שערי היחוד ואמונה, שער שני ו׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Second Gate 6
א׳והנה עולם הבריאה נקרא עולם הכסא לשני טעמים. טעם אחד כי כסא הוא לשון מכוסה: כי בבחינת השכלה נכסים כל פעולות הנבראים הנגלים: ומתכללים בשם באופן כיסוי והסתר: כמו למשל אשר כל מעשי האדם ופעולותיו עיקרם הם כלולים בהשכל מראשית עד אחרית ובעת דברו או עשיותו בפועל ממש מוכרח להיות הדבור או המעשה בשכלו ואלו היה מסתלק השכל אפילו רגע יתבטל הדבור או המעשה נמצא השכלתו מתפשט בכל דבור ומעשה בלי הפסק אך השכל אינו נגלה כי אם בבחינת כיסוי בהדבור או בהמעשה וגם הדבור והמעשה נכסים ונכללים בהשכלתו: וגם נקרא השכל בחינת כסא לכח נפשו שאינו בבחינת גילוי וגילוי הנפש באה מכוסה בההשכלה ונעשה השכל בחינת מרכבה אל הנפש:
1
ב׳כמו למשל סוס ורוכבו שהסוס מוליך את הרוכב עליו ממקום למקום ועל ידו נגמר רצונו ומחשבתו לפעול בהתגלות והוא אינו עולה בשם כלל לגבי רוכבו ובטל אליו: כן על ידי השכל מתגלים כוחות ורצון הנפש לגילוי וממשיך כוחות הנפש למדות ודבור ומעשה ובטל לגבי חיות הנפש הנגלה בתוכו כי מרגיש גילוי החיות שבנפשו ובטל אליו כמו הכסא שבטל לגבי היושב עליו. וכמו למשל כסא מלכות שעל ידי הכסא נגלה יקר תפארת המלך בעת שיושב על כסא מלכותו: והנה הגם שגילוי מלכותו מחמת ישיבתו על הכסא אף על פי כן הכסא אינו עולה בשם ועיקר הגילוי הוא מהות המלך:
2
ג׳כן הוא בחינת בריאה שהוא עולם המושכל בו נכללים כל בחינות היצירה והעשיה בהתכסות והתכללות: וגם הבריאה נכסה בהם כי כל פעולתם הוא על ידי בחינת המושכל שבבריאה ועל ידו מתנהגים כל כוחות המלאכים שהוא בחינת מוטבע וכל כוחות העשיה המורגשת ואילו היה מסתלק חס ושלום ההשכלה מהם רגע יתבטלו והיו כלא היו וגם על ידי הבריאה נגלה כבודו יתברך ואלק"ותו המתגלה על ידי המושכל ושם נגלה אלק"ותו יתברך בבחינת הרגשה ובטלים אליו יתברך בהרגשת הביטול עד שאינם עולים בשם כלל: כמשל הנזכר לעיל שבשכל מרגיש ביטול כל כלי הגוף לגבי חיות הנפש מה שאין כן במדות לא נגלה ביטול האברים כל כך כי אם גילוי החיות הנצרך לנפשו וחפץ ורצון הנפש נתגלה בבחינת אהבה ותשוקה או להיפוך: וכן בהרגשת כלי הגוף והמעשה מוסתר יותר חיות הנפש ואינו נגלה מחיותו כי אם הנצרך למעשה כמובן לכל אבל בהשכלה הרי מרגיש חיות הנפש שהוא חי ואין כלי הגוף עולים בשם כלל לגבי חיות נפשו:
3
ד׳כן כביכול בעולם הבריאה נגלה אלק"ותו יתברך וביטול כל העולמות ביתר שאת מביצירה ובעשיה. לכן נקרא כסא הכבוד מחמת טעמים הנזכרים לעיל כי שם נגלה כבודו יתברך ועולם הבריאה יש בו גם כן כל הבחינות הנזכרים לעיל דהיינו מושכל מוטבע מורגש דהיינו מושכל שבמושכל ומדות שבמושכל ועשיה שבמושכל: שהמושכל הוא עצם ההשכלה של גילוי אלק"ותו יתברך בכוונתו בבחינות הנבראים זהו מושכל: וגילוי כח הנבראים בהטבעתם וכוחם בכל פרט זהו מוטבע: ואופן גילוי המעשה אשר הכל הוא בהשכל נקרא מורגש: ותמונת כל הנבראים בקומתם ובמעמדם הנגלה בבחינת ההשכלה שהוא בחינת בריאה זהו כח הנושאם שזהו בחינת דמות ודמיון והם עשרה כתות שהם בחינות שרפים: ונקראו בשם שרפים ששם הוא בחינת יסוד האש כמו האש הגשמי ששורף ומכלה הכל כן שם הוא ביטול כל הנבראים אליו יתברך: וכמו שהאש מאיר בטבעו כן על ידי הבריאה הוא התגלות כל הנבראים וגם שכמו שבחינת אש נתגלה מאין כי בגלגל האש אינו נגלה כלל אש כידוע לחכמי טבעים:
4
ה׳ועיקר התגלותו כשנאחז באיזה דבר שם נגלה בחינתו: אבל במקורו אינו נגלה ממנו כלום וכמו האש היוצא מאבנים אשר בהאבן אינו נגלה ערך ומהות אש כלל כי אם על ידי הכאה נגלה האש כן בחינות בריאה הוא נגלה מאין כי כביכול מהותו יתברך אינו בבחינת גילוי כלל כי אם מצד העשיה בבחינת נבראים נגלה אלק"ותו: ובבחינת גילוי זה בטלים כל הנבראים לגביה יתברך. ולכן בחינת הגילוי הנגלה בבריאה נקרא שרפים ונתחלק גם כן בבחינת שלשה קוין והם ארבע רגלי הכסא שהוא בחינת מיכא"ל וגבריא"ל ואוריא"ל ורפא"ל דבריאה שהם בחינות ארבע רגלי הכסא שהוא קו ימין וקו שמאל ואמצע כידוע: ובחינה הרביעית הוא הגילוי שלהם כמבואר לעיל ביצירה: ונקראים ארבע רגלי הכסא ולא כסא כמו למשל אדם שיושב על הכסא הנה בעת שיושב על הכסא הרי אינו נגלה מהכסא כי אם רגליים של הכסא:
5
ו׳אבל הכסא בעצמו מכוסה על ידי האדם היושב עליו ובטל לגבי האדם: כן הוא כביכול בחינת הביטול לגילוי אלק"ותו יתברך הנגלה בבריאה נקרא עצם הכסא ונקרא כתר דבריאה שהוא אכתרי"אל כי בחינת הביטול נקרא כסא לגבי עצמותו יתברך כי בבחינת עצמותו יתברך אינו נופל לשון ביטול מאחר שאינו מושג כלל ואין זולתו: לכן ביטול כל הנבראים לגביה יתברך נקרא בשם כסא ועל ידו נגלה כבודו יתברך וארבע רגלי הכסא הם כלי ההשכלה שנתגלה בהם ביטול הנבראים על ידי ההשכלה: כמו למשל בשכל שבאדם יש בהשכל שמשכיל מהות החיות שבנפש וביטול אברי הגוף לגבי הנפש: וגם יש בהשכל שמשכיל הנהגת החיות בהגוף להשכיל על דבר הטוב וההיפוך: כמו כן יש בבחינת הבריאה עצם גילוי אלק"ותו והתפשטותו בנבראים ודי למבין: וגילוי אלק"ותו יתברך הנגלה על ידי הבריאה נקרא עצם הכסא שהוא בחינות ביטול כל הנבראים אליו יתברך הנגלה על ידי הבריאה ונקרא כתר דבריאה: וההתפשטות בבחינת המושכל שהוא בריאה שהוא הנהגת העולמות והתכללותם והתקשרותם והתאחדותם הנכלל בכללות הבריאה שהוא בחינות מושכל נקרא בשם ארבע רגלי הכסא ודי למבין:
6