שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ז׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 7
א׳ולכן מבואר באדרא זוטא קדישא תלת רישין אתגליפו דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא דהיינו ראשית ומקור שממנו נמשכו כל הנאצלים שמבחינת מאציל נקרא עתיק יומין ורישא דלאו רישא ולא אתיידע מה בההוא רישא כי מצד בחינת המאציל ברוך הוא אין לייחס שום חילוקי נבראים כלל כנזכר לעיל אך אף על פי כן מחמת שנמשך מעצמותו יתברך נקרא רישא אבל הוא לאו רישא: ובחינת הרצון שמצד הנאצלים דהיינו רצונו יתברך המתמשך בכדי לגלות בכל הדרגין בחינתו כביכול נקרא רישא תניינא שהוא גלגלתא שאינו מושג איך יהיה הרצון בו ואין טעם לרצון: ורישא תליתאה הוא בחינת סדר וצמצום הנבראים הכלולים ברצון הזה כנזכר לעיל הנקרא חכמה סתימאה: אבל כד תסתכל בהון כולא הוא בחינה אחת שהוא כח עצמותו שאינו בבחינת השגה כלל והכל הוא עצמותו אשר אין אצלו שום שינוי כלל בין מאציל לנאצלים כי יוצר הכל הוא בעצמותו יתברך:
1
ב׳ומה שמחלקין אותם לשלשה בחינות הוא מצד ההמשכה הנמשך מהם אבל בבחינתו יתברך בעצמותו הכל אחד דהיינו רצונו יתברך לעולמות שהוא שלא בבחינת השגה וידיעה כלל ושלא נשתנה בהמשכתו כלל ושכל הנבראים נפעלו הכל ברצונו יתברך באחדות הפשוט וכל בחינת יחוד הדרגין הוא הכל על ידי רצונו יתברך המאחד הכל ומכחו יתברך נאצלו כל הנאצלים ונבראו כל הנבראים בלי שום שינוי כלל.
2
ג׳והנה עיקר אצילות הדרגין נקרא בשם זעיר אנפין ונוקבא דהיינו כל צמצום כחות הנבראים כאשר הם בכחו יתברך המצמצמם בבחינת חילוקי הנבראים בבחינת כלים נקרא בשם זעיר אנפין ובחינת הצמצום של הנבראים הנגלים בבחינתם נקרא בשם נוקבא ומלכות. אך הגם שכל כחות הנבראים וצמצומם הם בכחו יתברך אף על פי כן הם ביחודא חד בלי שום שינוי ופירוד כלל חס ושלום ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון וגם מדת הצמצום לגלות לגבי הנבראים הם גם כן כלולים בכחו יתברך באין שינוי כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי רק בבחינת המשכתו לנבראים נקרא זעיר אנפין יחודא עילאה והתגלות יחודו בבחינת נבראים נקרא שכינה ויחודא תתאה ומדת מלכותו יתברך וכמו שמבואר במקום אחר:
3