שערי היחוד ואמונה, שער שני ל״דSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 34
א׳ועוד זאת אפילו בחינות ההסתרות והצמצומים אשר לגבי המקבלים הכל הוא עצמותו בלי הבדל כלל: דהיינו הן מצד הלבושים המתלבשים זה בזה הן מצד העיגולים והמקיפים הכל הוא עצמותו ברוך הוא: וכמבואר ברעיא מהימנא אני ראשון ואני אחרון ואין אלקי"ם עמדי באמצעיתא: דהיינו אני ראשון ואני אחרון פירוש כמבואר לעיל. ובאמצעיתא אפילו הצמצומים הוא אין סוף ברוך הוא לבדו וכמבואר לעיל בכמה מקומות אשר אין להמשילו לחכם בהשפעתו להמקבלים ולא לנפש המתפשטת בגוף אשר המשפיע חלוק מהמושפע במהותים נבדלים לכן מרגישים בהתמשכותם ובצמצומם ונרגש בעצמותם שינוי: אבל הקדוש ברוך הוא איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה ואין מהות נבדל מעצמותו נמצא אין אצלו יתברך הבדל כלל ועל זה נאמר כי יוצר הכל הוא: ומבואר ברעיא מהימנא אנת הוא מלגאו כל עלמין ומלבר כל עלמין ואסחר כל עלמין פירוש מלגאו הוא מצד הפנימיות ומלבר הוא מצד כלים החיצונים שהם הצמצומים ואסחר כל עלמין הוא מצד המקיף כנזכר לעיל:
1
ב׳וגם מבואר שם אנת הוא בין כל ספירה וספירה ובעובי דכל ספירה ועל גבי כל ספירה ודי בזה: אבל אף על פי כן כל הבחינות המבוארים הכל הוא מכוחו יתברך כל פרט בדיוק בצמצומים ובפרטיות כי אם שאינם אצלו יתברך בבחינת הבדל כלל מצד כח שלימותו יתברך ועיקר הכוונה שיהיה נגלה כחו יתברך אפילו בבחינת גילוי: וזה תלוי באתערותא דלתתא כפי ההתעוררות ככה נגלה ממנו יתברך לכן כאשר עבודת התחתונים בבחינת פנימי דהיינו בבחינת יחוד כנזכר לעיל ככה נגלה אליהם יחודו יתברך בבחינה זו מכחו יתברך: וכשמעוררים בבחינת מקיף מתגלים כחות המקיפים מכחו יתברך:
2
ג׳וזהו ענין השמות הנגלים בתורה הכל לפי ערך המקבלים פעם נגלה בהוי"ה ברוך הוא וידבר הוי"ה אל משה פעם באהי"ה פעם באלקי"ם וכו' אבל אצלו יתברך לית ליה שם ידיעא והכל הוא כפי התעוררות דלמטה יש שהשגתו עד אלקו"ת דעשיה ויש שהשגתו באלקו"ת דיצירה ויש שהשגתו בבריאה: כמו למשל בהבדל מהחכם להמקבלים כשהמקבל אינו משיג רק פנימיות חכמתו כפי ההתגלות ככה התגלותו של החכם אצלו בבחינת כונתו כפי ההתגלות בלבד ויש מקבל שמשכיל בפנימיות כונתו יותר מהנגלה אשר מגלה: ככה יושפע אליו מהחכם לפי השכלתו והתעוררותו ויש שישכיל יותר ככה יגלה אליו החכם אבל אצל החכם היודע עיקרו הכל הוא מהות אחד אצלו כן כביכול כל התגלותו תלוי בהתעוררות התחתונים כאשר אתערותא דלתתא הוא בבחינת פנימיות אלקו"ת הנגלה בעשיה ככה הגילוי מעצמותו ברוך הוא על ידי אלקו"ת המתצמצם בבחינת עשיה וכאשר האתערותא הוא בבחינת יצירה דהיינו בהפשטה יותר יהיה הגילוי אליו מאור אין סוף כפי צמצומו בבחינת יצירה ויש בבחינת בריאה גם כן כנזכר לעיל:
3
ד׳וכל זה הוא בהשגה אבל בבחינת ההתבוננות כולם שוים דהיינו ליבטל אל עצמותו ברוך הוא דרך כלל אשר אינו בערך גילוי כלל: וכמו משל הנזכר לעיל שכולם בטלים להחכם לעיקרית חכמתו אבל חלוקים בהשכלתם והשגתם כנזכר לעיל בבחינת גילוי חכמתו כן הוא בנמשל כביכול שכל הבחינות הנזכרים לעיל הביטול לאין סוף ברוך הוא בעצמותו הוא בשוה אך נבדלו בהשגתם כמו למשל ממלך בשר ודם אשר השרים ועבדים והמון עם כולם בטלים לעיקר המלך בביטול אחד אבל אין דומה השגתן של המון עם בגדולת המלך להשגת העבד וכן אין דומה השגת העבד להשר: אבל בענין הביטול כולם משתוים שבטלים אל המלך כן הוא כביכול בנמשל כי כל בחינות השגות הנזכרים לעיל בעשיה וביצירה ובבריאה הם חלוקים מצד השגתם אבל בביטולם כולם שוים שבטלים לעצמותו ברוך הוא:
4
ה׳וכל ההבדלים הם לגבי בחינות המקבלים מצדינו אבל מצד עצמותו הכל הוא מהות אחד בלי הבדל כלל: וזהו מראה הנביאים כל אחד ואחד לפי השגתו ביטולו: וכמו שכתוב וביד הנביאים אדמה לפי דמיון דלהון והשגת משה רבינו עליו השלום היה עולה על כולם דהיינו שהשגתו היה בבריאה אשר שם הביטול הגמור היש לאין: אבל בבחינת אצילות שהוא גילוי עצמותו ברוך הוא בבחינתו וכאשר הוא לגביה בזה לא השיג אדם מעולם כמו שכתוב כי לא יראני האדם וחי כי אם הדבור היה נמשך מאצילות לבריאה: וזה יבואר במקום אחר:
5
ו׳אבל כל ההתעוררות הוא לאין סוף ברוך הוא על ידי יחוד האצילות דייקא אשר שם היחוד הוא מצד העולמות אשר מתייחדים ומתכללים ביחודא חד באופן שאינו נגלה על ידי הכלים כי אם עצמותו ברוך הוא המתייחד ומתכלל בהם. וכל ההתעוררות הוא מצד העולמות אשר נראים ליש גמור ועל ידי יחודו יתברך מתכלל ומתייחד בהם להיות נגלה כל הכחות בבחינת כח אחד לבד שהוא כחו יתברך. ועד בחינה זאת מגיע התעוררות התחתונים מצד גילוי העולמות אשר על ידם נודע מציאותו ונודע מצד פעולותיו אבל בחינת אין סוף ברוך הוא שלא מצד העולמות הלא לא תגיע שם התעוררות מצדינו כי איך יהיה ההתעוררות לדבר שאינו בכלל השגה כלל כי מהותו לא נודע כלל כי אם מצד הנגלה לחברו ולייחדו בשורשו: אבל לא מצידו יתברך אשר אינו בכלל השגה כלל ועיקר האצילות הוא יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה והוא יחוד זעיר ונוקבין לכן אין בכחינו להעלות מיין נוקבין ואתערותא דלתתא אלא עד בחינת זעיר ונוקבין לייחדם דהיינו הגם שנגלו עולמות אין מספר אף על פי כן הם ביחוד גמור: ויחוד זה הוא על ידי הדעת דהיינו ההתחברות בבחינת עולמות כי עיקר היחוד הוא על ידי הדעת להמשיך אורות בכלים דאצילות כי כלים דאצילות המה לצמצם אור אין סוף ברוך הוא בבחינות נבראים להיות נגלים ליש והתחלקות בכל הפרטים לאין קץ אשר המה הכל על ידי הכלים דאצילות שהמה המדות חסד גבורה תפארת ונצח הוד יסוד וחכמה בינה דעת המה המנהיגים להמדות איך לפעול החסד והגבורה וכו' וכמבואר לעיל:
6
