שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ל״זSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 37

א׳והנה בדבר אחד גדלה מעלת המשכתו יתברך בבחינת גילוי רצונו על ידי הכלים כמבואר כמו שהיה בזמן בית המקדש בימי שלמה המלך עליו השלום שהיה התגלות עצם רצונו בבחינת הטבע כנזכר לעיל ובדבר אחד גדלה מעלת שינוי הטבע ובשני הבחינות היה בחינת הכוונה מאתו יתברך וכמו שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה על האדם שנעשה לו נס ונעשה לו דדין כדדי אשה והניק את בנו אשר חד אמר כמה גדול אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית וחד אמר כמה גרוע אדם זה שנצרך לשנות בשבילו סדרי בראשית כו' ושניהם דברי אלקי"ם חיים.
1
ב׳גם מאמר המדרש דוד אמר ארדוף אויבי ואשיגם אסא אמר כו' עד שיחזקיהו אמר אני אין בי כח לא להשיג ולא לרדוף כי אם שאהיה מוטל במטתי ואתה תעשה וכו' והנה בחינת הנס שנעשה לדוד היה מלובש בטבע דהיינו שהיה רודף אחרי אויבים והשיגם ולא שב עד כלותם זהו הנס המלובש בטבע כי מטבע הוא להתגבר זה כנגד זה אך אצל דוד היה הגבורה בנס שלא כדרך הטבע כי אם למעלה מן הטבע אך אף על פי כן ההלבשה היה בגבורה שבטבע אבל הנס של יחזקיהו הנס שלו לא היה מלובש בטבע כי השכים בבוקר והנם כולם פגרים מתים לכאורה היה זה יותר גילוי כחו יתברך מצד עצמותו והוא אמר שאין בו כח שלא השיג למעלת דוד המלך עליו השלום אבל באמת שני הבחינות כלולים ברצונו:
2
ג׳ויובן זה על פי משל כשהרב משפיע לתלמיד על ידי אופן ההסבר שלו בוודאי יש בזה טעם נסתר שמסביר לו עיקר חכמתו דווקא באופן זה והטעם הוא שעל פי עוצם חכמתו נצרך לו להסביר דווקא באופן זה כי על ידי הסבר הזה יגלה עוצם חכמתו הנסתרת אבל כשרוצה לנסות התלמיד אם בא לעיקר המכוון של חכמתו אם התלמיד יכול להסביר לו החכמה באופן אחר יודע שבא לעיקר המכוון בחכמתו אבל אחר שבא לעיקר המכוון אז מגלה לו הטעם שהסביר לו דווקא באופן זה מטעם המוסתר בעומק כוונתו:
3
ד׳וכמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שחייב אדם לומר בלשון רבו הגם שמבין עצם הפשט ובא לעיקרו ולכאורה הלשון אינו מעלה ומוריד אך אף על פי כן בהלשון זה מוכרח להיות בו דיוק נסתר וחכמה נסתרת והנה שני הבחינות צריכין הן אם מצד הרב ואם מצד התלמיד מצד הרב הוא שמזה יודע קבלת התלמיד אם הבין עצם כוונתו ומצד התלמיד הוא כי אם יבין דייקא על ידי ההסבר הזה וישמור דבורים של הרב דווקא לא יגיע לעולם לעומק כוונת רבו כי ישמור דווקא ההסבר ולא יעמיק בהעצם אך כשמעיין לידע המכוון הרי הוא מעמיק בעצם הכוונה ואינו מתבונן בההסבר כי אם בעצם ואחר שיגיע להמכוון ויכול להסביר באופן אחר אז יגלה לו רבו הטעם הנסתר שבכוונתו שהסביר לו על אופן זה כן הוא כביכול בנמשל כי אם לא יהיה שינוי הטבע בלמעלה מן הטבע לא יושכל אמיתותו יתברך כי אם באופן הנסדר על פי חכמה ובינה ומדות בבחינות הנמשכים בעולם אבל עצם כחו יתברך שאינו בערך חכמה כי אם כאשר הוא מצד אמיתותו לא יושג מזה לכן מוכרח מקודם לצאת מגדר הכלים ולהמשיך אלקו"תו יתברך שלא בבחינת הכלים ואחר שנגלה עצמיות רצונו יתברך אז יבין דווקא כחו שבבחינת הכלים ולכן קדם הנס דקריעת ים סוף שהוא שלא בבחינת הלבשה בטבע כי אם למעלה מן הטבע להנס שנגלה על ידי מתן תורה שהוא התגלות רצונו יתברך דייקא בכלים בבחינת טבע שעל ידי זה היה התלבשות הנס בבחינת הטבע שהוא מתן תורה הנגלה דווקא בבחינת כלים שהוא רצונו וחכמתו יתברך בבחינת עשיה דייקא כידוע:
4
ה׳וזהו גם כן ענין קריאת שמע ותפילה ותורה ומצות כי בבחינת קריאת שמע ותפילה עיקר הכוונה הוא לצאת במסירת נפש חוץ מגדרי הכלים ולהמשיך גילוי אלקו"תו יתברך ממקור החיים למעלה מבחינת הכלים ולכן על ידי תפילה יכולים הצדיקים גדולים לשנות הצירופים ואחר העבודה שבקריאת שמע ותפילה בבחינת מסירת נפש אז יהיה הכוונה להמשיך רצונו יתברך בבחינת כלים דייקא שהם בבחינת תורה ומצות שהמה דייקא בבחינת כלים בבחינת עשיה כידוע וזהו עיקר הכוונה שיהיה לו דירה בתחתונים דייקא שהוא בבחינת הכלים דייקא וכן היה בזמן בית המקדש אלו הבחינות דהיינו שהיתה התגלות אלקו"תו יתברך דייקא בבחינת הכלים דהיינו על ידי ארון וכרובים בקודש קדשים שהיתה שם גילוי שכינה בעצים ובאבנים גם היה השפעת אלקו"תו בבחינת השפעת עולם הזה כמו שכתוב וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו כו' דהיינו שהמשיכו אלקו"תו יתברך בבחינת הכלים וגם היו נסים שלמעלה מן הכלים שהם עשרה נסים שהיו בבית המקדש שלא היה מלובש בטבע וכן יהיה לעתיד בתוספות גילוי אבל אף על פי כן הכל הוא רצונו יתברך בלי שום שינוי בשני הבחינות אשר על כן אמר חזקיהו שלא הגיע למעלת דוד המלך עליו השלום שהיה בכחו להמשיך גילוי אלקו"תו יתברך ממקורא ושרשא דכולא אשר על פי מחשבתו הקדומה ובחינת חזקיהו לא היה בחינתו כי אם בבחינת שינוי טבע שהוא על פי רצונו יתברך הנמשך בבחינת אצילות ודי בזה למבין בעומק ויבואו דברים האלו ברורים ומכוונים:
5