שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ל״חSha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 38
א׳ועתה נבא לביאור הבחירה והידיעה המבואר ברמב"ם אשר על החקירה זאת עמדו כל המקובלים הראשונים ואחרונים וגם כל המחקרים דהיינו אם הקדוש ברוך הוא יודע כל מעשי בני אדם קודם הבריאה הרי מוכרחים הם במעשיהם אם צדיק ואם רשע על פי ידיעתו יתברך ואיך היא הבחירה ושכר ועונש אך באמת אם תסתכל בדברי רבותינו זכרונם לברכה לא תמצא הלשון שהוא יודע כי אם הלשון הראה לו לאדם הראשון דור דור ומנהיגיו דור דור ודורשיו גם בלשון המשנה דאבות הכל צפוי והרשות נתונה. הנה מבואר וצורך פעולתם והמכוון שבהם יתגלה על ידי צמצומים ובחינות הצמצומים לעיל בביאור בחינת אריך אנפין שהוא כחו יתברך הכולל כל פרטי העולמות מריש כל דרגין עד שילשול קטן שבים ומה דהוי ועתיד למהוי והכל בכח אחד וכמאמר אליהו זכור לטוב בזוהר הקדוש שיר השירים שהבאתי לעיל עד דלא אברי עלמא סליק ואתגלי חד רעותא דאיקרי מחשבה סתימאה ושוי כולא בהאי מחשבה סתימאה כל מה דהוי ועתיד למהוי כי רעותא הוא אריך אנפין שהוא רצונו יתברך ומחשבה סתימאה נקרא חכמה סתימאה ושוי כולא בהאי מחשבה ומה דהוי ועתיד למהוי הכל בכח אחד בבחינת יחוד עצום אשר אין להעריך כל בחינות הנבראים והעולמות לאיזה מהות הגם שהמה כלולים בכחו יתברך אך שהם מתאחדים בכחו ולא נערכים באיזה ערך מצד כח השוואתו ואף על פי כן המה הכל בכחו יתברך בכל פרטיהם ואיך יהיו שני הפכים אלו הוא באמת פלא כידוע שכתר נקרא פלא שהוא למעלה מן השכל והנה במחשבה זאת נכללים בה כל בחינות הנבראים ובחינת כל דור ודור בפרט אשר לזה היה הכוונה מאת המאציל ברוך הוא בכדי להתגלות אלקו"תו בכל האופנים ופרטיהם וכל ההתגלות הוא על ידי מעשה בני אדם בבחינת יחודם ועבודתם בכל פרט ופרט כפי אשר נחקק ונקצב בבחינת הרצון והמחשבה זו וכלול בה כל שיתא אלפי שני בכל פרטי פעולתם אבל הכל הוא כח אחד בלבד וכמבואר בזוהר הקדוש בכמה מקומות ובפרט בזוהר חדש דעד דלא אתברי עלמא כל רוחין דצדיקיא הוו גניזין במחשבה קמיה כל חד וחד בדיוקניהון וגם מאמר רבותינו זכרונם לברכה נמלך בנשמתן של צדיקים וברא עלמא והנה דבריהם אינם כפשוטן כי נמלך בנשמתן של צדיקים וברא עלמא וכי מי יתן נשמות בכחו יתברך שלא בבחינת בריאה כי הנשמות באין מזיווג זעיר ונוקבין אז נתגלו הנשמות בבחינת בריאה מאין ליש אבל קודם בריאה הרי חס ושלום לחשוב איזה מהות ואיזה כח בלעדו חס ושלום אשר הוא פשוט בתכלית הפשיטות גם מאמר הזוהר דהוו גניזין במחשבה כל רוחין דצדיקיא בדיוקניהון קודם בריאת העולם כי מי נתן שם גשם וציור ודיוקנא חס ושלום אשר אין לתארו אפילו באיזה אות ונקודה או אפילו קוצו של יו"ד מצד כחו שלא בבחינת עולמות כי אם מצד הנפעלים בבחינת בריאה אנו מתארים כחות הספירות והאותיות וגם זה מסטרא דילן כמבואר לעיל אך באמת כבר נתבאר לעיל הפירוש לזה דהיינו שעצמותו ברוך הוא אין לתארו בשום חילוק כח והבדל כלל אפילו בהעלם דהעלם כי אם מצד שלימותו יתברך הרי מוכרח להיות בכחו יתברך מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ומוכרח להיות הכל בכח אין סוף אבל הכל הוא כחו לבדו השוה בכל הכחות אשר בכחו בהשוואה גמורה בתכלית הפשיטות ואיך הוא לא נודע מהותו כלל ולא תליא ביה שאלתא לכן כח השוואתו אשר בכוחו המשתווה בעצמותו ברוך הוא בבחינות כל הדרגין כח השוואתו זה אשר כל הבחינות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין המשתווים בכחו יתברך נקרא נשמתן של צדיקים אשר בכחו יתברך וכאשר עלה ברצונו לגלות שלימותו וכח השוואתו על זה היו שני הצמצומים שבבחינת קודם האצילות ובבחינת אצילות שיתגלו כח כל הבחינות והדרגין לגילוי וכדי שהצדיקים על ידי עבודתם ויחודם יהיו מייחדים כל הדרגין אל עצמותו ברוך הוא ושורשם מכח השוואתו ברוך הוא ושלימותו אשר מצד גילוי כח השוואתו הזה עלה ברצונו הפשוט לבראם וגילוי כח השוואתו הם הם הנשמתין של הצדיקים וכן בבחינת רצונו יתברך המתמשך לנאצלים גניזין קמיה כל הצדיקים בדיוקניהון דהיינו כח התחברותם בכל פרט וכחם ובחינתם של כל אחד ואחד איך יהיה אופן יחודם בכל פרטיהם אשר זהו דיוקניהון של כל אחד ואחד היה הכל בכח מחשבה זו שהוא בחינת פלא כנזכר לעיל שיהיו כל הכחות מה דהוי ומה דעתיד למהוי הכל בכח אחד כי הוא כל יכול וכמו שלא נודע מהותו כך לא נודע כח מחשבתו ורצונו איך הוא ובאיזה אופן כי אינו בערך השגה וידיעה כלל והנה תכלית המכוון היה בשביל ההתגלות הגמורה וההתגלות הוא על ידי כלי הזעיר אנפין בבחינת צמצום רצונו כביכול בבחינת חכמה ובינה ומדות דזעיר אנפין כמבואר לעיל באורך ועל פי הצמצום הזה נתהוו הנשמות בבחינת בריאה ולהם ניתן הבחירה כי בחינת בריאותם היה בבחינת טוב ורע כי זה היה עיקר המכוון שיהיה לאכפיא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא:
1
ב׳והנה בכחו יתברך אין לתאר חס ושלום רע כמו שכתוב מפי עליון לא תצא הרעות כי אם הכל הוא כח אחד לבד דהיינו כח גילוי רצונו יתברך לגלות כח השוואתו ולגביה הכל כח אחד אבל כשבא לידי גילוי בבחינת נבראים בבחינת צמצום הרי בבחינת צמצום הזה נגלה כוונתו בערך המקבלים טוב ורע דהיינו כח ההסתרה ליש וסטרין באופן שיהיה נגלה ההיפוך והטוב הוא להפכם ולגלות כח יחודו עליהם ולכן אם מתנהגים בטוב אז ממשיך כל אחד ואחד על ידי עבודתו ויחודו כח נשמתו הנכללת בכחו יתברך ובאם חס ושלום שמתנהגים בהיפוך אינו ממשיך כח מכחו יתברך ואדרבה נופל בבחינת הסתרה שהוא הסטרא אחרא ואינו ממשיך כח נשמתו מכחו יתברך הכלולה בכח רצונו יתברך עד שיעשה תשובה או יבא בכמה גלגולים וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה הכל צפוי דהיינו שכל הכחות נגלו אליו בכחו בכל הכחות שבעולם הכל שלא בבחינת העלם והסתר כלל והכל גלוי לפניו יתברך בכח אחד בלי שום הסתרה אך הרשות נתונה לבני אדם בבחירתם או להמשיך הכח ההוא או לאו חס ושלום על פי עבודתם אם עבודתם הוא בפנימיות ממשיכין פנימיותו ואם בחצוניות נמשך אצליהם בבחינת חצוניות ואם חס ושלום שאין עושין רצונו ממש יהיו עליהם העונשים כפי מעשיהם כן נגלה עליהם מצד הצמצום וההסתרה שהוא לגביהם אבל אצלו יתברך אין הבדל כלל בין פנימיות וחצוניות וההיפוך הכל כלול בכחו יתברך לכח אחד וכמבואר לעיל בפרט בהגה"ה וכל השינוי הוא מצד המקבלים הגם שכל מה שבכחו מוכרח היה להתגלות עתיד להתגלות כח זה על ידי תשובה או על ידי גלגול או כמאמר רבותינו זכרונם לברכה זוכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן דהיינו שצדיק בעבודתו ויחודו הגדול יקח חלקו אבל לא שיהיה חס ושלום כחו מכריח אדרבה בכח כוונתו ורצונו זה נכלל גם כן בחינת בחירה הזאת דהיינו שיתגלה שלימותו אפילו על ידי ההיפוך רק שכח כל הטוב שבנשמתין הוא נכלל בכחו זה אבל לא בערך ידיעא כלל שאינו בגדר מדע כלל:
2
ג׳ומה שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו דהיינו שנכלל בנשמתו כל בחינות הנשמות הצריכים להיות בשיתא אלפי שנין שעלה ברצונו יתברך. וזהו דור דור ודורשיו כי בחינת כל דור הוא מדה פרטית ולגילוי המדה הזאת נכללו כוחן של הנשמות הכלולים בבחינת מדה זאת. וכמבואר בתיקונים חדשים בזוהר חדש ששיתא אלפי שנין הם השש מדות הכלולים בכחו אשר יתגלו בבחינתו של כל אחד ואחד על פי המדה הכלולה בו כי לפי המדה ככה יהיו אופני הגילוי שלהם אם לחסד הוא על פי חסד אם לגבורה הוא על פי גבורה.
3
ד׳וכל זה הוא בכחו אבל בבחינת גילוי תלוי במעשיהן של בני אדם על פי בחירתם וכמבואר בתיקונים חדשים הנזכר לעיל גם כן הביאור על בחינה זו. ומבואר שם כי לא נאמר שגילו לו כל צדיקים וחסידים שבאותו הדור כי אם דורשיו ומנהיגיו דהיינו כחו של הדור הכלול בכח המחשבה שיתגלה על ידי יחודם אבל זה תליא בזכותם אם יזכו יקבלו חלקם מכחם שבכחו ואם לאו חס ושלום הוא בהיפוך ומביא ראיה מפסוק בשגם הוא בשר בשגם הוא משה שהיה ראוי שיתן תורה בדור המבול אבל מצד חטאם לא נתגלה. וגם ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית כו' וכן משלחי רגל השור והחמור כי ישראל בעוונותיהם הם גורמים לשלוח מאתם תרין משיחין משיח בן יוסף נקרא שור ומשיח בן דוד הוא עני רוכב על חמור שהיו ראוים להתגלות אך עוונותיהם גרמו שאינם מתגלים כל אלו הדברים הם ראיה שהגם שבכח מחשבה נכלל שיהיה בדור ההוא ונכלל באותו כח של הדור אף על פי כן מצד בחירתם לרעה לא נתגלה הכח הזה וכן הוא בכל דור ודורשיו אם זוכה מקבל חלקו ואם לאו הוא מנהיג באופן לא טוב וכמאמר רעיא מהימנא אינון ראשין דעמא אינון כלי חמס הגם שמצד כחם ראויים להיות ראשין לדור מצד הקדושה אבל מצד עוונותיהם גרמו ההיפוך וזהו מאמר רבותינו זכרונם לברכה דור לפי דורשיו ודורשיו לפי הדור:
4
ה׳והנה כל הבחינות הכלולים בכחו יתברך מתגלים בכל דור ודור בכל הפרטים כי כל בחינת גילוי הנגלה בעולם אפילו פרט שבפרט הקטן הכל הוא בהשגחה פרטיות מכוחו יתברך והכל הוא בכוונה אבל ההתגלות הוא לפי המקבלים אם המקבלים זוכים על ידי עבודתם מתגלה על ידיהם פנימיות כוונתו בכל פרט ופרט הן במחשבה ודיבור ומעשה ואם חס ושלום אינם זוכין אזי ההתגלות ההוא אצלם בבחינת היפוך בערכם לפי קבלתם דהיינו במחשבה רעה ומדה רעה ודברים בטלים ומחשבות בטלות ומעשים בטלים ולא טובים. וכל המתגלה אפילו אצל רשעים הוא מכח עצם רצונו יתברך אשר כל הבחינות נכללים בו כי אין שום בחינה באדם הן מחשבה או דיבור ומעשה וראיה ושמיעה וכל פרטים לבטלה חס ושלום כי הכל הוא בהמשכה מכחו יתברך כמאמר הכתוב את כל צעדי יספור ומגיד לאדם מה שיחו.
5
ו׳אך מצד בחירתם נגלה אצלם מסיטרא דילהון להיפוך ולעת הקץ יתבררו ויתלבנו כל הפרטים מכל המחשבות ודיבורים ומעשים וראיות ושמיעות כו' ויתגלה בהם עצם כחו יתברך. וזהו זכו אחישנה דהיינו שעל ידי תשובה יהיה כל ההתגלות הכלול בכחו אשר נקצב בכח הרצון יתוקנו במהירות גדול שלא בבחינת הקצוב ברצונו יתברך בבחינת סדר על פי עבודה ואם לא זכו יהיה בעתה דהיינו אחר שיהיו נגלים כל הפרטים מכחו יתברך אזי יתבררו ויתגלו.
6
ז׳ודי למבין והבן והדברים עתיקים והנה יש עוד לאלו"ק מילין בזה לאין קץ אבל די בזה המעט להבין הענין על בוריו כי בבחינה זו יש כמה בחינות כמו שיש צדיקים בבחינת בריאה כמו משה וירמיהו במשה נאמר ותרא אותו כי טוב הוא ובירמיהו נאמר בטרם אצרך בבטן וכו' וכן להיפך זורו רשעים מרחם וכן מאמר בראת צדיקים בראת רשעים שמצד הבריאה נבראו צדיקים וכו'. ועוד כמה בחינות בנשמות בבחינת עיבור וגלגולים שהמה סודות עליונים מטעמים הכמוסים והנסתרים אצלו יתברך לצורך הדור שהם הצדיקים שעלו במחשבה ואם בבחינת רשעים או שיצא מהם דבר טוב כמו אברהם שיצא מתרח או בשביל המנגד שעל ידי ההיפוך יתגלה העצם ויש בזה סתרים נעלמים אשר על זה וכיוצא בזה נאמר שתוק כך עלה במחשבה אבל דרך כלל הבחירה נתונה בכל אדם כי לזה היה תכלית הבריאה וכן גזר המאציל ברוך הוא ואי אפשר לבאר כל הפרטים.
7
ח׳והנה אל יקשה לך משמואל שאמר לדידי חזי לי בספרא דאדם כו' שמואל ירחינאה חכים יתקרי כו' אין הדברים כפשטן אדרבה כשתעיין בזה יש בזה ראיה לדברים האלה כי הוא תמוה מה היה ספרא דאדם אם הוא נכתב בספר גשמי איך לא היה לו לרבי הספר הלז וגם הלשון לדידי חזי לי לא מתיישב כי אם היה לו למימר ראיתי כתוב אלא כל מקום שנאמר בדברי רבותינו זכרונם לברכה לדידי חזי לי הוא הכל ברוח הקודש שהוא בחינת מחזה ולכן נאמר בלשון לדידי חזי לי דהיינו שאליו היה גילוי הדבר וכן מבואר בזוהר הקדוש על ספרא דאדם וספרא דא מטי לבני אלהי"ן חכימי דרא ומאן דזכי לאשגחא ביה וכו' ולכן אחר שנתעצם בעבודתו עד שהשלים לטובה כח נשמתו הנכלל בכוחו יתברך אז נגלה אליו כח נשמתו לטוב בכל הפרטים וכן נגלה לכל אחד ואחד על ידי מעשיו הטובים שורש נשמתו בכל פרטיה הנכללים בכח אדם הראשון שהוא הספר בעצמו וכמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ובזוהר הקדוש ספר היה לו לאדם וספר היה לו לחנוך שהוא מט"ט ומפורש בזוהר הקדוש שהוא ענין סיפור הכח שלהם הנכלל בהם ובכחם כל פרטי השתלשלות העולם ובספרו של אדם הראשון נכללו בו כל הנשמות ובספרא דחנוך נכללו בו כל פרטי הנבראים והתחברותם אליו יתברך כי זהו בחינות מט"ט שהוא שרו של עולם ודי למבין וכמבואר בזוהר בשעתא דאחיד ליה קודשא בריך הוא אחזי ליה כל גינזוי עילאי וכו' וכמו שמבואר בזוהר מקודם ספר הוה ליה לחנוך ודא ספר מאתר דספרא דתולדות אדם הוה ודא הוא רזא דחכמתא דהא מארעא אתנטיל וכו' וכח התחברות זה שהוא מארעא עם הגינזוי עילאי דאחזי ליה שהוא בחינת מט"ט התחברות זה והשכלתו הוא ספרא דחנוך ודי למבין והבן אבל אם היה חס ושלום בהיפוך לא היה נגלה כח זה כי אם על ידי עבודתו ויחודו נתגלה לו מכחו דאדם הראשון הנכלל מכל הכחות וזהו בעצמו הספר של אדם הראשון ודי למבין ודוק היטיב כי ברורים הדברים למבין:
סליק
סליק
8