שערי היחוד ואמונה, שער שני ל״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 37
א׳והנה הגם שמדברים בבחינת שקודם האצילות ובפרט בעץ חיים שמדבר בעקודים ואדם קדמון חס ושלום שמדברים שם בדרך משל ודמיון כי אם בדרך השאלה: דהיינו כמו שביארנו במשל מאדם הגשמי הנה כל הבחינות של האדם דהיינו מדות ושכל וחיות ופלא כל הדברים האלו מדברים מצד התמשכות הנפש בגוף: אבל בבחינת הנפש במהותה שלא בבחינת התמשכותה בגוף אין להעריכה בשום ערך ושום ידיעא כלל כי כל ההערכות בנפש הוא מצד כלי הגוף אבל מצד מהות הנפש עצמה אשר לא נודע מהותה אינה בערך הגוף כלל ורחוקים בגדרם באין ערך כלל:
1
ב׳אך אף על פי כן מצד שאנו רואים בחינת הנפש בכל הבחינות המתפשטים בגוף דהיינו בשכל ומדות ופרטים רבים לאין קץ אשר כל הפרטים האלה מוכרחים להיות בבחינת הנפש עצמה ובערכה כי אם לא כן מאין נמצאו כל הכוחות והבחינות בהגוף כי הגוף בעצמו אינו בעל כחות כי הוא בחינת בשר וכל הצטיירות כלי הגוף שיהיו מקבלים כחות הנפש הוא מצד הצטיירות כחות הנפש נמצא מוכרחים להיות כל הבחינות בנפש עצמה שלא בבחינת התמשכותה לגוף: אבל אינם בערך כלל להתפשטות הגילוי בגוף לא מיניה ולא מקצתיה מאחר שלא נודע כלל: לכן כשמעריכים כל כחות הנפש בכחה לבדה מוכרחים לתאר מדות מצד מהותה והשכלה גם כן מצד מהותה:
2
ג׳אבל הוא בדרך השאלה דהיינו שמשאילין לה שם מדות והשכלה כי עיקר שם מדות והשכלה הוא מצד התפשטותה בהגוף רק שמשאילין השמות האלו גם כן בכחה ומהותה: וכמשל בחכם המשפיע להמקבל מוכרח להשכיל בעצמו תחלה ההשכלה איך הוא במהות עצם חכמתו ואחר כך לצייר הדבר מה להמשיך ומה לא להמשיך להמקבל והכל הוא בערך חכמתו:
3
ד׳והנה אחד שממשיכה בערך המקבל מצד שהמקבל אינו בגדר אחד עמו אין להדמות ההמשכה ולהעריכה בערך מדות ושכל החכם: אך אף על פי כן מצד שעל ידי שכלו ומדותיו נעשה שכל ומדות להמקבל מעריך המקבל שכל אלו מוכרח להיות בהחכם עצמו אך איך הוא לא נודע אליו: וכל ההערכה הזה הוא מצד השפעתו מעריך אלו הבחינות בהחכם עצמו אבל בבחינת החכם עצמו שלא בבחינת השפעתו אין לו עסק להמקבל בזה כלל:
4
ה׳כן הוא בהתפשטות הנפש בגוף שמצד כחות הנפש המתפשטים בגוף כן אנו מעריכים הכחות האלו דהיינו המדות והשכלה בנפש מצד מהותה בעצמה הגם שאין לתאר מדות והשכלה אצל הנפש בעצמה כמו המדות וההשכלה המתפשטים בכלי הגוף מצד הרכבת הנפש בכלי הגוף כי כל מדות והשכלה הוא מצד ההרכבה כמבואר לעיל אבל מצד פשיטות הנפש אין לתאר מדות ושכל אף על פי כן מעריכין כל כחות הנפש הנגלים על ידי כלי הגוף בבחינת הנפש בעצמה כי מוכרח להיות בכח הנפש השכלה וכוונה מהבורא ברוך הוא בבחינת בריאותה על מה אדניה הטבעו והצטיירות הכחות מאת היוצר ברוך הוא בכל פרט: אבל אינו בערך ומהות כלל לכחות הנמשכים בכלי הגוף כי אם שמשאילין להנפש הבחינות האלו להקרא בשם שכל ומדות אבל השכלתה ומדותיה וכל כחותיה אין להעריכם בשום דמיון לערך המתפשט בהגוף כי אם על ידי הזדככות הגוף לבטל כלי הגוף ולצאת מגדרי הגוף יכול להתגלות מכחות הנפש בעצמה והם הם הזוכים בעבודתם לנפש רוח נשמה כי יש מי שזוכה לנפש ויש מי שזוכה לרוח הוא ענין הצטיירות הנפש בעצם מהותה ויש מי שזוכה לנשמה להשיג השכלת הנשמה ולהשגות האלו צריך ביטול בחינת הגשמיות לגמרי לצאת מגדרי הגוף לגמרי ויש בזה כמה מדרגות ובחינות לאין קץ יש שזוכה לנפש רוח נשמה דאלקו"ת דעשיה ויש שזוכה לנפש רוח נשמה דיצירה ויש שזוכה לנשמה דבריאה דהיינו להשכיל התהוות מאין ליש להיות מאיר בו השכלת הבורא ברוך הוא בבחינת הפשטה לגמרי בהפשטות הגשמיות וכמו שנמצאים צדיקים גדולים יחידי סגולה ויתבארו הדברים במקומם אם ירצה השם. וכל זה אנו מתארים מצד התפשטותה להשאיל לה שמות אלו במהותה. אבל שלא בבחינת התפשטותה אין לה ערך ודמיון כלל דהיינו כחה במקורה באין סוף בבחינת אצילות דהיינו מקור התהוותה אינה בבחינת השגה כלל: וכן הוא בערך העולמות שמצד התמשכותו יתברך בעולמות בבחינת כחו וחיותו הנערכים בעולמות אשר נאמר על זה דמות כמראה אדם מתארים אנו גם כן לכחו הנמשך שלא בבחינת התפשטותו בבחינת חיות העולמות כל הבחינות האלו שמוכרח להיות הצטיירות כל מדותיו יתברך הנמשך באצילות שהוא להחיות העולמות בכחו יתברך גם כן.
5
ו׳וגם מוכרחים לתאר כוונה ומחשבה קדומה למה נגלו העולמות מאיזה טעם: ושיהיה באופן זה דוקא מוכרחים אנו לתאר מחשבה קדומה לזה: אבל חס ושלום לתאר שם איזה בחינה בערך משל ודמיון להעולמות בבחינת מדות ומוחין חס ושלום כי אם שמשאילין המדות והשכל לקראם בשם זה אשר שם זה מושאל אצלם ולא בעצם והם העקודים הנקרא אדם דיצירה ואדם קדמון הנקרא אדם דבריאה כי כל התוארים הם מצד הבריאה לכן מדברים בהם בדרך השאלה. ועל זה מבואר בתיקונים ואשתמודעין עילאי מתתאי כי תתאי נקראו העולמות כן מוכרח להיות במחשבתו הקדומה:
6
ז׳אבל איך ובאיזה אופן לא מושג לנו כלל. לכן הדבור מותר בדרך השאלה אבל לא בדרך חקירה להבין איך הם בכחו יתברך: ועל זה מבואר בעץ חיים שממלכות דאדם קדמון ולמעלה אסור לחקור בזה כלל אך לדבר בדרך השאלה מותר: וכל זה הוא מצד הבריאה אבל מכתר דאדם קדמון ולמעלה אסור לדבר אפילו בדרך השאלה כי זהו אינו בבחינת בריאה כלל כי אם עצמות המאציל ברוך הוא בזה אין לנו עסק כלל: ועל זה מבואר בעץ חיים שמיחידה דאדם קדמון ולמעלה לא תמצא דוגמתו בעולמות כלל כי מיחידה דאדם קדמון ולמעלה הוא עצמות המאציל ברוך הוא שלא בבחינת התפשטותו לעולמות אשר לא תמצא זה בבחינת עולמות כלל כי בחינת העולמות הם הכל מצד הנגלה ליש והתגלות גמור בבחינת גוף כמו שהוא לגבי דידן אזי אנו מעריכים כל אלו הערכות והתוארים גם כן לגבי המאציל ברוך הוא בהשאלה:
7
ח׳אבל מצד המאציל ברוך הוא שלא מצד העולמות הרי אין לתאר מכל אלו התוארים כלל כי אינו גוף חס ושלום כי הכל אצלו יתברך בפשיטות גמורה הגם שהכל הוא בכחו יתברך: אבל אינו בערך השיעור והערך שאנו מעריכים בערכינו ואינו בערך השגה וידיעה כלל ולא קיימא לאתיידע ועל יחידה דאדם קדמון מבואר ברעיא מהימנא איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה: לכן אין להמשילו כלל בערך העולמות אפילו בדרך השאלה אשר אינו בערך וגדר העולמות כלל כי הכל הוא כחו לבדו:
8
ט׳וזהו החלל המבואר בעץ חיים מבחינת אין סוף לבחינת עולמות כמו למשל חלל שבין שמים לארץ הרי אינו נראה איזה קירוב ביניהם הגם שמוכרח להיות כל כח הארץ בשמים: והראיה שאין שום דבר בארץ שאין עיקרו בשמים וכל הנעשה בארץ הוא משמים ואין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה כידוע: אבל כחם של בחינת הפעולות שבארץ אינם בגדר אחד ובערך אחד עם כחות השמים ולכן יש מרחק רב ביניהם בבחינת נגלה: ככה הוא כביכול הגם שכל בחינת העולמות הם בכחו יתברך אבל הם בדרך גניזה והסתרה עד שאין להעריך ערכם כלל באין סוף ברוך הוא וזהו הבחינת חלל כביכול המפסיק בינו ובין העולמות דהיינו בערך ריחוק והבדל בין בחינה המתמשך בעולמות לבחינת אין סוף בעצמו ברוך הוא הגם שהכל הוא מכחו יתברך ועל זה נאמר כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם:
9
י׳אבל כבר הקדמנו שכל בחינת ההערכה שמצד העולמות וההערכה מצד אין סוף ברוך הוא הכל הוא בערכינו ולגבי דידן כאשר נגלה לנו: אבל לגבי המאציל ברוך הוא הכל הוא בהשואה גמורה הן מצד המקיף שהוא בחינת הריחוק הן מצד הפנימי הכל הוא אין סוף ברוך הוא לבדו בלי הבדל כלל ואין מפסיק ביניהם כי אם העולמות אשר הם בבחינת הסתרה והצמצום והצמצומים הם המה המפסיקים וכל הצמצומים הם לגבי דידן אבל לגביה יתברך אין צמצום מעלים לפניו: נמצא הן מצד העולמות הן מצד המאציל ברוך הוא הכל הוא לבדו יתברך בכל הבחינות באין הבדל כלל: וזהו שכתוב הנה זה עומד אחר כתלינו כי הכותל המה הצמצומים ולגבי דידן הוא כותל: ולכן דייק הכתוב כתלינו דייקא: אבל לגביה יתברך אין כותל מפסיק כלל כי הכל הוא לבדו יתברך ולכן כל עבודתינו להסיר הכותל אפילו לגבי דידן על ידי היחוד ומסירות נפש בקריאת שמע ותפלה ותורה ומצות וממילא יגלה כבוד הוי"ה בהתגלות גמורה כמו שיהיה לעתיד כמו שכתוב ונגלה כבוד הוי"ה: ונשגב הוי"ה לבדו ביום ההוא:
10