שבת הארץ, הלכות שמיטה ב׳:ד׳Shabbat HaAretz, Laws of Shemitah 2:4
א׳מותר לאדם להוציא זבל מן הסהר של צאן ונותן לתוך שדהו, כדרך כל מכניסי זבל. ויש* ספק בדבר, אם מתוך סהר של צאן אינו מותר להוציא ג"כ רק לאחר הזמן שפסקו עוברי עברה, כשם שהוא מותר אז להוציא מחצירו, או שמא קל הוא סהר של צאן מן החצר, שמותר להוציא ממנו גם לפני הזמן שפסקו עוברי עברה. ומסתבר שספק זה הוא בסהר של צאן שעושה בתוך שדהו עצמה, שמותר לעקור את הזבל מתוך הסהר, ומוציא לתוך שדהו ע"פ דרך המזבלים וכשיעורם, ע"ז מסופק הדבר אולי הוא מותר להוציא גם קודם שיפסקו עוברי עברה, מאחר שאינו צריך להוליכו ממקום אחר, כיון שהסהר הוא בשדהו עצמה, אבל בסהר של צאן הרחוק מן השדה דינו כחצר, שאין ספק בזה, שאין היתר להוציא את הזבל כ"א אחר שפסקו עוברי עברה וע"פ האופנים האמורים.
1
ב׳והעושה דיר בתוך שדהו בשביעית, לא יעשהו יתר על בית סאתים ויכניס הצאן לתוכו, וכשיזבלו את כל הדיר מניח דופן אחד מדפני הדיר ועושה דיר אחר בצדו, נמצא מזבל בתוך שדהו בית ארבעת סאין. ויש* אומרים שאין מותר להעמיד דיר של צאן בתוך שדהו בשביעית, כי אם כשאין כונתו לזבל את השדה ע"י זה, אלא כשאין לו מקום להעמיד צאן, שצריך לחלוב ולגזוז אותם במקום מיוחד, מותר לו להעמיד אותם גם בתוך שדהו על פי הסדר האמור. ויש* מי שנראה מדבריו, שגם אם עשה את הדיר לצורך העמדת הצאן, לא לכונת זיבול שדהו, מ"מ אסור להשאיר את הזבל שם במקום הדיר, באופן שע"י זה תזדבל השדה במקום ההוא, שנמצא זה מזבל את שדהו בשביעית, אלא שצריך להוציא אחר כך את הזבל מן הדיר ולהעמידו בתוך שדהו, בסדר של אשפתות גדולות, ע"פ השיעורים המותרים לכל מוציאי זבלים. ולהדעה האומרת, שההיתר הוא באופן השיעור האמור לעשות סהר כבית סאתים, אפילו אם הוא מתכוין לזבל את שדהו ע"י זה, כל זמן שאינו עושה מעשה אחר, כ"א מה שממילא מתפזר הזבל בשדה ע"י הצאן, יש לומר שאם באמת אין כונתו לזבל כלל, כ"א להעמיד צאן כשצריך לזה המקום של השדה, מותר אפילו בשיעור יותר גדול בלא הגבלתם של התנאים האמורים.
2