שבת הארץ, הלכות שמיטה ב׳:י״אShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 2:11
א׳לא ימלא אדם גיא עפר או יתקננו בעפר, מפני שמתקן את הארץ. אבל עושה הוא חיץ על פני הגיא, וכל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה והוא עומד על שפת הגיא הרי זה תנטל. * י"א שמותר לבנות בשביעית מדרגות על נבי הגיאיות, שהן גומות שהמים מתקבצים שם, כדי להשקות את השדות משפסקו הגשמים,* שיש מי שאומר שהוא מעצרת ואילך, מפני שאז הוא תיקון רק למוצאי שביעית.* ויש מי שאומר, שזה היה מותר רק בזמן שבית המקדש היה קיים, שהיה נוהג דין תוספת שביעית לחומרא לאסור הפוקים שלפניה, כמו שיתבאר במקומו*. והיה אסור לעשות מלאכות של עבודת קרקע לפני שביעית, מפני שהם תיקון לשביעית, ע"כ הותרה ג"כ עבודה כזאת בשביעית, כיון שהיא תיקון רק למוצאי שביעית, אבל בזמן הזה שאין לנו תוספת, על כן כשם שאין איסור לעשות עבודה בערב שביעית, אע"פ שהוא צורך שביעית ועיקר פעולתה היא רק על השנה השביעית, א"כ לא אזלינן בזמן הזה כ"א בתר שעת העבודה עצמה, לא אחר הזמן שתצא התועלת מן העבודה, כמו כן אין לנו היתר לעשות עבודה בקרקע בשביעית, אע"פ שתכליתה היא למוצאי שביעית, שאנו מדמין את השביעית לשבת בזמן הזה; ונמצא שכשם שאינה אסורה לפניה כמו כן אינה מותרת כשתהיה נעשית העבודה לשם אחר השביעית, ובאיסורי עבודה של דברי סופרים, שאסרו משום מראית עין, לא הקילו בזמן הזה בדבר שהוא ניכר שעושה לצורך מוצאי שביעית, שכיון שאין חוששין על מה שהוא נעשה לצורך שביעית להחמיר, לא נחוש על מה שהוא נעשה לצורך מוצאי שביעית להקל. אבל קודם שפסקו הגשמים ודאי אסור לבנות מדרגות ע"ג הגיאיות בשביעית.* וי"א שאסור לעשות מחיצה מעכבת בעפר, לסכור את המים שנתקבצו, שלא יצאו לחוץ. ואסור לתן עפר וטיט בין האבנים, כשעושה מחיצה לעכב את המים. ואין מותר לעשות כ"א מחיצה של אבנים סדורות זו על זו, בלא עפר וטיט.* וי"א שכל שבונה גדר או שום בנין סמוך לשדהו, מותר לו לקחת כל אבן אפילו מהאבנים הקטנות, שאין בה כשיעור לקחת מן שדהו כמו שבארנו* מ"מ כל שהיא מונחת בקרוב כ"כ למקום הבנין, שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, ואינו צריך לשלשל עצמו, ולא ללכת ממקומו בשביל לקיחתה של האבן, ה"ז תנטל, ואין חוששין שיהא נראה כרוצה לתקן שדהו, כיון שהבנין הוא כ"כ קרוב להאבן הנטלת, עד שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, אבל כל שהיא רחוקה יותר מזה אסור ליטלה, אא"כ יש בה כשיעור שביארנו וי"א* שבשדה שלו לעולם אסור ליקח אבנים, אפילו אבן כזאת שהיא קרובה עד כדי שיעור שהוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, ואין ההיתר נאמר כאן, כ"א שהוא מותר ליקח אותה משדה חבירו, ואע"פ שבשדה חבירו מותר לו ליקח לעולם, אפילו אין לו בנין, מ"מ השמיענו כאן שאין בזה משום גזל, וכיון שהוא עומד ברה"ר והוא יכול לפשוט את ידו וליטלה, היא בחזקת הפקר.* וי"א שכשעושה המדרגות בשביעית בזמן המותר, שהוא משפסקו הגשמים, לא יעשה אותם בסיבוך של עפר, מפני שהוא מתקן המקום לזריעה ע"י זה, והוי עבודת קרקע, אלא עושה הוא באבנים בלא כיסוי וסיבוך של עפר.
1