שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ל׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 30
א׳והנה כל אלו ההערכות המה הכל מסטרא דילן מצד העולמות כאשר נגלו לגבי דידן דהיינו התגלות הנבראים בבחינת יש ונפרד בכל פרט ופרט וחילוקי המינים בין מין למין ובכל מין בפרט החילוק וההבדל שבהם:
1
ב׳וגם כח ההתנהגות בכל המינים בבחינות המשכתם והתחברותם והרכבתם זה בזה והתמשכותם זה מזה אשר הכל הוא בחכמה הן בכלל והן בפרט. בכלל הם התחברות הדומם להצומח והצומח לחי והחי למדבר. והן בפרט התחברות כל פרט בבחינת הרכבתו ובבחינת קבלתו החיות מהלמעלה ממנו אשר הכל נמשך בחכמה והמשכה בבחינת חסד או גבורה ודומיהם אשר הוא הכל על פי המשכה בחכמה קישור וחיבור שלהם ושורש כל התחברותם והתאחדותם זה בזה הוא הכל מכחו הפלא אשר אינו בערך חכמה והשגה כלל ואשר הוא הכל מכחו יתברך.
2
ג׳וכאשר אנו מעריכים כל הכחות האלו כאשר המה לגביה יתברך נקרא כח ההתחלקות בבחינת מלכות וכח התחברותם והרכבתם זה עם זה והתמשכותם זה לזה נקרא בשם זעיר אנפין. וכח הפלא הנותן כח לקישור וחיבור הדרגין והתהוותם של כל הנבראים ופעולתם והתקשרותם אשר הכל הוא בדרך פלא כי על פי חכמה לא תחוייב התהוותם והתמשכותם והתחברותם זה עם זה נקרא כח זה פלא ונקרא כח הזה לגביה בחינת אריך אנפין.
3
ד׳וכל אלו התוארים הוא מצדינו אבל לגביה כד תסתכל בכל הבחינות כאשר הם באמתיות לגביה יתברך כל הבחינות המה הכל כחו יתברך לבדו בלי שום חילוק דרגין ובחינות כלל כי אם הכל הוא עצמותו יתברך לבדו הגם שמוכרחים אנו לתאר מצד התגלותם בבחינת נבראים לגבי דידן מוכרחים להיות כל הכחות האלו וכל בחינות שערות מצד ההערכה כנזכר לעיל אך איך הוא ובאיזה אופן לא ידיעא:
4
ה׳והנה עיקר הכוונה היה מהמאציל ברוך הוא לגלות כח השוואתו יתברך בכל הדרגין מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין כמאמר הכתוב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד והנה ראשית המשכתו מאתו יתברך לכח הגילוי הזה נקרא כד סליק ברעותיה למיברא עלמא: והנה בבחינת מחשבה ורעותא זה הנקרא רצונו יתברך יש בכח מחשבה זו ורצון זה כח כל העולמות בכל פרט ופרט מה דהוה ומה דעתיד למהוי. ולכן נקרא אהי"ה דהיינו עתיד אנא למהוי שכל כחות העולמות הוא בכח זה. אבל עדיין אינו נגלה כי אם שעתיד להתגלות אבל כח זה יחיד כמבואר לעיל ועל כח זה מבואר בזוהר שיר השירים דעד לא אתברי עלמא סליק ואתגלי חד רעותא דאקרי מחשבה סתימאה ושוי כולא בההוא מחשבה סתימאה כל מה דהוי ויהוי ומההוא מחשבה נפיק נביעו דקיק כליל סתימו דמחשבה דלא אשתמע לבר ולא אתגליא. דהיינו הגם שאי אפשר לתאר שם איזה כח או איזה דיוקנא כי אם כל הנפעלים בכל כחותם הכל הוא במחשבה וברעותא זה. אבל איך ובאיזה אופן הם במחשבה זה אינו בערך ידיעה והשגה כלל. לכן בבחינת רצון זה כביכול נאמר צופה ומביט עד סוף כל הדורות: ועל זה נאמר מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אומר עצתי תקום:
5
ו׳ולכן בחינת כתר ורעותא זה נערך מכחו יתברך בבחינת אין סוף ועל זה מבואר באדרא רבא קדישה עתיקא דעתיקין סתרא דסתרין טמיר דטמירין אתתקן ואזדמן כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר דטמירין ובתיקוניה ידיע ולא ידיע: דהיינו עתיקא דעתיקין נקרא אין סוף ברוך הוא שהוא נעתק מעתיקין שהם אריך אנפין ועתיק שהוא כח אין סוף ברוך הוא בהשוואתו יתברך אתתקן ואזדמן שיהיה נגלה כח השוואתו על ידי בחינת הרצון הזה שהוא נקרא עתיק ואריך שהוא הכל רצון אחד כידוע כי אם שבחינת עתיק הוא נערך מצד המאציל ברוך הוא ואריך הוא ראש לנאצלים דהיינו שיהיה התגלות זה מצד הגילוי בכח העולמות לכן הרצון הזה נערך בכלל האין סוף ועל זה מבואר כחד סבא דסבין וכו' דהיינו שבהמשכה זו הגם שכח הרצון והמשכה זו הוא לבחינת עולמות אף על פי כן בחינת המשכה זו היא בבחינת סתים דסתימין ועתיק מעתיקין ובחינה זו נקרא סבא דסבין כי אבא ואמא נקראו סבין וגם נקראו עתיקין כי אבא ואמא המה שורש האצילות לכן נקראו סבין וגם נקראו עתיקין כי בחינת אבא ואמא המה עדיין אינם בערך חכמה הגלויה כי אם מהם מתמשכין כל החכמות ושורשם המה מכחו הפלא ולכן נקראו עתיקין שנעתקו מהשגה ונקראו גם כן טמירין שכחם ובחינתם מכוסים ונעלמים בכל האצילות ועל ידי אבא ואמא מתנהגין כל האצילות כאשר יבואר אם ירצה השם במקומו אבל כחו יתברך בבחינת רצון הרי הוא נעתק אפילו מעתיקין וטמיר מטמירין דהיינו שאין להעריך בבחינת כתר שום ערך חכמה והשגה כלל ולגבי עצמות אין סוף ברוך הוא שלא בערך המשכה נקראו אריך ועתיק עתיקין ואין סוף ברוך הוא עתיקא דעתיקין ולגבי בחינת המשכתו שנקרא כתר ופלא שהוא בחינת עתיק ואריך אשר שניהם בכלל כתר נקראו בחינת אבא ואמא שנובעים מכתר זה להיות שורש לאצילות סבין ועתיקין וכתר נקרא עתיק מעתיקין וטמיר מטמירין ולכן באין סוף נקרא עתיק דעתיקין וכו' וכאן נקרא עתיק מעתיקין ודי למבין והבן מאוד:
6
ז׳כי אם בתיקונוי ידיעא ולא ידיעא דהיינו על ידי השערות המה שנקראו תיקונין על ידי נביעתם וצמצומם בא על ידי זה להתגלות על ידי שערות הראש ושערות הדיקנא. אבל אף על פי כן ידיעא ולא ידיעא דהיינו שידיעא הוא מצד המשכתו יתברך בבחינת כלי הזעיר אנפין. אבל אף על פי כן לא ידיעא.
7
ח׳והנה לבאר זה בכל מלה ומלה ילאה הקורא וגם שלא לזאת כוונתי כי אם הכוונה בביאור זה לבאר פרטי אופני התמשכותו יתברך אשר מצד כחו הפלא הזה הגם שכולא הוא בכח הפלא הזה אף על פי כן הוא שלא בערך ידיעה כלל ועל זה נאמר לעשה נפלאות גדולות לבדו: כי עשית פלא: נפלאים מעשיך: ומצד כח זה נגלו כל תעלומות בכל פרט ופרט ואין דבר פרטי נמצא בעולם שלא נעשה על פי כחו יתברך ובהשגחתו ועל זה יסדו אנשי כנסת הגדולה בתפילת ראש השנה לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות שמבראשית ואין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך וגם מקראות אשר עצמו מספר המורים על כח עצמותו בכל הפרטים מריש כל דרגין עד שלשול קטן שבים אשר הכל הוא בכחו יתברך בלי הסתר כלל ובבחינת יחוד מה שאי אפשר בשום שכל להשיג זה כי אינו בערך ידיעה והשגה כי כאשר לא נודע מהותו מצד עצמותו ברוך הוא ככה לא נודע התמשכותו בכח הפעולות:
8
ט׳וכל זה נקרא אריך אנפין כנזכר לעיל כאשר הוא בכחו יתברך בבחינת רצונו הנקרא רעותא. ומרעותא זו נפיק נביעו חד דהיינו לגלות כחו יתברך בבחינת נבראים כי כחו יתברך הוא אינו בערך גילוי כלל: אך מצד שעיקר רצונו יתברך הוא בשביל הגילוי נפיק מיניה נביעו חד דהיינו התגלות חד והוא נקרא יו"ד שהוא חכמה דהיינו כח מה שיהיה בחינת התגלות מרצונו יתברך אך ההוא נביעו לא אשתמע לבר ולא אתגלייא דהיינו כח המשכה זו מרצונו עדיין גם כן אינו בערך גילוי אשר על כן נקרא נביעו כמו למשל מעיין הנובע מהארץ אשר לא נודע התחלתו כי אם מתגלה דרך הסתרת הארץ כן נקרא התמשכות זו כביכול מרצונו אשר לא ניתן לשער מקום מוצא לזה ההתגלות מאחר שאינו בערך גילוי כלל אך מההוא נביעו נפקין חמש מקורין דהיינו מקורין להתגלות בבחינת חכמה ובינה ומדות דזעיר אנפין דהיינו לצמצם ולהסתיר בבחינת חכמה גלויה ובבחינת מדות כח רצונו יתברך וכמבואר לעיל המשל מהחכם אשר מצמצם עצם חכמתו לערך חכמת המקבל ככה כחו יתברך שהוא בחינת פלא ורצון נובע ממנו כח ההתמשכות להסתיר כחו הפלא בבחינת כח הגבול ובבחינת חילוקי דרגין לפי ערך הנבראים:
9
