שערי היחוד ואמונה, שער שני ל״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 36
א׳והנה כתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: ומבואר באדרא רבה קדישא בגין דדיוקנא דאדם הוי דיוקנא דעילאין ותתאין דאתכלילו ביה: ובגין דהאי דיוקנא כליל עילאין ותתאין אתקין תיקונוי ותיקונא דזעיר אנפין בהאי דיוקנא ותיקונא עד כאן לשונו: דהיינו כפי מה שביארנו לעיל יחודו יתברך בבחינת אצילות הוא כמראה אדם: כמו למשל באדם הגשמי יש בו גוף שהוא בשר האדם ואברים החיצונים ובתוך הגוף יש בו מדות המנהיגים את הגוף: ויש בו שכל המנהיג המדות ויש בו מקור השכל שהוא חכמה כח מ"ה שממנו נובע השכל והוא כח הכולל את כל החיות המתפשט בגוף והוא החכמה אשר תחיה בעליה שהוא כח חיות הנפש המחיה את הגוף: ויש בו למעלה מן השכל שהוא התקשרות הנפש עם הגוף: ובכח ההתקשרות זה כלול כל החיות ודרך כלל הוא אדם אחד עם כל הבחינות הנזכרים לעיל באופן שלא נחלקו בהבדל מהותם וגדרם הגם שמצד ההתפשטות הנגלה אינם בגדר אחד ורחוקים בערכם זה מזה אף על פי כן כח אחד להם באופן שלא תפרדם לבחינות מחולקים כי אם דרך כלל הוא אדם אחד גופו ומדותיו ושכלו וכחו וחיותו והתקשרותו הכל בנושא אחד: ועיקר מה שקורין לו אדם הוא החיות שבתוכו ובבחינת החיות נכללו כל הבחינות ועל ידי כח החיות הם מיוחדים הגם שהנגלה הוא גופו אף על פי כן הגוף אינו עולה בשם מהות כלל כי הגוף בלי החיות הוא רק בשר ואין לקוראו בשם אדם כלל כי אם בשר אדם נמצא עיקר קריאתו בשם אדם הוא חיות נפשו:
1
ב׳כן הוא כביכול בדרך כלל העולמות העשיה הגשמיות הנגלה לעין כל הוא הגוף בחיצוניות גמור המתגלה לעין כל הארץ וכל אשר בה וכן השמים והגלגלים וצבא השמים כולם גופים מחודשים ובתוך העשיה הוא היצירה שהם מדותיו יתברך המנהיגים את כל העשיה בכל הפרטים הן בדומם וצומח וחי ומדבר ובגלגלים וכו' כידוע: והן הן המלאכים אשר לכל נברא יש מלאך מיוחד שהם המדות כמבואר לעיל מעט מזה: ובתוך היצירה מתלבשת בחינת בריאה שהוא המושכל המנהיג את היצירה הן לחסד הן לדין הן לרחמים וכו' והכל הוא על ידי ההשכלה הנמשך מהבורא ברוך הוא ובתוך הבריאה הוא האצילות שהוא כחו יתברך המחיה את כולם ובכחו יתברך נכללים כל העולמות לאחד באופן שלא תחלקם כלל כי אם מחמת כחו הפלא שהוא הכתר שמחברם ומייחדם ביחודא חד והוא יתברך אחד בהם ממש באופן שלא יהיה נגלה בכל העולמות כי אם כחו יתברך: והגם שמצד התגלותם הם אינם בגדר אחד ורחוקים בגדרם וגילויים: אבל באמת הכל הוא כחו יתברך וכולם נכללים ומתאחדים בכחו יתברך עד שאין לתאר העולמות בבחינות מחולקים כי אם הכל כח אחד לבדו שהוא כחו יתברך:
2
ג׳וכמו במשל הנזכר לעיל עיקר הוא כח חיות נפשו של אדם וכולם נכללים ובטלים בהחיות הזה וכל קריאתו בשם אדם הוא מצד חיות נפשו: כן עיקר הוא האצילות דהיינו כחו יתברך הנמצא בהעולמות וכל העולמות בטלים ומתכללים ומתאחדים בכחו יתברך ועיקר קריאת העולמות הוא כחו יתברך הנמשך בעולמות הוא בחינת אצילות המתמשך בעולמות בכחו האין סוף ברוך הוא: נמצא כד תסתכל אשר בכל העולמות לא נמצא רק כחו יתברך לבדו: וזהו ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שהוא בחינת האצילות:
3
ד׳ולכן נקרא אצילות כולו אדם דעשיה כי זהו אדם דעשיה ממש כי על דרך משל באדם הגשמי הרי כל עיקר התגלותו הוא הגוף ועל ידי הגוף מתגלים כל הבחינות ובגופו נגלה חיות נפשו ואחר שנגלה בו חיות הנפש אזי העיקר הוא החיות אבל כל עיקר התגלותם הוא על ידי הגוף הגשמי כי בלא הגוף אין מקום להתגלות הנפש כלל והנפש נודעה מצד פעולת הגוף על כן בכלל כל עצם הנפש נערך בבחינת גוף כי כל עיקרה הוא לחיות הגוף.
4
ה׳כן הוא כביכול בבחינת העולמות עיקר ההתגלות הוא בעשיה אך על ידי עשיה נגלו כל הבחינת עולמות עד שאחר הגילוי הזה עיקרו הוא האצילות דהיינו כחו יתברך המתמשך ומחיה אותם ומהוה אותם: אבל בלי העשיה אין מקום כלל להתגלות כחו יתברך אשר לא נודע מהותו כלל כי אם נודע מצד פעולותיו: נמצא האצילות דהיינו כחו יתברך המתמשך בעולמות הוא נערך בבחינת גוף העשיה כי כל עיקר התמשכותו הוא בשביל חיות העולמות הוא אדם דעשיה ממש כי עיקר ההתגלות הוא העשיה ועל ידי העשיה הוא גילויו יתברך בבחינת אצילות: וכל זה בהתמשכותו יתברך לעולמות נקרא בחינת אדם: ולכן מותר לדבר באצילות בדרך משל ודמיון מצד הנגלה בעולמות הגם שהאצילות גם כן הוא אינו בערך השגה כלל כמו שהגוף אינו משיג כח חיותו כי אם על ידי הדעת מרגיש חיותו אבל מהות החיות אינו משיגו כלל מה הוא ובאיזה אופן הוא אך אף על פי כן מצד התפשטותו בגופו מעריך כל בחינות הגוף לחיות נפשו מצד התכללותם והתאחדותם ככה כחו יתברך הנמשך בעולמות בבחינת אצילות הרי אינו מושג כלל ועל זה נאמר כי לא יראני האדם וחי: אך אף על פי כן מותר להעריך כל בחינת העולמות בכחו יתברך בבחינת משל ודמיון: אבל שלא בבחינת התמשכותו יתברך בבחינת עולמות כי אם כחו באמיתותו יתברך שלא בבחינת התגלותו לעולמות שהוא נקרא קודם האצילות אין להמשילו ולהעריכו באיזה ערך ואיזה דמיון אשר לא נודע מהותו כלל מצד עצמותו ברוך הוא כמאמר הרעיא מהימנא דאתקרי הוי"ה מסיטרא דנחית לאמלכא על בריין: אבל קדם דברא עלמא אסור לציירא ליה בשום אות ודיוקנא כלל: ועל זה נאמר ואל מי תדמיוני ואשוה וכו': ובבחינת עצמות המאציל ברוך הוא אין להמשילו כלל באיזה ערך ודמיון:
5