שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ל״אSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 31
א׳והנה בבחינת נביעו הזה יש בזה שני בחינות צמצומים צמצום אחד לגלות כח קישורם ויחודם של כל הכחות דהיינו שיהיו נגלים לכחות מתחלקים ואף על פי כן המה כח אחד מה שאין כן בכח הרצון הרי אינם נגלים לכחות מתחלקים שאין הבדל כלל אצלו יתברך אבל בכח זה המה בבחינת הבדל הכחות ואף על פי כן מתייחדים לכח אחד מצד כחו הפלא הנמשך בהם על ידי השערות:
1
ב׳וכמשל החכם כאשר בא לגלות עצם חכמתו להמקבל כאשר כל הדברים והפרטים כלולים בחכמתו והנה מצד חכמתו הגדולה מבין בכל הפרטים בכח חכמתו בעצם אחד אבל בבחינת השפעתו להמקבל לגלות עוצם כח חכמתו איך שכל הפרטים כלולים בחכמתו למהות אחד מוכרח מקודם להבינו ולהסביר לו כל הפרטים בחילוקיהם והבדלם זה מזה בכדי שיתגלה לו כל פרט ופרט במהותו ואחר כך מגלה לו החכמה וחיבורם והתקשרותם זה בזה נמצא כאשר המקבל חכם ומבין כח קישורם זה ומבין כוונת רבו הרי נגלה אצל המקבל גם כן כוונת רבו ומתייחדים בנושא אחד אבל כשהמקבל אינו מבין עומק המכוון של רבו ואינו רואה כי אם התגלותו של חכמת רבו בענין חילוק הדרגין והבדלם הרי הוא אדרבה מתרחק מרבו בתכלית הריחוק ומפסיד הכוונה כן הוא כביכול אשר כח התגלות כחו יתברך הכולל כל כח העולמות ופרטיהם בהתכללות עצום ובכדי שיבוא לידי גילוי כחו ויחודו מצד העולמות מוכרח להיות בבחינת גילוי כחותם בפרטיות בכל פרט ופרט וכח התאחדותם זה בזה מצד בחינות הדרגין:
2
ג׳והנה בבחינת הסתרה וצמצום זה יש שני מיני צמצומים דהיינו לגלות כל פרט בבחינות חילוקיהם והבדלם וגם כח התחברותם בבחינת חיצוניותם וכמשל הנזכר לעיל אשר החכם מצמצם להמקבל בחינת כל פרט והנה בהתגלות הזאת מוכרח להיות איזה המשך בגילוי החכמה על פי חכמת המקבל כי אם לא יהיה המשך כלל כי אם שיגלה כל פרט לבד הרי לא יבין המקבל כלל מה שמדבר החכם מחמת הרחק הפרטים זה מזה יהיה בלא הבנה כלל דהיינו למשל כשמגלה לו איזה פשט אשר בזה הפשט יש בו כמה פרטי הבנה ואם יגלה לו כל הפרטים בלי המשך הפשט אזי יחשב אצל המקבל לדברים זרים אשר אין דבר מחובר לחבירו ומוכרח לגלות לו איזה המשך והתחברות הפרטים זה לזה והנה בהמשך הזה עדיין לא נגלה כוונת החכם בעיקרית המכוון ועיקר עצם חכמתו למכוון אחד ממש אשר זהו עיקר כוונת המשפיע שיתגלה מהות כל הפרטים בשורשם אשר כל הפרטים המה מכוון אחד כי אם התגלות התחברותם הוא בערך חכמת המקבל בכדי שיהיה המשך בחכמת המקבל להבינו והמשך הזה נקרא חיצוניות לגבי פנימיות חכמת המשפיע. והנה בהמשך הזה יש עדיין מקום למקבל לטעות בו כאשר ילך בשכלו אחרי החיצוניות בלבד דהיינו המשך הדברים להבנת התחלקות הפרט ויהיה מנגד לחכמת רבו הפנימיות הגם שגם המשך זה הוא נמשך מפנימיות התחברות עצם החכמה אף על פי כן מצד מיעוט שכלו של המקבל יהיה מנגד והיפוך לפנימיות אבל כאשר מבין על ידי זה ההמשך פנימיות כוונתו אז יבין ממילא שאפילו בחיצוניות לא יהיה שום סתירה ומנגד לחכמת רבו והבן וזכור זה כי על ידי זה המשל יובן למשכיל למעלה דהיינו בכח גילוי העולמות הנמשכים מכחו הפלא בכדי לגלות כל כח הדרגין לפי ערך המקבלים בכדי שעל ידי זה יתגלה כח קישור כל הדרגין כאשר המה בכחו יתברך בבחינת אחד ממש. ובכח המשכה זו יש שני בחינות צמצומים דהיינו צמצום אחד כח כל הפרטים בהתקשרותם זה עם זה וכח כל הפרטים לבדם בבחינת חילוקיהם והבדלם זה מזה. וכח התחברותם של כל הנבראים והתאחדותם זה בזה נקרא בחינת זעיר אנפין ועל זה נאמר כולם בחכמה עשית כי יש בכל פרט המשכה על פי חכמה הן בטעם כחם כאשר המה מושפעים מכחו יתברך יש בכל פרט מכוון הן בכח התחברותם של כל הנבראים זה עם זה והתאחדותם ובחינת התחלקות כל פרט ופרט והבדלם בתמונתם וכחם זה מזה נקרא בשם מלכותו יתברך ובחינת נוקבא: והנה התגלות כל הפרטים והתחברותם הוא בבחינת חיצוניות כליהם לפי ערך גילוי המקבלים ועיקר הכוונה היה בכדי שיתגלה על ידי הכלים האלו כחו הפלא בבחינת יחודא חד ממש כאשר המה בכחו יתברך וכל התחברות העולמות וחילוקי פרטיהם המה נובעים הכל מכח עצמותו יתברך על ידי בחינת חכמה סתימאה שלו דהיינו כח התכללות כל הכחות בכחו יתברך בדרך סתים על פי כח השוואתו יתברך נובע על ידי השערות לגילוי כח הנבראים בבחינת צמצום והסתר מעין חכמתו הסתומה:
3
ד׳והנה לגביה אפילו בבחינת ההתמשכות לבחינת כח הנבראים אין שינוי כלל כי אין צמצום מעלים לפניו כלל אבל לגבי המקבלים שנגלה כח העולמות והתחברותם בבחינת חיצוניות אזי יש מקום לטעות כשהולכים בשכלם ולבבם בערך החיצוניות הרי אדרבה בזה מנגדים לכחו יתברך המתמשך בהם לכח אחד:
4
ה׳וזה היה חטאם של עובדי הבעל כי הלכו אחרי כחו יתברך הנמשך בעולמות על פי חכמה הנמשך מצד העולמות בבחינת חיצוניות והמה כחות הנמשכים בבחינת בריאה שהמה על ידי שרים ומזלות אשר נמשך בהם כח התחברות והשפעת כל הנבראים אבל הוא בבחינת חיצוניות ורצו להמשיך עליהם השפעות חיצוניות מכחו יתברך בבחינת חיצוניות לכן אדרבא בזה היו מנגדים לכוונתו יתברך ויצאו כביכול מתחת רשות כחו יתברך בבחינת פלא כי שורש של ישראל אחוזים למעלה מן השרים כי ישראל עלו במחשבה.
5
ו׳וכן הוא בכלל כל מי שנמשך אחר חיצוניות תאות עולם הזה הגם שהכל הוא כחו יתברך אבל הוא היפוך רצונו וכוונתו ולא די שלא נגלה על ידי מעשיהם כחו יתברך אדרבה המה מנגדים לכחו יתברך. אבל כשישראל מטיבין מעשיהם ומבינים על ידי המשכה זו עצם יחודו ומייחדים אותו בביטול החיצוניות ומקשרים כל העולמות אליו יתברך בביטול רצונם ומסירת נפשם על ידי העבודה ותורה ומצות אז נגלה על ידי הכלים האלו עצם רצונו יתברך וממשיכים בזה כח עצמותו יתברך ובזה נגלה עצם כוונתו יתברך בהתגלות כחו יתברך אשר בזה נתגלו כל הטובות מטובו הגדול אשר מטבע הטוב להטיב להמשיך כחו יתברך בעצמותו על ידי כח העולמות. ולהיפוך חס ושלום כשהולכים אחר חיצוניות הוא היפוך הטוב ועל זה נאמר אסתירה פני מהם דהיינו שלא נתגלה כח עצם כוונתו ואדרבה הוא בהיפוך מהטוב אשר מצד עשיית הטוב הוא התגלות רצונו יתברך:
6
