שערי היחוד ואמונה, שער שני ל״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 31
א׳והנה כל השלשה בחינות המה נערכים בבחינת אצילות: דהיינו הגם שעתיק ואריך אינם בבחינת כלים אך אף על פי כן הם שורש לאצילות הדרגין רק שהדרגין משתוים בהם כנזכר לעיל:
1
ב׳אבל כח כל הדרגין כאשר הם בעצמותו ברוך הוא המה שוין בתכלית עד אשר אין להעריך אותם בבחינת התכללות והשואת הכחות רק המה נאחזים בכחו יתברך בכח עצמותו בכח אחד לבד עד שאין נופל לייחס עליהם אפילו לשון התאחדות והתכללות אפילו בבחינת תענוג:
2
ג׳כי תענוג הוא מצד התכללות שני מהותים והדרגין כאשר המה בעצמותו ברוך הוא הם רק מהות אחד לבד וכח השואתם זה נקרא אדם קדמון דהיינו לגבי בחינה הנקרא אדם דאצילות שהוא כח קישור ויחוד מסטרא דלהון בבחינת הנבראים הנקרא זעיר אנפין ונקרא אדם מצד ההתאחדות כמו למשל אדם גשמי המחובר מגוף ונפש:
3
ד׳וגם יש בו כמה בחינות דרגין מחולקין דהיינו כח המדות והשכל ומחשבה דבור ומעשה בכחו בבחינת פנימיות וגם יש בו חילוקי אברים מצד חיצוניותם ואף על פי כן הם מהות אחד בהתאחדות בכלל באופן שלא תמצא בדרך כלל אצלו שום חילוק:
4
ה׳כן נקרא כביכול בבחינת אצילות דהיינו כח התאחדות כל הדרגין הנמשכין בבריאה יצירה עשיה אשר נתחלקו לחילוקי דרגין לאין מספר ואף על פי כן הוא כח אחד לבד מצד התאחדותו בהם בכח הפלא לאחדם ולקשרם מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין הכל הוא אחד ברוך הוא נקרא ההתאחדות זה אדם בבחינת אורות וכלים וגופא ונשמתא שזהו היחוד מצד הדרגין המתגלים מצד האור והצמצום ומצד הכלים כמבואר לעיל:
5
ו׳ככה כח השואתם של הדרגין כאשר הם מצד עצמותו נקרא אדם קדמון מצד התכללות כח השואת הדרגין. ושם זה הוא מושאל אצל כח השואתו כי חס ושלום לומר על בחינה זו אדם כי לא אדם הוא ואין לכנות אצל כח השואתו ברוך הוא אדם המורה על התחברות גוף ונפש שהם אורות וכלים. וגם מורה ריבוי כחות המתחלקים בגדרם רק שהמה מאוחדים שהוא כח יחוד שמצד הדרגין כנזכר לעיל:
6
ז׳אבל מצד עצמותו הרי הוא כח אחד השוה בתכלית ההשואה בבחינת פשיטות וחס ושלום שיהיה בכחו יתברך בחינת גוף ונפש ואורות וכלים או דרגין מתחלקין. אך מה שקורין לבחינת השואתו העצמי בבחינת דרגין בשם אדם הוא מצד שם המושאל שמשאילין לו שם זה לא מצד העצם דהיינו מאחר שמכנים לקישור ויחוד הכחות המתחלקים מסטרא דנבראים בבחינתם בשם אדם כי מצד הנבראים הרי נגלים לכחות מתחלקים גמורים מצד הבריאה יתכן לקרות קישורם ויחודם ואחדותם שבבחינת אצילות בשם אדם כן קורין התכללות הדרגין בכח השואתו בשם אדם בדרך השאלה אבל לא שהוא שמו העצמי חס ושלום כי לא יצא לחילוק דרגין כלל כי אם משתווים אצלו בהשואה גמורה: וכח השואתם אינו בערך ידיעה והשגה: וכן קורין לכל הספירות דהיינו חכמה ובינה ומדות בבחינת האדם קדמון כשמות הספירות דאדם דאצילות הגם שחס ושלום לכנות אצלו ספירות או חכמה המורה על התחלקות כמבואר לעיל באריכות:
7
ח׳אך מה שקורין חכמה הוא גם כן מצד השאלה כי מאחר שנפעלו ממנו יתברך בחינת חכמה ומדות בבחינת אצילות שהמה הכל מכחו יתברך והוא יתברך מקור להם וממנו נובעים קוראים גם כן חכמה מצד כחו יתברך כי מאין נתהווה זה החכמה מוכרח להיות בכחו גם כן מהות זה: אבל חס ושלום להעריך החכמה הזאת כאשר היא נפעלה מצד הנבראים אצל כחו יתברך מאחר שהוא עצם אחד בלי חילוק דרגין כלל איך תעריך לו חכמה ומדות המורים על דרגין מתחלקים וכחות משונים הגם שישנו בכחו בודאי אך אינו בערך השגה ותפיסא. לכן משאילין להמקור גם כן שם חכמה ומדות מצד הנפעל אבל לא מצד העצם ולכן כאשר תעיין בעץ חיים אשר כל הספירות מכנים לאדם קדמון מצד השאלה אבל ספירת הדעת אינם מכנים לו אפילו בהשאלה מחמת המבואר לעיל כי בחינת דעת עצמו ומהותו הוא רק מצד יחוד הדרגין בבחינת גוף ונפש שהוא מצד יחוד הנבראים: ובחינה זו לא תמצא בבחינת כח השוואתו ברוך הוא מצד עצמותו אשר אינו גוף כי אם הכל כח אחד: לכן לא יתכן לכנות אליו ספירת הדעת אפילו בבחינת השאלה:
8
ט׳אבל שארי בחינות שהם חכמה ובינה ומדות הרי מהותם הוא מצד מקורם מוכרח להיות כוחם שבבחינת פעולתם הנפעלים בגילוי הדרגין בכח הפועל רק שם אין לכנותם בבחינת חכמה ומדות חס ושלום כי אם בדרך השאלה ודי למבין והנה הגם שבבחינת אדם קדמון זה כל הדרגין הם בהשואה גמורה והוא מצד המאציל ברוך הוא אף על פי כן נקרא אדם דבריאה והגם שאינו נערך באצילות אף על פי כן הוא שורש לאצילות וקורין אותו אדם דבריאה הגם שהוא המאציל ברוך הוא אף על פי כן מאחר שכח השואתו ברוך הוא הוא מצד הדרגין דהיינו כחו יתברך המשוה כל הדרגין בהשוואה גמורה שבחינת הדרגין הם מצד העולמות רק שבכחו יתברך משתווים בהשואה גמורה נקרא כח זה בבחינת בריאה: כי אצל המאציל ברוך הוא מצד עצמותו אין לתאר דרגין כלל אפילו בבחינת השואה כי הוא פשוט בתכלית הפשיטות לכן מחשבה קדומה זו בבחינת השוואת הדרגין אין להעריך לגבי אין סוף בעצמותו אשר הוא מושלל מבחינת דרגין כי איך להעריך כח השוואת הדרגין אצלו יתברך אשר הוא אינו בערך דרגין כלל הגם שהכל הוא מכחו בעצמותו ברוך הוא אבל הדרגין המה בערך סתירה וגניזה באופן שלא תמצאם כלל מצד כח עצמות אין סוף ברוך הוא לכן בכדי לגלות כח השוואת הדרגין מוכרחים אנו לתאר צמצום דהיינו הסתר הגילוי בבחינת אין סוף בעצמותו בכדי ליתן מקום לגילוי כח הדרגין והצמצום הזה חס ושלום שהוא מצד עצמותו כי אם מצד האור דהיינו הגילוי:
9
י׳והגילוי הזה נקרא מלכות דאין סוף כלומר הגילוי של האין סוף בעצמותו. ובחינת מלכות דאין סוף נקרא אור גילוי דאין סוף ברוך הוא ובזה הגילוי אנו מעריכים ומתארים הצמצום דהיינו להסתיר גילוי האין סוף מצד עצמותו אשר אינו בערך דרגין כלל בכדי שיתגלה כח השוואתו ברוך הוא בבחינת דרגין:
10
י״אונקרא גילוי זה פרט קטן שבקטנים שבכח האין סוף לגבי כחו האין סוף ואין קץ ברבוא רבבות מדרגות לגבי ערך כח חילוקי הדרגין בבחינת השואתו ברוך הוא לכן נקרא הגילוי הזה בשם קו: ויתבאר זה אם ירצה השם ביאור רחב בחלק שני: והנה הערכה זו ותואר זה שאנו מתארים הצמצום והאדם קדמון הכל הוא בערכינו כי מצד התגלות הדרגין בבריאה אשר התגלותם הוא על ידי צמצום אורו יתברך בבחינת דרגין הנקרא מלכות דאצילות ככה מעריכים לשורש כח הדרגין כאשר הם בכח השואתו לבחינת צמצום ממלכות דאין סוף כנזכר לעיל אבל חס ושלום לתאר הצמצום מצד עצמותו ברוך הוא כי אצלו הכל בהשואה גמורה כחו יתברך שלא מצד הדרגין וכח השוואתו מצד הדרגין הכל הוא כח אחד בלבד. ודי למבין בעומק. ולכן נקרא אדם דבריאה מחמת שהכח הזה הוא מצד הדרגין שהם נבראים מאין ליש ככה הוא כח הדרגין כאשר הם בכח השואתו ברוך הוא נקרא בחינת בריאה מחמת שאין לתאר אצלו דרגין כלל: אבל באמת נקרא כח זה גם כן בשם מאציל ברוך הוא שהוא לבדו ואין זולתו כלל:
11