שערי היחוד ואמונה, שער שלישי י״דSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 14
א׳והנה אחר שביארנו כל בחינות החילוקים וההבדלים של אריך אנפין וזעיר אנפין נבאר עתה בביאור יותר ענין חכמה סתימאה ושערות הראש והדיקנא דאריך אנפין ושערות הראש והדיקנא דזעיר אנפין בהרחבת הביאור והבדל בחינתם של שערות דרישא ודיקנא בין באריך אנפין בין בזעיר אנפין והבדל הבחינות משערות דאריך לשערות דזעיר אנפין הן דרישא והן דדיקנא וגם יתבאר ענין שערות דנוקבא דזעיר אנפין ופנים שלה ותחלה נבאר מאמר אדרא זוטא תלת ראשין אתגליפו דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא עיין שם:
1
ב׳ולבאר זה היטב הנה מקודם צריך להבין מהו ענין למעלה מן השכל המבואר תמיד בדברינו שאין הפירוש שלמעלה מן השכל הוא דבר שאינו יכול להשיגו מחמת עומק המושג כמבואר תמיד בלשון הרמב"ם זכרונו לברכה שהוא עומק המושג אינו כן כי עומק המושג שייך לומר על חכמה עמוקה שאי אפשר להשיגה אבל אף על פי כן היא בערך השכלה ויש לה דמיון בשכל אבל למעלה מהשכל נקרא קדמות השכל דהיינו שאינה בערך חכמה כלל ואינה בערך השכלה כי אפילו שיהיה חכם שאין למעלה ממנו לא יוכל להשיג זה כמבואר בשער היחוד והאמונה כמו שאי אפשר לומר על חכמה עמוקה שאי אפשר למששה בידים שאין חוש המישוש נופל על חכמה והשכלה: ככה ויותר על כן אי אפשר לומר על למעלה מהשכל שאי אפשר להשיגו בחכמה מאחר שאינו בערך השכלה:
2
ג׳וכדמצינו בדברי רבותינו זכרונם לברכה מקום ארון אינו מן המדה אשר על פי כל החכמות שבעולם לא יושג זה בשום אופן בעולם איך יהיה יכול להיות שהארון היה אמה וחצי רחבו ואף על פי כן כשנמדד לא נמצא מקומו: ודבר זה הוא היפוך השכל ומנגדו: גם מה שנאמר שמור וזכור בדבור אחד נאמרו לא יושג זה על פי שום שכל בעולם היאך יהיה הדבר שבמלה אחת ישמע שני דברים כאחד כאשר הכחיש זה הראב"ע זכרונו לכרכה כי לא הופיע עליו אור הקבלה להבין בחינת למעלה מן השכל: הגם שבזה האמין שעמקו מחשבותיו יתברך אבל קראו עומק המושג:
3
ד׳אבל דבר שהוא היפוך השכל ממש אם כן אי אפשר לומר עליו עומק המושג כי דבר זה לא תמצא על פי שכל בשום אופן אדרבה זהו נגד השכל ולכן הוא אצלם מהנמנעות: אבל באמת קדמות השכל הוא אין מהות חכמה כלל:
4
ה׳לכן בלשון המקובלים נקרא חכמה אצילות דהיינו שכל ההשכלה שתחייב הדבר שיהיה כך על פי השכל בכל הדברים הוא בחינת אצילות שהאציל המאציל יתברך מהות חכמה שהוא מהות חדש ממש כמו בריאה כנזכר לעיל ואחר שהאציל החכמה אז נמשך הכל על פי חכמה והיא ראשית להשתלשלות דהיינו שמצד החכמה יתחייב החסד ונשתלשל מחכמה הזאת וככה משתלשלים ונאחזים דרגין בדרגין על פי החכמה והשכל כמאמר כולם בחכמה עשית וכל ההשתלשלות הוא מצד החכמה אחר אצילותה אבל לגביה יתברך נקרא החכמה עשיה כמו למשל שאדם עושה איזה כלי ועל ידי כלי זו מתנהג כל הצטרכותו והנה התעריך הכלי הגשמיית לעצם נפשו של האדם או שהכלי תחייב הנהגתה ופעולתה וכו' ככה ויותר על כן לאין קץ היא חכמה לגבי המאציל ברוך הוא אשר אינה רק בחינת כלי לפעול בה רצונו יתברך התעריכה חס ושלום אל מהותו: גם למשל שהכלי אינו נוגע למהותו של אדם כלל ואם תלקח הכלי מאתו הרי אין העדרה נוגע אל עצמיות נפשו כלל:
5
ו׳ככה החכמה לגביה יתברך אשר הוא אינו בערך חכמה אין החכמה נוגעת לעצמותו והתנהגותו יתברך שהוא כל יכול להתמשך אף שלא על פי חכמה וכמו שכתוב אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד הוי"ה: ואומר מפר מחשבות ערומים וכו' ואומר נואלו שרי צוען וכו' ואומר והאבדתי חכמים מאדום וכו' שכל הפסוקים מורים על שהוא יתברך אינו בערך חכמה והמבין יבין :
6
ז׳והנה הגם שביארנו שהחכמה נאצלה ונפעלה ממנו בבחינת הויה חדשה אף על פי כן מוכרח להיות כח הפועל בנפעל כי הוא כביכול החכם והמבין וכל הנהגות העולם הוא על ידי חכמה: הגם שאמת הוא שהחכמה לא תחייב להנהגה זו כי היה יכול לברוא העולם באופנים אחרים בלי גבול כי ההשכלה לא תחייב הדבר כי אם אחר שנמשכה אז ההתנהגות בחכמה ואלו המשיך מהות אחר היה מתנהג על פי מהות זה אבל אף על פי כן מאחר שאנו רואים כי כל העולם מתנהג דווקא על פי חכמה וכוונה מיוחדת בכל דבר וכל הנמצאים יש להם סדר ועל סדרם הם מתקיימים כאשר נראה פלאות חכמתו בהתקשרות כל נברא כמו באדם אשר יצרו בחכמה כידוע לחכמי הניתוח אשר יצר הכל בכוונה הגידים והעורקים והדופקים וגידים הדקים וכל אשר יש בו הכל הוא חכמה נפלאה בהתקשרותם זה בזה והתמשכותם זה בזה ושיהיו מעבר להחיות העובר על ידיהם לכל אברי הגוף:
7
ח׳והנה הגם שהכל הוא בחכמה כנזכר לעיל הוא אחרי התגלות כח כל אחד ואחד ופעולות כל אחד ואחד אז משכילים שעל ידי התקשרות הגידים יתקשרו זה בזה וגם על ידי קיבוץ חלקי המוח והליחות שבו וכדומה לזה יהיה כלי להשכיל ובלב הוא מחמת תכונת חלקי הקיבוץ של הלב אשר יש בו כח המקבץ והדוחה הוא כלי למדות אשר בלב. וכן הוא בכל כלי הגוף מוצאים לזה שכל וטעם. אבל באמת כאשר תרצה לעמוד על שרשם איך הוא המוח הגשמי כלי להשכלה או הלב הגשמי כלי לחיות או הגידים והדם העובר בתוכם יהיו כלים להתקשרות כל חלקי הגוף בבחינת חיות לא תמצא זה על פי השכלה בשום אופן בעולם איך יהיה הגשם כלי לרוחניות העובר בתוכו ומתקשר בו אשר הם אינם בגרר אחד כלל.
8
ט׳והנה על זה נאמר מפליא לעשות בחתימת ברכת אשר יצר את האדם בחכמה שמתנהג הכל בחכמה כי זהו אחר שנגלה כח הנהגתו של האדם אז נמצא ההתפשטות בכל אבריו בנקביו ובחלליו על פי טעם וחכמה. אבל שורש התקשרות החיות עם הגוף שיהיה כלי לזה לזה חתם ומפליא לעשות דהיינו התקשרות הגשמיות ברוחניות ועשיית הכלים של הגוף שיהיו בחינת כלים הוא פלא שהוא למעלה מהשכל:
9