שערי היחוד ואמונה, שער שלישי כ״וSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 26
א׳והחילוק וההבדל שבין דיקנא דאריך אנפין לדיקנא דזעיר אנפין כי בחינת דיקנא דאריך אנפין הרי כל כח הכלים המה בביטול גמור באופן שלא נגלים הכלים למהות נבדל כלל כי אם שהם כלים להתגלות אור עצמותו על ידיהם אשר באריך אנפין אינם בערך התגלות כלל אבל על ידי הכלים נגלה עצמותו עד שהכלים יוצאים מחוץ לגדרם באופן שאין הכלים תופסים כלל לאיזה מהות כמו למשל באדם שיש לו אהבה רבה ויתירה לאיזה דבר עד שיוצא מכליו ואינו מרגיש גופו כלל וכן הוא בעבודה מי שזוכים להתפשטות הגשמיות אשר אינם מרגישים כלי הגוף לאיזה הרגש כלל אך אף על פי כן גילוי זה הוא על ידי כליו: כן הוא על ידי כלי הזעיר אנפין נגלה אור עצמותו יתברך עד שאין הכלים נגלים כלל למהות בפני עצמם כי אם שנעשו מעבר לגילוי אור עצמותו בהם: אך אף על פי כן על ידי כלי הזעיר אנפין נגלה אור עצמותו בהם כי שלא בבחינת כלים דהיינו בבחינת רצונו שהוא אריך אנפין אזי אינו בערך גילוי כלל ודי למבין:
1
ב׳כי גילוי הביטול איך שהוא מצד עצמותו באופן שלא יגלה על ידי ביטול כי אם ביטול בעצמותו הוא על ידי כלי הזעיר אנפין כי בלא כלים אינו בבחינת גילוי כלל אשר יאמר עליו בחינת ואופן ביטול מאחר שאינו בערך נגלה וביטול הנמשך על ידי דיקנא דזעיר אנפין הלא נגלה כח הכלים בבחינת יש כי אם שמבטל היש דהיינו שעל פי חכמה משיג אלקו"תו ויחודו יתברך ועל פי חסד הוא האהבה אליו לדבקה בו ולנצח הסטרא אחרא הרי נגלו בבחינת כלים כי אם שלא נעשו כלים רק להיות נתגלה בהם גילוי אלקו"תו ואחדותו: אך אף על פי כן נחשבו לחכמה ומדות כי אם שאינם חכמה ומדות רק להתדבק ולהתקשר ליחודו יתברך על ידי חכמתו ומדותיו:
2
ג׳ולכן שערות הדיקנא דזעיר אנפין גם כן אוכמין כי נחתו לצמצומים לבחינת כלים לכל חד וחד כפום שיעורא דיליה הן בנשמות ומלאכים ובבחינת גופין דעשיה וביטולם הם מצד כליהם ולכן לא נאמר בתיקוני דיקנא דזעיר אנפין מדת אמת דהיינו כי לא נגלה הביטול כמו שהוא מצד האמת אשר אין זולתו כלל כי אם שנגלו לכלים ובבחינת כלים נגלה הביטול בהם לכן בחינת הפנים שהוא תרין תפוחין סומקין כוורדא דהיינו הארת הפנים שהוא פנימיות הזעיר אנפין הוא הכל על ידי בחינת תגבורת על ההיפוך להפכו אשר לא כן הפנים של אריך אנפין הוא בהתגלות העצם ממש ודי למבין:
3
ד׳ולכן מבואר באדרא רבה זכאה מאן דאחיד בדיקנא דמלכא וכל מאן דאחיד בדיקנא דמלכא בחלמא שלמא ליה מכל סטרין. דהיינו שמהפך מדותיו ונצח לון בהתגברות לאכפייא לסטרא אחרא ולהפכא חשוכא לנהורא נקרא אחיד בדיקנא דמלכא בוודאי שלמא ליה מכל סטרין דייקא דהיינו הגם שיש סטרין אף על פי כן שלמא ליה מצד התהפכותם לקדושה: אבל בדיקנא דאריך אנפין נאמר בהיפוך ווי למאן דאושיט ידוי בדיקנא קדישא דהיינו להעריך המשכה זו לערך גילוי היש והכלים ואשר להעריך כי הכלים האלו נמשכים מעצמותו כי אם שצריך להפכם כי חס להעריך מצד עצמותו ברוך הוא איזה כלים באיזה בחינת מהות מצד המאציל ברוך הוא כי אם כח המשכתו הוא בבחינת פלא שלא בבחינת השגה כלל וכל הביטול לשם הוא שלא בערך חכמה ומדות כלל ולכן אין כח בידינו להעלות אתערותא דלתתא לשם על ידי איזה העלאת מיין נוקבין מאחר שאינו בערך חכמה וידיעה והשגה כלל כי אם הביטול הוא למעלה מחכמה והשגה כי אם אתערותא שלנו הוא ליחוד זעיר ונוקבין והם מעלים מיין נוקבין עד שם כמבואר בשער הספירות עיין שם לכן אסור לחשוב שם איזה ערך כלים שהוא לאושיט ידוי וכו' כי אם הביטול הוא בבחינת אמונה למעלה מן הדעת והשגה:
4
ה׳אך על ידי הדיקנא דזעיר אנפין כשישראל מטיבין מעשיהם על ידי ביטולם במסירות נפש ממש על ידי הכלים ויוצאים מחוץ לגדרם ממש בביטול היש לגמרי למעלה מן החכמה והבנה דהיינו על ידי השגתם בחכמה מתבטלין למעלה מן החכמה כי אם שבטלין לעצמותו ברוך הוא למעלה מן השגה וממשיכין אור עצמותו ברוך הוא בכלים כאשר יבואר בחלק העבודה אם ירצה השם אז נתגלה דיקנא דאריך אנפין בדיקנא דזעיר אנפין ונעשה דיקנא דזעיר אנפין לבן כמו דיקנא דאריך אנפין כמבואר באדרא רבה:
5
