שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ט׳Sha'arei HaYichud VeEmunah, Third Gate 9
א׳ולכן מבואר באדרא רבה קדישא שענין החילוקים שבין אריך אנפין לזעיר אנפין הוא בבחינת חילוקי התמשכותם אשר המשכה זו היא אריכא דאנפין וזו היא בזעיר אנפין אבל כשמאירין זה בזה הם נערכין בבחינה אחת כמבואר שם האי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין וההוא דלבר אתקרי זעיר אנפין לקבליה דעתיקא וכו' וזעיר אנפין כד אסתכל להאי כולא דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא וכן מבואר שם בכל פרטי אברים בעיינין ובחוטמא ובמצחא אשר עיינוי דזעיר אנפין מסתחיין בחיוורא דעיינין דאריך אנפין וחוטמא אתבסם וכו' עיין שם באדרא רבא:
1
ב׳כי מבואר לעיל שבחינת אריך אנפין הוא כחו יתברך המתמשך לתתאין מבחינת עצמותו יתברך ובחינת זעיר אנפין הוא כחו יתברך המתפשט לנבראים לצמצם על ידי הכלים בבחינת סטרא דלהון שיהיה דוקא בבחינת צמצום: והנה כאשר נראים בבחינת נפרד דהיינו כשאין התחתונים גורמים היחוד על ידי עבודתם אזי אינו מאיר המשכת עצמותו יתברך בהם שהוא השוואתו יתברך ואז נקרא המשכה זו זעיר אנפין ולכן עיינין דיליה סומקין ומצחא דיליה פקידותא דחייביא וחוטמא דיליה בחינת חרון וקמיטו ורוגזא אבל כאשר מייחדים על ידי עבודתם אפילו בבחינת צמצום בבחינתם אז מאיר בהמשכה זו גם כן כח השואתו יתברך ואז מאירין שני בחינות המשכות זה בזה ונעשו לאחדים ונעשו פניו אריכין כמותו אפילו בבחינת נבראים ועיינין דיליה אסתחיין וחוטמא אתבסם וכו' דהיינו שנתגלה כח השוואתו יתברך בכל הדרגין בבחינת יחוד גמור ונעשו לאחדים ובהיפוך חס ושלום אז אינו נגלה יחודו יתברך ואזי נראים לנפרדים:
2
ג׳וכל זה הוא בבחינת המשכתו יתברך אבל אצלו יתברך כאשר הוא לגביה הכל שוין אבל בבחינת הכלים שבהם היה עיקר כוונות בריאות העולמות נעשה פגם בכוונה זו ועל זה נאמר וישמע הוי"ה ויחר אפו אפו דייקא כי אפו הוא בחינת המשכה לתחתונים בזה הוא ויחר אבל לא בבחינת עצמותו יתברך המתמשך וככה הוא בחינת וירע בעיני הוי"ה אשר עשה בעיני דייקא שהוא בחינת המשכתו בתחתונים כמבואר לעיל שנקרא הכל מצד בחינת התחתונים וכמו צור ילדך תשי חלשת חילא דלעילא שהוא כחו יתברך המתמשך בבחינת צמצום הנבראים שלזה היתה הכוונה וכשמטיבין מעשיהם אזי פקיחותא דעיינין לטובה כמו שכתוב והטוב בעיניך עשיתי פקח הוי"ה עיניך וראה וכדומה לזה באודנין וישמע הוי"ה את צעקתם ובחוטמא וירח הוי"ה את ריח הניחוח אתבסמותא הכל הוא בבחינת המשכה ואז מאיר אריך בזעיר אנפין דהיינו שנתגלה בזה רצונו יתברך שהוא בחינת המשכת עצמותו ואז מתבסמין כל מארי דדינין וניתוסף אורות בכלים אפילו בבחינת הצמצום:
3
ד׳וכן שערות דאריך אנפין הנמשך מהגלגלתא שהם למיגד מרישיה לרישא דזעיר אנפין שהם המשכות הנמשכים ממוחא סתימאה דיליה דהיינו להתמשך בבחינת חכמה דזעיר אנפין שהוא בחינת החכמה שבבחינת נבראים אשר בהם הם מתנהגים הכל על פי חכמה וכוונה שבכל נברא וסדרם והנהגתם ומצבם וערכם אשר ערכם הבורא יתברך כמבואר לעיל אשר הכל הוא בחכמה הכל ממנו יתברך בעצמותו אך מאחר שאין להעריך בחינת חכמה אצל עצמותו יתברך מחמת כח השואתו בכל דבר בהשוואה גמורה ואין זולתו כלל וכל הדרגין הם בכחו השוה בתכלית היחוד בלי שום התחלקות כלל נקרא חכמה סתימאה דהיינו הגם שהכוונה הכל מכחו ועצמותו המתמשך בהם אבל היא סתימאה דלא אתפתחא כלל ולא נתחלקה לשלשה מוחין דהיינו חכמה בינה דעת כי אינו בבחינת הבנה והשגה וידיעה כלל:
4
ה׳לכן כל חכמת הזעיר אנפין שהוא לצמצם בבחינת חילוקי הדרגין נמשך הכל מחכמה הנזכר לעיל ומחמת שלא נתנה להעריך אותה בשם נקרא ההמשכה בבחינת שערות כמו השערה שנמשכת מהמוח ואינה ערך להמוח כך כל החכמה הנמשך מעצמותו יתברך הם בערך שערות לגבי המוח אך הגם שנמשכו לחכמת הנבראים לא נשתנו כלל להמשכה אחרת כי אם בבחינת זעיר אנפין שהוא לצמצם לנבראים משם נמשכו הצמצומים לכן שערותיו לבנים ושעיעין וכלהו בשיקולא לא נפיק דא מן דא דהיינו גם אחר התמשכותם לא נשתנו למהות אחר וכל ההמשכות הם בשיקולא חד הגם שכל שערה ושערה מורה על בחינת המשכת פרט בפני עצמו אף על פי כן הם בשיקולא בבחינת השואה שמחמת כחו יתברך השוה כל הדרגין המה בהשואה גמורה ולכל אחד ואחד השוואתו מיוחדת בפני עצמו כמו למשל מבשר ודם כל שהוא חכם יותר מתמשך לדבר קטן יותר ומבדיל בין מהות למהות בכל פרט ופרט כי מצד התגלות חכמתו מעצמיות נפשו אשר שמה נאחדים כל הפרטים לכח אחד ולכל מהות כוונה מיוחדת בפרט ולא מתערבין דרגין ואף על פי כן המה כח מיוחד:
5
ו׳וכמו למשל ממלך בשר ודם אשר מצד גדולתו הרי השרים והעבדים המה שוים אצלו ונערכים בערך אחד ורצונו הנמשך בהם הכל בהשוואה הרצון שלו לשריו ועבדיו והכוונה בהם שוה מחמת שלגבי עצמיות גדולתו הם נערכים בערך אחד ובכוונה אחת אבל בהתמשכותו להם אינם נערכים בערך אחד ונתגלה לכל אחד ואחד כפי מעלתו לשרים כפי מעלתם ולעבדים כפי ערכם וגם לכל שר ושר בפני עצמו לפום דרגיה בחילוק דרגין וכן לכל עבד ועבד:
6
ז׳כן הוא בנמשל כי בבחינת המשכות עצמותו יתברך הוא אריך אנפין אשר הכל בטלים אליו יתברך ואין חוץ ממנו וכל בחינת הדרגין נערכים אצלו יתברך בערך אחד ומתמשך אליהם בהשוואה גמורה לכן כולא בשיקולא ולא נפיק דא מן דא כו':
7
ח׳אבל בבחינת זעיר אנפין שהוא המשכתו יתברך בבחינת עולמות אז מתגלה המשכתו יתברך לכל העולמות והדרגין בבחינות נבדלות במעלה כמשל הנזכר לעיל לכן אינם בשיקולא כי המשכתו בבחינתם אינה שוה כנזכר לעיל גם מסתבכין דא ברא כי השר צריך להעבד והעבד צריך להשר וכן כל שר לשר חבירו מעורבין במלאכתן וכן בבחינת דרגין כל אחד מתערב בדרגא דגבוה מיניה או דנמוך מיניה ודי למבין:
8
ט׳כמו כן כביכול בבחינת חכמה סתימאה אשר אצלו יתברך שווין כל הדרגין ולכל דרגא פרט מיוחד וכוונה מיוחדת וכח מיוחד וכמו שכתוב ודרך לחזיז קולות לכל קול בראתי שביל בפני עצמו מחמת כחו השוה בכל הדרגין ואצלו יתברך כל הדרגין בהשוואה ובכוונה מיוחדת ואף על פי כן המה בשיקולא חדא מחמת כחו הפלא אבל בזעיר אנפין שערותיו שחורות ומסתבכין דא בדא כי בחינת זעיר אנפין הוא לצמצם ולהסתיר כל פרט לגבי הנבראים ולפי בחינת הנבראים לא נתראו כוונות כל אחד ואחד ופרט כל אחד ואחד בשרשו ובהבדלו ונאחדים זה בזה בכדי לאחד הדרגין ולקשרם זה עם זה ומשתלבין דא בדא לכן שערותיו הם המשכתו שנמשך בהם שחורות דהיינו הצמצום לנבראים ולא שעיעין כי באריך אנפין הם שעיעין דהיינו רכיכין למיגד ממוחא למוחא בלי שום הסתרה כלל אבל בזעיר אנפין מוכרח לצמצם ולא לגלות כי אם בבחינת הסתר ודין כו' וגם מסתבכין דהיינו שהדרגין מתערבין דא עם דא כנזכר לעיל לכן בבחינת ההמשכה שהיא לגבי הנבראים בזה נשתנו זה מזה אבל בבחינת עצמותו המתמשך בכל הנבראים הוא זעיר אנפין הוא עתיקא בלי שינוי כלל מאחר שאין דבר נבדל מאתו יתברך לכן אינו מדבר כי אם בבחינת אנפין:
9