שבת הארץ, קונטרס אחרון י״טShabbat HaAretz, Kuntres Acharon 19
א׳לפ"ד הי"ט
1
ב׳[ביארתי ע"פ הר"ש, שדוקא בקרדומות מותר לעקרן, שאע"פ שהם של מתכת מ"מ יש כאן קצת שינוי, משום שדרך עבודת הארץ היא במרא וחצינא או במעדר, אלא שאין זה שינוי גדול כ"כ, כמו מארופות של עץ. ונראה לי שדוקא בזה האופן של השינוי מותר, דהיינו שינוי בצורתו של הכלי, שהוא פועל על אופן העבודה, שהדרך הוא לחפור בארץ בכלי שאינו כצורת הקרדום, וזהו חשוב שינוי ניכר, ואע"פ שהחומר הוא אותו החומר עצמו, שעושים בו את כלי העבודה בכל השנים, דהיינו מתכת, אין בכך כלום, אבל אם יחפור במארופות, שהן בצורה זו עצמה, שדרך לחפור בה בעבודת הקרקע של כל השנים, אע"פ שהוא עושה שינוי בחומר הכלי, שבכל השנים היא של מתכת, ועכשיו של עץ, אין שינוי זה חשוב כ"כ להתיר על ידו, שעיקר תכונת העבודה תלויה היא בצורתו של הכלי שעובד בו, ולא בחומר שלו. והנה כ"ז הוא לשיטת הר"ש, דס"ל דטעמא דקרדומות משום שינוי הוא, וכ"ה מבואר מדבריו במשנה ה' פ"ה, דאהא דר"י מתיר ליקח לוף במוצאי שביעית מיד מייתי הא דירושלמי, מ"ט דר"י גזרו על הלוף ולא על הירק, פירוש מ"ט דר"י, מ"ש דפליג הכא, ומ"ש גבי ירק פ"ו מ"ד, דאסרינן ליקח ירק במוצאי שביעית עד שיעשה כיוצא בו, ולא פליג ר"י, ומשני גזרו על הלוף שלא יעקור אותו בשביעית אלא בשינוי, במארופות של עץ לב"ש ובקרדומות לב"ה, הלכך מוצאי שביעית לא שכיח דאיסורא ע"כ. עכ"פ למדנו, שגם לב"ה בעינן שינוי, אלא דסגי בשינוי קטן של קרדומות, אע"פ שהם של מתכת. אבל מלשון הרמב"ם בפיה"מ, שכתב בטעמא דמארופות של עץ כדי שישנה, נראה דס"ל דלב"ה ל"ב שינוי כלל, וקרדומות של מתכת א"ז שינוי, ולשון הר"ש, שכתב דב"ש חיישי לעבודת הארץ וב"ה לא חיישי, הוא מקוצר מאד, דלשיטתו א"א לומר דב"ה לא חיישי לעבוה"א, שהרי גם קרדומות שינוי הוא. ובס' משנה ראשונה האריך לבאר, דלב"ה א"צ שום שינוי כלל, ולא חיישי כלל לעבודת הארץ בעקירת לוף, וקרדומות, לאו דוקא אלא דאורחא דמילתא נקיט, וקושיתו אלימא מאד, דלפי' הר"ש צריך לומר דבלוף בעינן שינוי משום שחוששין לעבודת הארץ, ובשאר ירק לא בעינן שינוי, ולא הובררה לנו שום סברא לומר שיש חילוק בענין איסור עבודת הארץ בין לוף לשאר ירק. אמנם לפי מה שכתב הוא עצמו בדבריו לעיל משנה ב' שם, דלוף דרכו לצמח יותר, י"ל דשיערו חכמים, שמה שנשאר מהלוף ג"כ משתבח הוא ע"י עקירתו חלק ממנו, ע"י מה שמרפה הארץ, והיא יותר קרובה לעבודה מבשאר ירקות, שאין כח צמיחתם גדול כ"כ. *) נדפס בהערות לס' פאת השלחן, הוצאת הרא"מ לונץ ז"ל..
2
