שערי היחוד ואמונה, שער שלישי א׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 1
א׳שער האנפין שער השלישי
והנה אחר שנתבאר לעיל בשערים הקודמים פרטי אופני היחוד אשר עיקר שורש היחוד הוא על ידי הכתר וזעיר ונוקבין. עתה נבאר הטעם שבחינת כתר נקרא אריך אנפין. וזעיר שעיקרו הוא בחינת הספירות הוא עיקר האצילות אשר מדתו הוא תפארת כמבואר בכל המקובלים מאיזה טעם נקרא זעיר אנפין גם יתבאר טעם קריאתם בשם אנפין ואופנם וחילוקיהם והבדלם בין בחינת אריך אנפין לזעיר אנפין בפרטיות וגם בזה יתבאר היטב ענין השגחה פרטיות אשר המקראות נראים כסותרים זה את זה כי כתובים רבים מורים על ההשגחה פרטיות מאתו יתברך מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בכל פרטי הנבראים מריש כל דרגין עד שלשול קטן שבים כמאמר הכתוב כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה: אני הוי"ה ראשון ואת אחרונים אני הוא. וכן המבין אל כל מעשיהם. אני הוי"ה חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו וכן וכל מעגלותיו מפלס: את כל צעדי תספור אם יסתר איש במסתרים וכו'. אם אסק שמים וכו' וגם כאשר יסדו אנשי כנסת הגדולה בתפילת ראש השנה לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית וכו' אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך וכדומה להם מקראות הרבה אשר כולם מורים על השגחתו יתברך על כל פרט ופרט ומקראות אחרים אשר נראו כסותרים דהיינו אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם וכן ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' וכן ואמר על כי אין אלה"י בקרבי מצאוני הרעות האלה וכן והוא ישקט ומי ירשיע ויסתר פנים ומי ישורנו וכן ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו וכדומה להם מקראות הרבה. אשר כל אלו המקראות מורים על סילוק השגחתו כביכול וממילא יגיעו אליהם הרעות דהיינו שיעזוב אותם תחת המקרים שהם ממשלת השבעים שרים ומערכת השמים וכמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובספרי המקובלים וכמאמר הכתוב אף אני אלך עמם בקרי שהוא המקריים. גם יתבאר היטב ענין הידיעה והבחירה אשר עמדו על זה כל החכמים הראשונים ואחרונים אשר הקושיא הולך וסוער עליהם כפי שמבואר ברמב"ם זכרונו לברכה ועמדו על זה לבאר אשר מכל הביאורים אינו מובן לערך שכלינו ישוב הדבר על בוריו:
והנה אחר שנתבאר לעיל בשערים הקודמים פרטי אופני היחוד אשר עיקר שורש היחוד הוא על ידי הכתר וזעיר ונוקבין. עתה נבאר הטעם שבחינת כתר נקרא אריך אנפין. וזעיר שעיקרו הוא בחינת הספירות הוא עיקר האצילות אשר מדתו הוא תפארת כמבואר בכל המקובלים מאיזה טעם נקרא זעיר אנפין גם יתבאר טעם קריאתם בשם אנפין ואופנם וחילוקיהם והבדלם בין בחינת אריך אנפין לזעיר אנפין בפרטיות וגם בזה יתבאר היטב ענין השגחה פרטיות אשר המקראות נראים כסותרים זה את זה כי כתובים רבים מורים על ההשגחה פרטיות מאתו יתברך מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בכל פרטי הנבראים מריש כל דרגין עד שלשול קטן שבים כמאמר הכתוב כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה: אני הוי"ה ראשון ואת אחרונים אני הוא. וכן המבין אל כל מעשיהם. אני הוי"ה חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו וכן וכל מעגלותיו מפלס: את כל צעדי תספור אם יסתר איש במסתרים וכו'. אם אסק שמים וכו' וגם כאשר יסדו אנשי כנסת הגדולה בתפילת ראש השנה לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית וכו' אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך וכדומה להם מקראות הרבה אשר כולם מורים על השגחתו יתברך על כל פרט ופרט ומקראות אחרים אשר נראו כסותרים דהיינו אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם וכן ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' וכן ואמר על כי אין אלה"י בקרבי מצאוני הרעות האלה וכן והוא ישקט ומי ירשיע ויסתר פנים ומי ישורנו וכן ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו וכדומה להם מקראות הרבה. אשר כל אלו המקראות מורים על סילוק השגחתו כביכול וממילא יגיעו אליהם הרעות דהיינו שיעזוב אותם תחת המקרים שהם ממשלת השבעים שרים ומערכת השמים וכמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובספרי המקובלים וכמאמר הכתוב אף אני אלך עמם בקרי שהוא המקריים. גם יתבאר היטב ענין הידיעה והבחירה אשר עמדו על זה כל החכמים הראשונים ואחרונים אשר הקושיא הולך וסוער עליהם כפי שמבואר ברמב"ם זכרונו לברכה ועמדו על זה לבאר אשר מכל הביאורים אינו מובן לערך שכלינו ישוב הדבר על בוריו:
1
ב׳ולבאר זה היטב הנה דרך כלל צריכים אנו להעריך בבחינת התפשטותו יתברך בבחינת העולמות בשלשה הערכות דהיינו הערכה ראשונה בענין כלל חיות העולמות וקיומם ומעמדם אשר כולם חיים וקיימים מכח עצמותו ברוך הוא לבדו ואלו היה הסתלקות כוחו יתברך חס ושלום מהעולמות אפילו רגע אחד היו מתבטלים לגמרי והיו כלא היו כי מאחר שאין נמצאו כי אם מאמיתיות המצאו ואין נמצא זולתו ואפס בלעדו נמצא כל התהוותם הוא מכוחו יתברך ובחינה זו נקרא קו דהיינו המשכת עצמותו הנמשך בעולמות ומאחר שכל העולמות אינם נערכים לגבי עצמותו כי אם פרט אחד קטן שבקטנים לגבי כחו יתברך בבחינת אין סוף לכן קורין להמשכת עצמותו יתברך בעולמות בשם קו שהיא המשכה דקה מן הדקה שהוא פרט קטן שבקטנים להמשכתו יתברך הכוללם בבחינת אין סוף אבל ההמשכה הזאת היא מעצמותו ברוך הוא והנה בחינה זו היא מצד חיות העולמות והתהוותם בכוחם ומעמדם דרך כלל.
2
ג׳והערכה השניה הוא התגלותו יתברך בכל העולמות כפי אופניהם וסידורם אשר סדרם המאציל ברוך הוא אשר עלה במחשבתו בבחינת רצונו יתברך בכוונה מיוחדת בכל פרטי סדרי העולמות והתהוותם באופן זה דווקא בכל עולם הן בדרך כלל והן בכל הפרטים הנמצאים בעולמות מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בכל הנמצאים בעולמות. והנה הערכה זו נתחלקה לשני הערכות הערכה אחת היא התגלותו יתברך בכל פרט בערך אין סוף ברוך הוא בבחינת כח עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת הסתרה כלל כי אם שכח כל הדרגין בכלל ופרט הכל גלוי לפניו יתברך בלי שום הסתרה כלל ומתמשך בכל הדרגין בהשוואה אחת וכל בחינות הדרגין נערכים כולם לכח אחד בבחינת יחיד לבד דהיינו הגם שכל חילוקי הדרגין ופרטיהם היא בכח המשכתו זה אף על פי כן הוא יחיד לכן נקרא כח זה פלא שאינו בבחינת השגה איך יהיו שני הפכים אלו בנושא אחד דהיינו שיהיו כל חילוקי הדרגין ופרטיהם ופרטי פרטיהם בכח המשכה זו ואף על פי כן הוא יחיד בהמשכה זו באופן שאין לתאר חס ושלום בכוחו יתברך שום חילוק והבדל כלל כי אם מצד שאינו נודע מהותו כלל ונעלם ונשגב מכל רעיון כל יכול להשוות השתי בחינות בהשוואה גמורה מצד כוחו השוה והערכה זו נקרא אריך אנפין.
3
ד׳והערכה שניה היא התמשכותו יתברך בבחינת חילוקי העולמות דהיינו שיהיו נגלים בבחינות כוחות מחולקים בכל פרט ויתאחדו בבחינת אחד אשר לשון התאחדות פירושו הוא הגם שנגלו לכוחות מחולקים אף על פי כן הוא אחד בהם והוא גם כן מצד כוחו הפלא אך אף על פי כן נגלים לכוחות מחולקים בבחינת חכמה לכל אחד ואחד ובבחינת מדות בחסד וגבורה אך אף על פי כן איהו וגרמוהי חד בהון ובמבואר בשערים הקודמים .
4
ה׳ובחינה זו נקרא זעיר אנפין שהוא בחינת קטנות בבחינת צמצום כמשל האב המצמצם לבנו חכמתו ורצונו בערך הבן. כן התגלות יחודו יתברך הוא על פי חכמה גלויה ובחינת מדות בבחינת כוחם של ההתגלות בבחינת נבראים וכאשר אנו רואים כל השלשה הערכות בבחינת חיות האדם דהיינו חיותו של אדם דרך כלל אשר הוא חי והתהוותו וקיום גופו אשר הכל בכח חיות הנפש דרך כלל ויש גם כן בחינת התפשטות הנפש בכל פרטי אברים וכוחות בבחינת חיות הנפש הממלאה את הגוף בכל הפרטים ויש בזה שני בחינות דהיינו מצד עצם הנפש בבחינת כתר הנקרא רצון הנפש אשר ברצון הנפש הזה כלול כל פרטי כוחות הגוף וכל התנהגותו אשר הכל נכלל ברצון הזה אשר הגוף מצד עצמו אינו בערך כוחות כלל כי אם כל כוחותיו ופרטיו והנהגותיו הכל הוא כלול בבחינת קישור הנפש עם הגוף הנקרא רצון הנפש אשר על זה אמרו ומפליא לעשות כי הוא פלא אשר בהתקשרות זו הם כל הפרטים כלולים כו' כידוע אך הוא בבחינת נסתר. ובחינה שניה היא כאשר הנפש מתפשטת בכלי הגוף בבחינת גילוי במוחו ולבו ראיה שמיעה כו' ובבחינת התגלות כלי העשיה שהוא הנגלה בבחינת כלי הגוף אך הגם שנתחלקה לפרטים אלו אף על פי כן בכלל הוא אדם אחד באופן שלא תחלקו לחלקים אך יחוד הזה הלא הוא נגלה לשני אופנים דהיינו מצד גופו שהוא בשר והנפש היא רוחניות אך אף על פי כן המה מאוחדים ודי למבין:
5
ו׳ולהבין זה בביאור. הנה היות ידוע שיש בכל ההתגלות שבעולם פנימיות וחיצוניות: פנימיות נקרא עצם המהות: וחיצוניות נקרא ההמשכה שנמשכה ממהות: ויובן זה על פי משל מחכם הגדול שבכוחו ומהותו הוא להשכיל כל דבר בתכליתה וכוונתה מחמת כחו המשכיל כל דבר: והנה כאשר הוא מתמשך לאיזה דבר שעלה ברצונו להתמשך יש בהמשכתו זאת שני בחינות: דהיינו בחינה אחת כאשר המשכתו על פי עצם חכמתו הגדולה ובחינה השניה כאשר הוא מצמצם חכמתו לחכמת הקטן: והנה כאשר מתמשך בחכמתו הגדולה לאיזה דבר קטן אף שהוא מובדל מערכו בכמה מיני הבדלים אך מחמת שיודע עיקרו של הדבר שמתמשך אליו וסוף המעשה הוא במחשבתו באין הבדל כלל: נמצא אין דבר הקטן מסתירו כלל ומחמת ידיעתו עיקרו אינו הסתר כלל לגביה: וכידוע שכל מה שחכמתו גדולה ביותר יכול להתמשך למטה יותר כי מחמת חכמתו הגדולה אין מבדיל לגביה חילוקי הדרגין. אך כאשר מצמצם חכמתו לחכמת הקטן הוא צריך לפרט כל דבר בבחינת הבדל בכל בחינה ובחינה כי מחמת קטנות מוחו של המקבל לא יוכל לקבל החכמה הגדולה ולא יוודע ערכם של הדברים ומהות מכוון של החכמה הגדולה כידוע זה למבין:
6
ז׳והנה לגבי המשפיע אין חילוק כלל אצלו בהשפעתו מדבר הגדול לדבר הקטן ואפילו בבחינת צמצומו להמקבל הוא מתמשך בכל הדברים על פי חכמתו הגדולה: אבל בבחינת הצמצום לגבי המקבל הדברים חלוקים ואינם דומים זה לזה בכמה הבדלים לאין מספר כנזכר לעיל:
7
ח׳ככה הוא בנמשל כי רצונו יתברך הוא בחינת כתר המתמשך לעולמות הנה מחמת שכל חילוקי הדרגין הם אצלו יתברך בהשוואה גמורה אפילו בבחינת התגלותם למטה כי הוא יתברך כולל מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה גמורה וכאשר נמשך רצונו יתברך בבחינת אצילות הדרגין ובראם מאין ליש הרי אין צמצום מעלים לפניו כלל ומתמשך אפילו בתחתיות הדרגין בלי שום צמצום והסתר כמאמר הכתוב ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא וכמבואר בזוהר הקדוש פרשת תצוה בר נש כד איהו בנהורא לא יכיל לאסתכלא בחשוכא אבל הקדוש ברוך הוא ידע מה בחשוכא אפילו כשנהורא עמיה שרא: דהיינו הגם שהתגלותו הוא בבחינת אורו יתברך בבחינת אין סוף ובלי גבול אף על פי כן יכול להתמשך בכל הדרגין בבחינת גבול באין הסתר כלל בהשוואה מחמת כחו הפלא שהוא למעלה מהשכל ולא מהות שכל כלל לכן אינו מסתיר לפניו היש כלל אפילו בבחינת המשכתו יתברך בבחינת גבול כי אצלו יתברך הכל שווין והכל נמשכו מכחו יתברך מדיש כל דרגין עד שלשול קטן שבים הכל הוא בכחו יתברך בבחינת השוואה לכן בחינה זה המתמשך בכל הנבראים מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין שכל התהוותם הוא מעצמותו יתברך המהוום ומקיימם בכל פרט ופרט נקרא ההמשכה בחינת אריך אנפין דהיינו שהמשכתו יתברך הוא בבחינת אריכות כמו שהוא אצלו יתברך בבחינת תחלת הדרגין כן נמשך בסוף כל דרגין בלי שום קיצור ההשפעה ובלי שום הסתר כלל כמו שכל דבר שהוא ארוך מתמשך יותר למטה כן המשכה זו נקרא אריך אנפין דהיינו שמגיע השפעת עצמותו יתברך כביכול בכל מדרגות תחתונות של הנבראים ולא אצטריך נטירא וכאשר יתבאר לקמן:
8
ט׳ועל זה נאמר נפלאים מעשיך לעושה נפלאות גדולות: כי עשית פלא וכדומה לזה כמה מקראות עצמו מספר להורות על כל התהוות הנבראים וקיומם והתקשרותם זה בזה: וכחם שיש לכל אחד בבחינת טבעם: אשר לא יושג על פי שום חכמה ושכל בעולם כי אם מחמת כחו הפלא שלמעלה ממהות חכמה הוא מהוום מאין ליש ומקשרם ומחיים ומקיימם הכל למעלה מן החכמה: והמשכה זו הוא בחינת אריך אנפין שהוא בחינת אריכא דאנפין שמתארך השפעתו מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בבחינה אחת בלי הסתר כלל:
9