שבת נ״בShabbat 52

א׳דְּתִיתּוֹתַב דַּעְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲמוֹר שֶׁעֲסָקָיו רָעִים כְּגוֹן זֶה, מַהוּ לָצֵאת בִּפְרוּמְבְּיָא בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אֲמַר אֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כַּחֲנַנְיָא.

ב׳תָּנָא דְּבֵי מְנַשְּׁיָא: עֵז שֶׁחָקַק לָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ יוֹצְאָה בְּאַפְסָר בְּשַׁבָּת. בָּעֵי רַב יוֹסֵף: תָּחַב לָהּ בִּזְקָנָהּ מַהוּ? כֵּיוָן דְּאִי מְנַתַּח לַהּ כָּאֵיב לַהּ לָא אָתְיָא לְנַתּוֹחֵהּ, אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דְּרָפֵי וְנָפֵיל, וְאָתֵי לְאֵתוּיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. תֵּיקוּ.

ג׳תְּנַן הָתָם: וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. אָמַר (לֵיהּ) רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: פְּלִיגִי בַּהּ רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: בֵּין לְנוֹי בֵּין לְשַׁמֵּר — אָסוּר. וְחַד אָמַר: לְנוֹי — אָסוּר, וּלְשַׁמֵּר — מוּתָּר.

ד׳אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּסְתַּיֵּים דִּשְׁמוּאֵל הוּא דְּאָמַר לְנוֹי אָסוּר, לְשַׁמֵּר מוּתָּר. דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כַּחֲנַנְיָא.

ה׳אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה, תִּסְתַּיֵּים דִּשְׁמוּאֵל הוּא דְּאָמַר בֵּין לְנוֹי בֵּין לְשַׁמֵּר — אָסוּר. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחְלִיפִין לִפְנֵי רַבִּי, שֶׁל זוֹ בְּזוֹ מַהוּ? אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ אָמַר אַבָּא: אַרְבַּע בְּהֵמוֹת יוֹצְאוֹת בְּאַפְסָר — הַסּוּס הַפֶּרֶד וְהַגָּמָל וְהַחֲמוֹר. לָאו לְמַעוֹטֵי גָּמָל בַּחֲטָם? סָמִי הָא מִקַּמֵּי הָא.

ו׳וּמַאי חֲזֵית דִּמְסַמֵּית הָא מִקַּמֵּי הָא? סָמִי הָא מִקַּמֵּי הָא! (דְּאַשְׁכְּחַן שְׁמוּאֵל הוּא דְּאָמַר לְנוֹי אָסוּר לְשַׁמֵּר מוּתָּר. דְּאִתְּמַר:) רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: בֵּין לְנוֹי בֵּין לְשַׁמֵּר — אָסוּר. וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: לְנוֹי — אָסוּר, לְשַׁמֵּר — מוּתָּר.

ז׳מֵיתִיבִי: קְשָׁרָהּ בְּעָלֶיהָ בְּמוֹסֵרָה — כְּשֵׁרָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַשּׂאוֹי הוּא, ״אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל״ אָמַר רַחֲמָנָא!

ח׳אָמַר אַבָּיֵי: בְּמוֹלִיכָהּ מֵעִיר לָעִיר. רָבָא אָמַר: שָׁאנֵי פָּרָה דְּדָמֶיהָ יְקָרִין. רָבִינָא אָמַר: בְּמוֹרֶדֶת.

ט׳הַסּוּס בְּשֵׁיר וְכוּ׳. מַאי ״יוֹצְאִין״? וּמַאי ״נִמְשָׁכִין״? אָמַר רַב הוּנָא: אוֹ יוֹצְאִין כְּרוּכִין, אוֹ נִמְשָׁכִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יוֹצְאִין נִמְשָׁכִין, וְאֵין יוֹצְאִין כְּרוּכִין.

י׳בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: יוֹצְאִין כְּרוּכִין לִימָּשֵׁךְ. אָמַר רַב יוֹסֵף: חֲזֵינָא לְהוּ לְעִיגְלֵי דְּבֵי רַב הוּנָא יוֹצְאִין בְּאַפְסְרֵיהֶן כְּרוּכִין בְּשַׁבָּת.

י״אכִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מוּלָאוֹת שֶׁל בֵּית רַבִּי יוֹצְאוֹת בְּאַפְסְרֵיהֶן בְּשַׁבָּת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּרוּכִין אוֹ נִמְשָׁכִין?

י״בתָּא שְׁמַע, כִּי אֲתָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: מוּלָאוֹת שֶׁל בֵּית רַבִּי יוֹצְאוֹת בְּאַפְסְרֵיהֶן כְּרוּכִים בְּשַׁבָּת.

י״גאַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אַסִּי: הָא דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה לָא צְרִיכָא, מִדְּרַב דִּימִי נָפְקָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַב דִּימִי ״נִמְשָׁכִין״ קָאָמַר, מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל נָפְקָא.

י״דדְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחְלִיפִין הָיוּ לִפְנֵי רַבִּי, שֶׁל זוֹ בָּזוֹ מַהוּ? אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, כָּךְ אָמַר אַבָּא: אַרְבַּע בְּהֵמוֹת יוֹצֵאת בָּאַפְסָר, הַסּוּס וְהַפֶּרֶד וְהַגָּמָל וְהַחֲמוֹר.

ט״ואֲמַר לְהוּ רַב אַסִּי: אִיצְטְרִיךְ לְהוּ. דְּאִי מִדְּרַב יְהוּדָה נָפְקָא, הֲוָה אָמֵינָא: אָמַר לְפָנָיו וְלָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַב דִּימִי.

ט״זוְאִי דְּרַב דִּימִי, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי נִמְשָׁכִין, אֲבָל כְּרוּכִין — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יְהוּדָה.

י״זוּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלָן בִּמְקוֹמָן. לְמֵימְרָא דִּבְנֵי קַבּוֹלֵי טוּמְאָה נִינְהוּ? וְהָתְנַן: טַבַּעַת אָדָם — טְמֵאָה, וְטַבַּעַת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּשְׁאָר כׇּל הַטַּבָּעוֹת —

י״חטְהוֹרוֹת.

י״טאָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: בְּבָאִין מִנּוֹי אָדָם לְנוֹי בְּהֵמָה.

כ׳וְרַב יוֹסֵף אָמַר: הוֹאִיל וְאָדָם מוֹשֵׁךְ בָּהֶם אֶת הַבְּהֵמָה. מִי לָא תַּנְיָא: מַקֵּל שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבֵּל טוּמְאָה. מַה טַּעַם? — הוֹאִיל וְאָדָם רוֹדָהּ בָּהֶן. הָכָא נָמֵי, הוֹאִיל וְאָדָם מוֹשֵׁךְ בָּהֶן.

כ״אוְטוֹבְלָן בִּמְקוֹמָן: וְהָאִיכָּא חֲצִיצָה!

כ״באָמַר רַבִּי אַמֵּי: בְּשֶׁרִיתְּכָן.

כ״גלֵימָא רַבִּי אַמֵּי כְּרַב יוֹסֵף סְבִירָא לֵיהּ, דְּאִי כְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, דְּאָמַר: בְּבָאִין מִנּוֹי אָדָם לְנוֹי בְּהֵמָה — כֵּיוָן דְּרִיתְּכָן, עֲבַד בְּהוּ מַעֲשֶׂה וּפְרַחָה לַהּ טוּמְאָה מִינַּיְיהוּ.

כ״דדִּתְנַן: כׇּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טוּמְאָתָן בְּמַחְשָׁבָה, וְאֵין עוֹלִין מִטּוּמְאָתָן אֶלָּא בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה!

כ״הסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מַעֲשֶׂה לְתַקֵּן לָאו מַעֲשֶׂה הוּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה לְתַקֵּן אֶלָּא לְקַלְקֵל.

כ״ובְּמַתְנִיתָא תָּנֵי בִּמְחוּלָּלִין.

כ״זשָׁאַל תַּלְמִיד אֶחָד מִגָּלִיל הָעֶלְיוֹן אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי שֶׁחוֹלְקִין בֵּין טַבַּעַת לְטַבַּעַת. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת. דְּאִי לְעִנְיַן טוּמְאָה, דָּא וְדָא חֲדָא הִיא.

כ״חוּלְעִנְיַן טוּמְאָה דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתְנַן: טַבַּעַת אָדָם טְמֵאָה, וְטַבַּעַת בְּהֵמָה וְכֵלִים וּשְׁאָר כׇּל הַטַּבָּעוֹת טְהוֹרוֹת! כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נָמֵי דְּאָדָם קָאָמַר לֵיהּ.

כ״טוּדְאָדָם, דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתַנְיָא: טַבַּעַת שֶׁהִתְקִינָה לַחְגּוֹר בָּהּ מׇתְנָיו וּלְקַשֵּׁר בָּהּ בֵּין כְּתֵפָיו — טְהוֹרָה, וְלֹא אָמְרוּ טְמֵאָה אֶלָּא שֶׁל אֶצְבַּע בִּלְבַד! כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נָמֵי דְּאֶצְבַּע קָאָמַר לֵיהּ.

ל׳וּדְאֶצְבַּע דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתְנַן: טַבַּעַת שֶׁל מַתֶּכֶת וְחוֹתָמָהּ שֶׁל אַלְמוֹג — טְמֵאָה. הִיא שֶׁל אַלְמוֹג וְחוֹתָמָהּ שֶׁל מַתֶּכֶת — טְהוֹרָה! כִּי קָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ, נָמֵי כּוּלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת קָאָמַר לֵיהּ.

ל״אוְעוֹד שָׁאַל: שָׁמַעְתִּי שֶׁחוֹלְקִין בֵּין מַחַט לְמַחַט. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא לֹא שָׁמְעַתְּ אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת, דְּאִי לְעִנְיַן טוּמְאָה דָּא וְדָא אַחַת הִיא.

ל״בוּלְעִנְיַן טוּמְאָה דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתְנַן: מַחַט שֶׁנִּיטַּל חוֹרָהּ אוֹ עוּקְצָהּ — טְהוֹרָה! כִּי קָאָמַר לֵיהּ בִּשְׁלֵימָה.

ל״גוּבִשְׁלֵימָה דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתְנַן: מַחַט שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלוּדָה, אִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּפִירָה — טְהוֹרָה, וְאִם לָאו — טְמֵאָה. וְאָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: וְהוּא שֶׁרִישּׁוּמָהּ נִיכָּר! כִּי קָאָמַר לֵיהּ, בְּשִׁיפָא קָאָמַר לֵיהּ.

ל״דוּבְשִׁיפָא דָּא וְדָא אַחַת הִיא? וְהָתַנְיָא: מַחַט בֵּין נְקוּבָה בֵּין אֵינָהּ נְקוּבָה מוּתָּר לְטַלְטְלָהּ בְּשַׁבָּת, וְלָא אָמְרִינַן נְקוּבָה אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה בִּלְבַד!

ל״ההָא תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרָבָא — בְּגֻלְמֵי.

ל״ומַתְנִי׳ חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בּוֹ. זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין. רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת. הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת.

ל״זרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֵחָלֵב.