שערי היחוד ואמונה, שער שלישי י״טSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 19
א׳והנה בבחינה הזאת יש פנים ואחור דהיינו בחינת אחור להמשיך אורות לכלים בבחינת קיום חיצוניות העולמות לתקן כליהם ולחברם אל עצמותו יתברך בבחינת קיומם והעמדתם בבחינת כלים בחסד וגבורה להתפשט בכל כלי הנבראים בכל פרט להוות אותם ולקיימם על פי כוונתו יתברך הנעלמה מעין כל חי הנקרא חכמה סתימאה ולקשרם זה בזה בבחינת סדר הנבראים אשר לכולם יש סדר וקיום והעמדה והערכה אשר ערכם הבורא יתברך בחכמה וכוונה לכל אחד ואחד לפי כליהם הכל הוא על ידי חכמתו הסתומה ועל ידי רצונו המפליא לעשות בבחינת פלא לקשר אורות בכלים שיהיה יכול להתמשך בהם כוונתו יתברך על פי השערות בהטבעתם של כל אחד ואחד הנגלה בחכמה הגלויה בכל נברא ונברא בבחינת הטבע הנלקחה ממקור החכמה היא כוונתו יתברך הסתומה ולכן כל השערות נמשכים דרך אחור מעורף דאריך אנפין לעורף דזעיר אנפין ומעורף דזעיר אנפין לעורף דנוקבא הכל דרך אחוריים שהוא ההתהוות בבחינת חצוניות הכלים ואלו נקראים שערות הראש.
1
ב׳והנה עיקר כוונתו יתברך היה שיתגלה פנימיות כוונתו יתברך להיות שוה עילא ותתא ושיתגלה עצמותו יתברך בבחינת גילוי ממש שלא יסתירו הכלים עצם כוונתו יתברך ויהיה ביחודא חד ממש כי בבחינת חצוניות הכלים הרי הם נראים לכלים כי אם שהם נמשכים מעצמות כוונתו יתברך וכל התהוותם הוא מכח כוונתו יתברך בעצמו אבל כוונתו יתברך מוסתר בהם להיות נגלים לכלים ממש בבחינת התחלקות אבל עיקר כוונתו יתברך היה שעל ידי הכלים יתגלה עצמותו ופנימיותו יתברך והנה אם היה מגלה עצם כוונתו בגילוי הלא היו בטלים הכלים לגמרי מצד גילויו יתברך בבחינת אין סוף ובלי גבול איך היה מקום להתגלות הגבול לכן ההתגלות הפנימיות הזאת הוא גם כן על ידי הסתרת רצונו יתברך שהוא נקרא גלגלתא ועל ידו נמשכו השערות בכדי לגלות בהכלים עיקר יחודו יתברך בהם בבחינת אין סוף ולבטל כל הכלים אליו ולהתקשר בהם ביחוד עצום ושיהיו נכללין ביחודו ובחינה זו נקרא שערות דדיקנא כי שערות הדיקנא נובעים גם כן ממוחא סתימאה דרך הגלגלתא כי אם שנובעים דרך פנים:
2
ג׳ויובן זה על פי משל כשחכם רוצה להשפיע להמקבל אשר חכמת המקבל רחוק מגדר חכמתו בהבדל עצום מוכרח מקודם לתקן ולהכין להמקבל כלי לקבלה דהיינו כשהולך אחר מעשה נערות ופונה לדרכיו אזי הוא אינו בערך כלי להשפיע לו מחכמתו לכן מוכרח להמשיך חכמתו אליו איך לקבץ שכלו ממעשה נערות וליתן דעתו ולפנות מחשבתו לקבלת החכמה וכשעושה אל המקבל איזה כלי לקבל איזה בחינת שכל אז מסביר לו חכמתו לפי ערך שכלו של המקבל ולחבר חכמתו לחכמת המקבל במעין ודוגמא ולהסתיר חכמתו הגדולה ולהמשיכה בערך קטנות שכל המקבל ולהסבירה בערך שכלו:
3
ד׳והנה בהמשכה זו עדיין לא נגלה פנימיות כוונתו של המשפיע כי אם כל ההמשכה וההסבר הוא איך לחבר ולדמות חכמתו לחכמת המקבל וכל כוונתו הוא כדי שעל ידי התחברות זו יהיה יכול להסביר לו עצם כוונתו כי אם לא יהיה התחברות עמו בערכו אזי מחמת ריחוק ערך חכמתו מחכמת המקבל שהם שני הפכים מנגדים ממש האיך יהיה יכול המקבל לקבל חכמתו מאחר שהם שני הפכים מנגדים אך אחר שמחברו אליו בהתצמצמו להשתוות עמו אז מסביר לו עצם כוונתו הפנימיות הגם שגם בפנימיות מוכרח להסתיר גילוי חכמתו הגדולה כאשר היא בחכמתו ומוכרח להסבירה בכמה מיני הסברים בכדי להבינו מעומק חכמתו לפי ערכו אך אף על פי כן על ידי הסבר זה מתגלה להמקבל עצם כוונתו של המשפיע ומשתווה אליו:
4
ה׳והנה בחינה הראשונה דהיינו המשכת חכמתו להמקבל בערך המקבל להתחבר עמו נקרא בחינת אחוריים נגד החכם כי אין זה עיקר המכוון של החכם ואדרבה החכם משפיל את עצמו להשתוות לבחינת המקבל בערכו ומשתווה אליו בערך קטנות שכל המקבל אבל הבחינה השניה היא עיקר המכוון של החכם ונקרא פנימיותו ובזה הוא ההיפוך כי אדרבה מעלה חכמת המקבל אליו.
5
ו׳כן הוא בנמשל כביכול כי בכדי לגלות שלימותו יתברך עילא ותתא דהיינו לגלות כוונתו יתברך מבחינת בלתי בעל גבול לבחינת גבול ולהשתוות בכל הדרגין ביחודא חד כאשר המה בהשואה בכח עצמותו יתברך להיות בבחינת גילוי הדרגין נגלה גם כן השואתו יתברך. והנה מצד הגילוי הרי המה שני הפכים מנגדים ולכן בכדי שיהיה גילוי כח הגבול שבכחו האין סוף ברוך הוא הוצרך להיות בחינת שבירה דהיינו שיסתלק האור שהוא הגילוי מבחינת אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיה מקום לגילוי כח הגבול כי אם לא היה הסתלקות אורו יתברך בבחינת אין סוף אזי לא יתגלה הגבול שבכחו יתברך הגם שבכח עצמותו ברוך הוא הכל הוא בהשואה גמורה אבל בבחינת גילוי המה שני הפכים מנגדים.
6
ז׳והנה בעת השבירה היו התפרדות הכלים לגמרי כי אם שנגלה כח הגבול והיש דהיינו שלא נגלו כי אם אותיות לבדם כידוע שהכלים הם האותיות והאותיות כשהם מתחברים ומתצרפים לתיבה אז נגלה בהם המכוון אבל כשהם מתפרדים אזי אינו נגלה בהם שום מכוון כן בחינת הכלים והיש המה נקראים אותיות דהיינו שמראים על כחו יתברך בבחינת יש אבל מצד ריחוק גדר היש והגבול מכח האין סוף ברוך הוא הרי אין נגלה בהם שום טעם וכוונה וכשהיה התיקון הראשון לצרף האותיות לתיבה דהיינו שיהיה נגלה כחו יתברך בבחינת יש בערך היש וחילוקי הדרגין וזה התיקון נעשה על ידי בחינת עיבור בבינה עילאה:
7
ח׳וכמשל הנזכר לעיל מהחכם שמוכרח מקודם לעשות כלי להמקבל שיהיה איזה כלי לקבל דבר השכלה אפילו במילי דעלמא בערך קטנותו כי בעת עסקו במעשה קטנות הרי אינו בערך קבלת שום שכל בעולם מוכרח החכם להתבונן בדרכיו של הקטן איך לפנותו ממעשי קטנות שלו בכדי להשיבו אל איזה השכלה והנה בעת התמשכו להקטן אשר מושלל מערך שכל אפילו בבחינת קטנות מוכרח להעלים ולהסתיר ממנו כלל כוונתו בהשפעת חכמתו כי אם לדבר עמו לפי ערך קטנות שכלו להעמידו על שכל הנערות והקטנות שלו כי אם יגלה לו כוונתו בהשפעה אליו בחכמה מחמת ריחוקו מזה לא יתפנה ממעשה נערות שלו נמצא אז כוונתו של המשפיע מוסתר בבינתו ונקרא בחינת עיבור במיעי אמא שהוא העלם בבינה:
8
ט׳כן הוא כביכול בנמשל כי בכדי לתקן המלכים שנשברו דהיינו בחינת התפרדות האותיות והכלים בבחינת יש אשר המה אינם בערך קבלה כלל מוכרח לקבצם ולצרפם להתגלות בהם איזה מכוון בבחינת יש על פי בינתו יתברך בבחינת אין סוף איך לקבצם ולצרפם:
9
י׳ושורש הצירוף וההתחברות הוא מכח עצמותו ברוך הוא השווה אשר כח היש הוא עמו בהשוואה גמורה לכן כל יכול לחברם להיות בהם איזה צירוף וכלי שהוא כח עצמותו יתברך אבל הכוונה מוסתר בבינתו יתברך והוא נקרא בחינת עיבור ויניקה ומוחין בערך כלים בבחינת גבול ויש שיהיו כלים לקבלה אבל עדיין אינם בערך לקבל אור אין סוף ברוך הוא בבחינת בלתי בעל גבול ואינם בגדר אחד בבחינת הריחוק ממש שני הפכים ובכדי לחברם הוא על ידי רצונו יתברך המסתיר עצם חכמה סתימאה דיליה כנזכר לעיל להמשיכו על ידי שערות למיגד מרישא לרישא דהיינו לחבר כחו יתברך הבלתי בעל גבול עם כח הכלים והגבול בבחינת התחברות בערך בעל גבול שהוא בבחינת חכמה לסדר הנבראים וכל התחלקות הגבול מעין חכמתו הסתומה והתחברות זו היא על ידי כחו הפלא הנמשך מכח השואתו לכן כל יכול להמשיך כחו הסתום אשר אינו בערך התגלות לחכמת סדר הנבראים וכח הגבול:
10
י״אוזה נקרא שערות הראש דאריך אנפין דהיינו להמשיך חכמתו הסתומה והעמוקה לצמצמה בערך חכמת כח הגבול והכלים המה קטנות לגבי כחו ועצם כוונתו הבלתי בעל גבול ולכן שערות הראש הם שעיעין כמו שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים וכמשל הנזכר לעיל כשמצמצם החכם שכלו להשכילו להמקבל בכדי להתחבר אליו מוכרח להסביר לו השכל בנחת ובהתקרבות גדולה בכדי לקרבו אליו כי מחמת ריחוק גדרו אם ידקדק עמו יברח ממנו לגמרי.
11
י״בכן הוא כביכול בנמשל מצד ריחוק גילוי ערך חכמת זעיר אנפין שהמה בחינת כלים מערך חכמה סתימאה מוכרח להיות השפעה שלא בדקדוקים כי אם גם כן בבחינת השתוות והתקרבות המהותים לכן שערי ררישא שעיעין וכמבואר באדרא רבה לית חכמתא נפקא מבני נשא קשישא ומארי דרוגזא כי אם דברי חכמים וכו' עיין שם ועל ידי התחברות זה אז יש כח בכלים לקבל פנימיות כוונתו יתברך שהם האורות והם שני הפכים אשר על זה היה עיקר הכוונה שיהיה נגלה השואתו יתברך בכח הגבול ושיהיו כלים לקבל כח האין סוף ברוך הוא מצד גילוי כח עצמותו ברוך הוא:
12