוד והרגשה: לכן אין שייך לומר ולייחס שם דעת בקודם האצילות: דהיינו מצד עצמותו ברוך הוא המשתוה בכל הדרגין: כי אם תעריכו חס ושלום בבחינת דעת הרי תעריך לו חס ושלום גוף וכלים אפילו מצד עצמות המאציל ברוך הוא וחס ושלום מלהרהר ולדבר בזה כי אם הדעת הוא בבחינת יחוד מצד הספירות והעולמות כנזכר לעיל ודי למבין:
9