שערי היחוד ואמונה, שער שני מ׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 40
א׳מכל הדברים האלה תבין התקשרות העולמות באין סוף ברוך הוא ממש בקישורא חדא באופן שאין להבדיל כל העולמות בשום הבדל מעצמותו ברוך הוא כי אם שמריש כל דרגין ועד סוף כל דרגין הכל הוא עצמותו לבדו והדרגין הנגלים בבחינת דרגין הוא בבחינת תיקון אדם דהיינו להתגלות בחינת דרגין ולכללם ביחודו יתברך בבחינת התקשרות והתאחדות על ידי תיקון הזעיר אנפין ועתיקא קדישא אשר המה בחינת תיקון בבחינת קישור העולמות כפי הנגלים לגבי דידן וכל תיקונם הוא כדי שעל ידי בחינת היחוד בבחינת עולמות יתגלה אור עצמותו ברוך הוא לבדו בהשוואתו יתברך כאשר משתוים כל הבחינות בכחו אשר אינם נערכים לדרגין מתחלקים כלל: ואין להעריך אצל עצמותו בחינת תיקונים אלו כי אם שהכל הוא כחו לבדו:
1
ב׳וכל התיקונים האלו הם רק כדי לגלות על ידם כח השואתו ברוך הוא אשר אין עוד מלבדו כמאמר הכתוב הנזכר לעיל ויהי האדם לנפש חיה כי אדם המה התיקונים בבחינת התקשרות והתאחדות הדרגין שהם נקראים עתיקא קדישא וזעיר אנפין כנזכר לעיל:
2
ג׳וכאשר נגלה על ידי התיקונים עצמותו ברוך הוא אז נאמר ויהי האדם לנפש חיה דהיינו גילוי עצמותו ברוך הוא הנגלה על ידיהם ואז כאשר נגלה על ידיהם עצמותו ברוך הוא הרי הם בטלים ונכללים במקורם ולא נגלה כי אם עצמותו לבדו ברוך הוא כמו שהוא לבדו קודם בריאה:
3
ד׳וכל הגילוי הזה הוא כאשר הוא לגביה בכחו יתברך אשר דרך כלל הוא הכל אין סוף ברוך הוא לבדו ועיקר הכוונה שיהיה נגלה אפילו בבחינת גילוי לגבי דידן גילוי זה נעשה על ידי עבודת התחתונים ויחודם והתקשרותם אליו ברוך הוא:
4
ה׳וכל עבודת התחתונים צריכין גם כן בהתעוררותם לעורר מתתא לעילא דהיינו כמו שגילוי עצמותו ברוך הוא מעילא לתתא היא על ידי התיקון אדם הנזכר לעיל ועל ידי התיקונים הנזכרים לעיל נגלה אור עצמותו כנזכר לעיל כן צריכין התעוררות מתחלה לייחדם בבחינת אדם דהיינו לקשר העולמות ולייחדם ביחודו יתברך בבחינת אורות וכלים והוא על ידי הדעת. ומשם יעלו ויגיעו להבטל לעצמות אין סוף ברוך הוא למעלה מן הדעת כי אם לאתקשרא ולאתדבקא בההוא צניעו דלא אתדבק ולא אתיידע אשר מצד אין סוף ברוך הוא אינו בבחינת מדע כלל כמבואר לעיל שאסור לכנות הדעת המורה על ההתחברות שני בחינות בקודם האצילות שאצל המאציל ברוך הוא הוא כח אחד לבד.
5
ו׳וfמאמר רבותינו זכרונם לברכה פעם מבואר על פסוק ולדבקה בו וכי אפשר לדבקה בו וכו' אלא הדבק במדותיו. ופעם מבואר על פסוק בכל קראנו אליו אליו ולא למדותיו: כי בתחילת העבודה אי אפשר לדבקה בו באין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך השגה כלל ולכך אמרו הדבק במדותיו שהוא היחוד כנזכר לעיל על ידי הדעת: ועל זה נאמר וידעת היום והשבות אל לבבך. דע את אלק"י אביך ועבדהו: אבל אחר שמקשר ומייחד העולמות ביחודו יתברך אז יהיה עיקר הביטול אליו דהיינו להבטל למעלה מן הדעת ולהבין שהכל הוא לבדו יתברך והוא אינו בערך כלים כלל ואין להעריך העולמות והכלים באיזה ערך ומהות כלל: וכן צריך האדם לצאת מגדרי כליו ולהעלות מחשבתו והתקשרותו בלמעלה מן הכלים: וכמו שיתבאר אם ירצה השם באריכות בשער העבודה:
6
ז׳וגם מכל המבואר לעיל תבין בטוב טעם ודעת דברי רבינו הקדוש נשמתו עדן בהגה"ה משער היחוד והאמונה שאין לומר בחינת היודע והידוע והמדע כי אם באצילות אבל לא קודם האצילות: כי קודם האצילות אינו בגדר מדע כלל ואין לתאר קודם האצילות שום בחינת ידיעה בעולם המורה על שני מהותים וחס ושלום לדבר ולהרהר איזה מהות ועצם נבדל ממנו:
7
ח׳והגם שאין לך פרט שלא מכחו ברוך הוא אבל כל הפרטים מתכללים ומשתוים בכחו לכח אחד בלבד ואין לחלקם כלל למהות נבדל ולומר עליהם שהוא יודע את כל הדרגין מאחר שאין דבר זולתו הכל הוא עצמותו ברוך הוא בלבד באין הבדל כלל:
8
ט׳ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה כולם נסקרים בסקירה אחת ממש אבל לא בבחינת ידיעה: כי אם מצד העולמות הנגלים לכלים על ידי הסתרה כנזכר לעיל לגבי דידן: וכבר מבואר לעיל שאפילו כל ההסתרות אשר לגבי דידן הוא בכחו ומרגיש בבחינות הסתרתם שהמה בחינות התיקונין הנזכרים הנקרא אדם והוא נקרא אצילות שהוא התכללות הדרגין כמו שהם נגלים לגבי דידן בזה נערך הדעת דהיינו הגם שיצאו לחלק מצד הנפעלים אף על פי כן מתקשר ומתאחד בהם בלי שינוי כלל אפילו מצד העולמות שנמשך בכחו יתברך בבחינת הסתר שיהיו נגלים פרטים בבחינת התחלקות אף על פי כן אינם מוסיפים בו ריבוי ושינוי ובחינת יחוד הזה הוא גם כן נמשך מכח השואתו ברוך הוא על ידי כחו הפלא שיהיו בחינת דרגין ואף על פי כן יהיו מקושרים ומיוחדים:
9
י׳אבל מצד כחו בעצמותו ברוך הוא אפילו מצד הדרגין הוא לבדו ברוך הוא בלי הבדל כלל ודי למבין וגם יובן מהמבואר לעיל שמצד אין סוף ברוך הוא שלא בבחינת אצילות אין להמשילו באיזה משל ודמיון כלל כי אם בבחינת התיקונים שהוא בחינת אדם הנזכר לעיל בזה מותר להמשיל ולהדמות בבחינת משל מאדם כמאמר הכתוב ומבשרי אחזה אלו"ה וגם זאת לא להמשילו מכל צד וכמבואר לעיל כמראה אדם ולא אדם: אבל בכח האין סוף ברוך הוא שלא בבחינת אדם חס ושלום להמשיל איזה משל ודמיון וכמבואר בעץ חיים שמיחידה דאדם קדמון ולמעלה לא נמצא דוגמתו בעולמות כלל וכמבואר לעיל אם כן איך תמשילו בבחינת משל בבחינת עולמות אשר אינו בערך דרגין ועולמות כלל. וכמבואר לעיל בארוכה בביאור הדברים כי אם באתי שנית בדברי קיצור להזהיר המעיין על כל אלו הדברים הן מצד הדעת כנזכר לעיל והן מצד משל הנזכר לעיל להיות שומר נפשו מלהרהר ומלחשוב שלא יקראנו עון כאשר יבין המבין כל דבר לאשורו אשר ברורים המה למבין אשר אין לנטות מהכללים האלו אשר יסודתם בהררי קדש כולם מקובלים פה אל פה בלי סברת שכל אנושי והמשכיל על זה ימצא טוב טעם ודעת גם כן בשיקול הדברים ועל פי הכללים הנזכרים לעיל ילך לבטח דרכו וישבע בטוב:
10