שערי היחוד ואמונה, שער שלישי י״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 17
א׳ולהבין ביאור הדברים של שערות הראש הוא כמבואר באידרא על מאמר הכתוב חכמות בחוץ תרונה כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אנפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין כאלו אתחבראן לבר תרין מוחין אילין ואתעבידו חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עילאה. היות שמוחא דזעיר אנפין שהוא בחינת חכמה דזעיר אנפין אשר ממנה מתחלקים כל הדרגין ונמשכו הכל בחכמה לכל פרט השכלה וכוונה מיוחדת כמאמר כולם בחכמה עשית שאין לך שום דבר בעולם שלא נעשה בחכמה וכמבואר לעיל בבחינת אדם שכל המשכתו נמשך הכל על פי חכמה וכן בכל נברא:
1
ב׳והנה שורש התהוות החכמה לא ידיעא דהיינו שהחכמה לא תחייב זה הגילוי כי אם אחר ההתגלות אנו מוצאים חכמה בכל נברא וכוונה מיוחדת בכל פעולות הנבראים בכליהם ואופניהם ותמונתם וטבעם אשר הכל הוא בחכמה הנגלית לנו אבל לא שיגיע על פי החכמה התהוות הנברא וכמבואר לעיל באריכות והתמשכות חכמה זו היא מחכמה סתימאה שבאריך שהוא בבחינת פלא ראשון והמשכה זו נקרא בשם שערות כמו למשל שערה לגבי המוח והשכל אשר הם אינם ערך זה לזה אף על פי כן נמשכת ממנו כן חכמה הגלויה שבזעיר אנפין אינו ערך להחכמה סתימאה שאינו בחינת חכמה כי אם מאחר שאנו רואים סדרי החכמה ואופניה אשר הכל הוא מהמאציל ברוך הוא כנזכר לעיל קוראין אותה חכמה אבל באמת אינה חכמה לכן נקרא סתימאה כי אינה בבחינת השגה כי היא בבחינת פלא בחינת אריך שהוא בחינת רצון שהוא למעלה מן הטעם וקריאת שמה בשם חכמה אינה נקראת שם זה אלא בבחינת פלא שהוא בחינת רצונו יתברך להתמשך לעולמות ומזה ההתמשכות נמשכו כל חילוקי הדרגין אנו אומרים וקוראים בהתמשכותה בבחינה זו חכמה סתימאה אבל שלא בבחינת המשכתו חס ושלום לייחס אליו שם חכמה כלל אפילו בבחינת סתימו כי מאחר שאינו בערך חכמה כלל ונעלה רבוא רבבות מדרגות לאין קץ מבחינת חכמה איך יתייחס אליו לומר שם זה כי אם מצד התמשכותו באצילות בריאה יצירה עשיה בבחינת התגלות מסטרא דילן כאשר נגלה לנו אנו קוראים מקור החכמה של כל הנבראים בבחינת חכמה סתימאה ולכן נקרא שם החכמה חכמה סתימאה שבאריך הגם שהוא הכל מעצמותו יתברך כי גם אריך הוא עצמותו יתברך אך בעצמותו אסור לכנות כלל בשם חכמה כי אם בבחינת ההמשכה ממנו יתברך מאחר שמאין נתהווה החכמה הגלויה הלא הוא הכל ממנו יתברך אבל אין סוף בעצמו אין לייחס לו שם חכמה כלל כי אם מצד המשכתו הנקרא בחינת אריך אנפין מכנים שם החכמה זו והבן: לכן מחכמה סתימאה זו שהיא מבחינת המאציל ברוך הוא מזה נתהווה כל בחינת חכמה בבחינת אין ממש דהיינו שלא נודע התחברותה ומוצאה הגם שממנה נובעים והוא נקרא בחינת שערות כנזכר לעיל:
2
ג׳ושורש נביעת השערות ממוחא סתימאה הנזכר לעיל אשר אין ערך זה לזה הוא על ידי הגלגלתא כי גלגלתא הוא עצם שלא נגלה בו שום מוח כן רצונו יתברך שהוא בחינת התקשרותו יתברך להתמשך לעולמות הוא למעלה מטעם ודעת ולא נגלה ממנו שום הבנה כי לא יושג זה איך יהיה המשכה מכחו יתברך אשר אין זולתו כנזכר לעיל איך יומשך ממנו הזולת והבעל גבול אך אין לומר על זה כי אם כך עלה ברצונו יתברך כמאמר שתוק כך עלה במחשבה כי אין טעם לרצון לכן כל נביעות החכמה דזעיר אנפין מחכמה סתימאה אשר היא מכחו האין סוף יתברך אי אפשר להיות בבחינת התגלות כי אם היה בבחינת התגלות לא היה נגלה לעולם חילוקי דרגין בבחינת חכמה גלוייה מאחר שהוא אין סוף יתברך ובלתי בעל גבול ואינו בערך דרגין כי אם על ידי רצונו יתברך המסתיר החכמה סתימאה למעלה מטעם מובן על ידי רצון זה נמשך ההמשכה לחכמה דזעיר אנפין לכן השערות נמשכין מגלגלתא דהיינו על ידי הסתרתו יתברך מבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך המשכה כלל להיות נמשך בעולמות והמשכה זו אין לכנותה כי אם בבחינת רצון בלי טעם מובן. ועל זה נאמר ישת חשך סתרו כמבואר בשערים הקודמים:
3
ד׳והסתרה זו נקרא גלגלתא שהוא עצם לבד בלי התגלות כלל גם נקרא גלגלתא כמו גלגל הסובב כן הגלגלתא סובב ומקיף כל המוחין שבפנימיותו ומסתירם. כן הוא רצונו יתברך נקרא גלגלתא מטעמים הנזכרים לעיל דהיינו שמצד הרצון אינו נגלה כלום גם מחמת שבתוך הרצון הזה מוסתר כוונתו יתברך ברצונו הזה בבריאות עולמו בבחינת חכמה סתימאה שברצון ועל ידי הסתרת הרצון הזה מצמצם כביכול חכמתו הסתומה על ידי שערות להמשיכם לחכמה שבזעיר אנפין בבחינת חכמה גלויה דהיינו חכמת סדר הנבראים:
4