שערי היחוד ואמונה, שער שלישי כ״דSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 24
א׳והנה מבואר באדרא דשערי דנוקבא כולהו סומקי עיין שם ומבואר הטעם בעץ חיים שהטעם ששערות דזעיר אנפין שחורות ודנוקבא אדומים כידוע שהקליפות יונקים מהשערות ולכן בבחינת זעיר אנפין מצד רוממות מעלתו אין חשש כל כך שיתאחזו הקליפות בשערותיו אבל בבחינת נוקבא שהיא קרובה אל הקליפות כמו שכתוב ואתה מחיה את כולם ומלכותו בכל משלה ורגליה יורדות כו' אם יהיו שערותיה שחורות יתאחזו בהם הקליפות ביותר ולא יהיה העולם יכול להתקיים לכן הם אדומים בבחינת התמתקות בכדי שלא יהיה להם אחיזה בהשערות: והביאור לזה כי זעיר אנפין הוא כח יחודו יתברך מצד כח הדרגין דהיינו הגם שנמשך בבחינת המדות שהם מקור לכח הגבול אף על פי כן הוא אחד בהם ובחינת השערות הוא לגלות כח כל פרטי הדרגין שבהם ואף על פי כן המה חד:
1
ב׳וכמו למשל מאדם שהוא חכם גדול בכח נמצא כולל בחכמתו השכלת כל הדברים אבל כל זמן שלא בא לידי גילוי בפרטיות חכמתו הרי הוא בכלל כח אחד ולא נגלה מחכמתו כלום אבל כשרוצה לגלות חכמתו מוכרח לגלות פרטים רבים מהשכלתו ואיך שיכול לתרץ וליישב על פי חכמתו כמה קושיות וכמה סתירות ולחבר שני דברים רחוקים זה מזה ועל פי חכמתו מחברם כי זהו עיקר החכמה כידוע והנה בגילוי הפרטים ובפרט בקושיות וסתירות וכדומה לזה מתגלה מחכמתו ההיפוך ממש וגם אפילו בסתם גילוי החכמה בפרט שלא בדרך סתירה יכולים לטעות בדבריו אותן שאינם עומדים על עיקר כוונתו כמו למשל שאומר פשט עמוק ואותן שאינם מבקשין דיוקו ורמיזותו בזה יכולים להפוך הפשט אך אף על פי כן מאחר שהחכם בעצמו מגלה עיקר חכמתו יכול בקל להסיר הטעות או השומעים בעצמן אחרי העיון בעיקר המכוון יבואו לעומק המכוון אבל כשמסתיר עיקר חכמתו לגמרי ומגלה רק הפרטים בלבד או הקושיות וסתירות לבדם גילוי זה יהיה מנגד לגמרי וכו':
2
ג׳כן הוא כביכול בנמשל כי זעיר אנפין הוא יחודו יתברך הכולל עילא ותתא ומכל סטרין דהיינו הגם שנמשך בכל כח חילוקי הדרגין אפילו בבחינת ההיפוך דהיינו בבחינת היש אף על פי כן המה ביחודא חד לכן זעיר אנפין הוא בעל שש קצוות דהיינו מעלה ומטה וארבע רוחות ואף על פי כן הוא אחד בכל הקצוות וכמו שהוא בבחינת מעלה שהוא בחינת בלי גבול ככה הוא בבחינת מטה שהוא בחינת גבול וכמו שהוא במזרח שהוא מצד זריחת האור דהיינו מצד גילוי אור אין סוף כן הוא במערב שהוא שקיעת האור שהוא הגילוי אף על פי כן הוא אחד וכמו שהוא בדרום שהוא בחינת חסד כן הוא בבחינת גבורה שהיא ההסתרה והכל הוא מצד כחו הפלא הנמשך מכחו הגדול מאין סוף ברוך הוא אשר כולל הכל וכל יכול:
3
ד׳וכל זה הוא בבחינת כחו יתברך הכולל הכל בכח אחד אבל בכדי שיתגלה בחינת יחודו יתברך הרי מוכרח להתגלות בחינת שש קצוות ההם בבחינת גילוי בכל פרטיהם עד אין קץ ועל פי חכמתו בחינת כח מה הוא מייחדם נמצא בבחינת גילוי הרי נגלה כח ההסתרה והמנגד דהיינו סטרא אחרא שהמכוון הוא שיתגלה כח היש מצד הסתרה לכן יש אחיזה לקליפות בגילוי הזה המתגלה על ידי השערות כנזכר לעיל אך מצד חכמת יחודו יתברך בהם אין להם אחיזה כל כך ומצד כח גילוי יחודו יתברך מתמתקין ומתהפכין מחשוכא לנהורא וממרירו למתיקא ולכן שערותיו שחורות דייקא לגלות הפרטים בבחינת דקדוק בכל פרט בבחינת התחלקות כל כח הנבראים בכדי שעל ידי זה יתגלה יותר יחודו:
4
ה׳אבל בבחינת מלכותו שהיא בחינת נוקבא שעיקרה הוא להסתיר יחודו יתברך ולגלות כל הדרגין בבחינת נבראים בפועל ממש בבחינת חילוק והבדל דרגין בבחינת נפרדים לגמרי ואלו היה ההמשכה ממנה שהמה בחינת שערותיה בבחינת דקדוק בבחינת התחלקות גמורה אזי היה נגלה אופן הפירוד שלא היה לשום נברא התדבקות זה לזה כלל מצד התחלקותם והיה איש את רעהו חיים בלעו וכן בכל הבחינות אפילו בבחינת דומם וצומח לא היה התחברות ביניהם ופשיטא מהדומם לצומח ומצומח לחי ומחי לאדם ובבחינת הנהגת העולם במין האדם לא היה התחברות ביניהם כלל וכן בכחות הרוחניים לא היה התחברות הכוחות זה עם זה מצד חילוקי הדרגין בבחינת פירוד לכן יצאו השערות אדומים דהיינו בבחינת התבסמות דהיינו הגם שנתגלו כל הדרגין בבחינות מחולקים ונפרדים אף על פי כן יש חיבור ביניהם בכל מין ומין והן בהתחברות המינים זה עם זה וכן הוא בצבא השמים במלאכים אשתלבין דא בדא ודי בזה למבין הגה"ה והנה כן אנו רואים במשל באדם כי תיכף שיש לו לאדם איזה מדה בא לו במחשבה בלי מעצור כלל הן בכעס הוא בא בכל פרטי דקדוק בכעס בתגבורות גדול והן באהבה והן בשנאה ויכול לחשוב מה שהיה ועתיד להיות ומה שלא יעשה כן ושאי אפשר להיות אבל בדבור נותן מעצור לרוחו מה לדבר ומה שלא לדבר וכובש כעסו וגם אהבתו ומדבר באופן המתוקן ואינו מגלה מחשבתו כי אם היה מדבר כאשר הוא במחשבתו אי אפשר לסבול הן הכעס והן האהבה והטעם כי במחשבה בא לו הכל מבינה שבמדותיו בכל הפרטים וכל ההפכים ומנגדים אליו וכן כל חפץ אהבתו אבל בדבור יש הפסק בין מחשבתו לדבורו שלא לגלות כל מה שבמחשבתו ונותן מעצור להסתיר מה שבמחשבתו כי אם ידבר הכל מה שבמחשבה לתקלה יחשב לו אם יודע מה שבמחשבתו (וגם) האהבה או השנאה והכעס יצאו מחוץ לגדרם ואין מהצורך להאריך בזה בדבר הידוע לכל כן כביכול למעלה אשר במדותיו בבחינת זעיר אנפין שם כל בחינות התחלקות פרטי הדרגין וחילוקיהם והבדלם בכל מיני התחלקות הנבראים שיהיה דווקא באופן זה ולא באופן אחר הן בחסדים והן בגבורות כי לזה היה הכוונה שיתגלה רצונו יתברך בכל הפרטים דייקא מצד שלימותו יתברך וכל זה הוא בבינה שבמדותיו יתברך שהוא בינה דזעיר אנפין אבל כשבא לידי המשכת חסדו וגבורתו אם היה הגילוי כביכול כפי הבנת שורשי המדות בכל פרטיהם לא היה העולם יכול להתקיים הן מצד החסדים והן מצד הגבודות לכן בהבנה שבמדותיו יתברך שם הם כל פרטיות המדות וכידוע שכשהחסד וגבורה סתומים במעי אמא אז עיקר הדינים אבל כשמתגלים בחזה אז בוקע יסוד אבא את יסוד אימא ואז מתגלים החסד וגבורה במיתוק כי במדותיו יתברך אינו מתגלה כל מה שבבינתו יתברך כי אם בבחינת התפשטות לפי ערך כלי המקבלים כמשל מאב המתמשך לבנו אם היה מגלה לבנו חפצו הן באהבתו והן בהיפוך לא היה באפשר לבנו לקבל לזה נותן מעצור לרוחו ואינו ממשיך אליו כי אם האהבה לפי ערך קבלת בנו וכן הגבורה לפי קבלתו. כן הוא כביכול בבחינת המשכתו לעולמות על פי מדותיו: ודי למבין. ולכן כאשר באו כח מדותיו יתברך לבחינת התגלות שהוא בחינת נוקבא דזעיר אנפין כמבואר לעיל בחינת כח ההתגלות נחלקו גם כן לשני בחינות כח ההתגלות דהיינו מחשבה ודיבור שהוא בחינת לאה ורחל ובבחינת מחשבה שהיא בחינת לאה שם התקבצות כל פרטי אופני המשכות מדותיו יתברך בבחינת זעיר אנפין בבחינת חילוקי העולמות בכל אופניהם לכן מקומה נגד העורף שהיא מקום בינה דזעיר אנפין ולכן נקרא לאה דינא קשיא ששם הם כל פרטי אופני חילוקי הנבראים בכל פרט דווקא בדקדוק ולכן מבואר בעץ חיים ששורש יניקת הקליפות הוא מלאה אבל מצד שהיא במקום המכוסה אין יכולין להתאחז בה מצד ששם גילוי עצם כוונתו בבחינת עלמא דאתכסיא ומכוסה בהמשכת זעיר אנפין שהם השערות שהוא יחודו יתברך וכמבואר בעץ חיים שלכן נקרא עלמא דאתכסיא שהיא מכוסה בשערות דזעיר אנפין הנמשכים עד נגד החזה: אבל כשבאו בבחינת התגלות גמורה שהיא בחינת רחל שהיא עלמא דאתגליא לגלות כל פרטי חילוקי הנבראים בגילוי גמור לפועל היש ממש ואלו היה ההתגלות כפי אשר במחשבתו יתברך לא היה העולם יכול להתקיים כנזכר לעיל לכן בהתגלות הדיבור בא במיתוק באופן הקיום לעולם לכן מקומה נגד החזה שהיא התגלות מדותיו ושם מקום הדיבור כאשר אנו רואים שבכל הנבראים יש סדר והנהגה לפי ערך המקבלים אפילו בסטרא אחרא יש דרך ארץ ועול מלכות ומוראו שלא לצאת מגדרו בבני אדם זה בזה אפילו מצד הטבע וכמבואר בזוהר הקדוש פרשת תצוה כי דינין דנוקבא שירותא קשיא וסופא רכיכא בבחינת דינא רפיא כי מצד בחינת לאה הם קשיא ובבחינת רחל המה רפין ודי למבין:
5
ו׳ולכן הם אדומים ולא לבנים ולא שחורים כי אם היו לבנים דהיינו התגלות כוונתו יתברך בבחינת אין סוף אזי לא יהיה התחלקות כלל וגם אם היו שחורים בבחינת התחלקות גמורה היה הפירוד גדול כנזכר לעיל אבל אדומים הוא שנתגלה בבחינת חילוק דרגין ואף על פי כן המה מחוברים והוא גם כן על ידי כחו הפלא המתגלה בה כידוע שנקרא כתר מלכות כי התחלקות הדרגין והמשכתם הוא מצד רצונו יתברך בבחינת פלא ודי למבין אשר שורשה היא מרצונו יתברך בכל פרטי התחלקות אשר על כן מצד שרשם מתגלה החיבור אפילו בבחינת חיצוניות הגם שעיקרה לחילוק דרגין היא אבל עיקר רצונו יתברך הוא שעל ידי חילוק דרגין יתגלה עצם כבודו יתברך ועל ידי זה דינהא מתבסמין ונקרא דינא דפיא:
6