שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ג׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 3
א׳והנה מאחר שאצלו יתברך כל הדרגין בהשוואה גמורה הנה הגם שמתמשך בהכלים בבחינת חכמה ובינה וחסד בבחינת דרגין אין בהמשכה זו שינוי כלל ולא שום הסתרה וכל השינויים הם מצד הכלים המסתירים האור לגבי הנבראים אבל לגביה יתברך אין חילוקי הדרגין חלוקים אצלו כלל וכמבואר לעילבמשל הנזכר לעיל:
1
ב׳ועוד זאת נוסף על המשל הנזכר לעיל כי במשל הנזכר לעיל מאדם הרי מהות הקטן נבדל ממהותו וחלוק ממנו נמצא כלים שלו שהוא החכמה איך להתמשך לדבר הקטן ממנו גורמים שינוי בחכמתו ומהות הצמצום בחכמת הקטן ממנו נעשה דבר נוסף בחכמת עצמותו מחמת שהוא דבר נבדל נמצא גם הכלים אשר מתצמצם בהם הם גורמים בו ריבוי ושינוי ומה גם שכלי מוחו שבהם נמשך חכמתו מנפשו הוא מובדל מערך נפשו כי זה הוא רוח וזה הוא בשר לכן נשתנה המשכתו בבחינת הרגשת חכמה אחרת בשינוי והוספה כו' אבל לגביה יתברך אשר הנבראים גם כן אינן דבר נבדל ממהותו יתברך וגם הכלי שהוא חכמתו יתברך אין נבדל ממהותו יתברך מאחר שאין זולתו וכמאמר הרמב"ם זכרונו לברכה שהוא היודע שהוא עצמות אורו יתברך והוא הידוע שהם הנבראים והוא המדע שהוא כלי חכמתו יתברך הכל הוא לבדו לכן אין מוסיפין בו ריבוי ושינוי כלל ואפילו בחינת כלים הם הכל בהשוואה גמורה אצלו יתברך ואין שינוי אצלו כלל אפילו בבחינת כלים ועל זה מבואר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בלי שום שינוי כלל וכל השינויים שמהכלים הם רק לגבי הנבראים ולגבי הנבראים נקראים כלים אבל לגביה יתברך הכל שוה בלי השתנות כלל:
2
ג׳לכן מבואר באדרא רבא קדישא הוא זעיר אנפין הוא עתיקא בלי פרודא כלל אבל אורחין מתפרשין ומסטרא דילן שניין דהיינו בבחינת המשכה הנגלית בבחינת הנבראים שהם הכל בבחינת צמצום והסתר שהוא הכל מכחו יתברך המצמצם בבחינת הנבראים כמאמר כולם בחכמה עשית נקרא זה בחינת זעיר אנפין וכחו יתברך המהוום ומחיים ומקיימם בכל פרט המתמשך כאשר הוא בבחינת עצמותו יתברך נקרא בחינת אריך אנפין נמצא שאין החילוק כי אם מצד ההמשכה הנגלית אבל לא בעצם מהותו יתברך המתמשך בהם כי הוא מתמשך הכל בשוה אשר לכן אין חילוקם והבדלם כי אם בבחינת אנפין כי אנפין הם המגלים ההמשכה לזולתו כי באנפין הם הגילוי מכח נפשו לזולתו על ידי עינים וחוטמא ואוזן ופה שהם הכלים להמשכות פנימיות נפשו לזולתו:
3
ד׳כמו למשל ההבדל במלך בשר ודם בין הארתו והמשכתו לעבדיו בבחינת גדולת עצמו ובין הארתו והמשכתו לפי בחינת עבדיו המקבלים ממנו כי כאשר מצמצם השגחתו בהם אז דבורו עמם או המשכתו אליהם לפי ערכם וכאשר משגיח עליהם בערכו אז מדבר עמהם בערך בחינתו ומהותו ועצמותו כן הוא בכל בחינה וכן הוא בהארות פניו אליהם פעם מראה פנים בערכו ופעם מראה לפי ערכם וגם בבחינת ערכם פעם מראה בפנים צהובות ופעם בפנים של זעם וכל אלו החילוקים וההבדלים המה בבחינת הפנים אבל בבחינת המשכות עצמו המתמשך הכל הוא המשכת עצם חיותו בפנים הזו ובפנים הזו ואין הבדל ביניהם כי אם בהתגלות הפנים:
4
ה׳כן הוא כביכול בנמשל שכל החילוקים וההבדלים הכל הוא בבחינת אנפין שהוא בחינת המשכתו לנבראים בזה יש אנפין רברבין ואנפין זוטרין דהיינו לפעמים נראה המשכתו בבחינת עצמותו יתברך שהם כוחות הפלאות שבכל נברא וכל הנפלאות שנעשים בכל רגע כמאמר הכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו שהם בחינת ניסים נסתרים שהם למעלה מן הטבע והשכל וכמו ניסים נגלים כמו קריעת ים סוף וכדומה וגם כח הטבע עצמו שהוא בחינת עשה פלא עשית פלא שהמשכה זו היא מבחינת עצמותו יתברך שהוא נקרא אריך אנפין והוא אנפין רברבין ובחינה שניה שהוא בחינת המשכתו על סדר הנבראים שיש בכל דבר המתגלה חכמה וכוונה לכל נברא אשר בכל נברא נמשך חכמה בחיותו והתקשרותו ותמונתו ומצבו ומעמדו ובסדר אשר סדרו הבורא יתברך הכל בחכמה לפי ערך הנברא המשכה זו נקרא זעיר אנפין ואנפין זוטרין שהוא לפי סדר הנבראים בבחינת השתלשלות כאשר יתבאר לקמן אם ירצה השם באריכות יותר:
5
ו׳נמצא כל החילוקים הוא מצד ההמשכה בבחינת אנפין אבל בבחינת המשכות עצמותו יתברך המתמשך בהם בבחינת חיותם וקיומם אין חילוק והבדל ביניהם כלל כמבואר לעיל במשל ממלך בשר ודם אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לדמות ולהמשיל הקדוש ברוך הוא לבשר ודם חס ושלום אשר הוא מרגיש צמצומו והשתנותו מחמת שהדבר נבדל ממנו כנזכר לעיל אבל לגביה יתברך אינו נשתנה כלל אפילו בבחינת המשכתו לגבי הנבראים לכן באדרא רבה קדישא מבואר מסטרא דילן שניין מסטרא דילן דווקא דהיינו מצידינו כאשר נגלה אצלינו משתנים ההמשכות אבל לגביה יתברך הכל הוא המשכה אחת לבדה בלי שום שינוי כלל:
6