שבת הארץ, הלכות שמיטה ה׳:ט״זShabbat HaAretz, Laws of Shemitah 5:16
א׳ומאימתי יהיה מותר לאכול פירות האילן בשדה בשביעית, הפגין של תאנים משיזריחו אוכל בהן פתו בשדה, וכן כל כיוצא בהן. הבוסר משיוציא מים אוכלו בשדה, וכן כל כיוצא בו. הזיתים משיכניסו סאה של זיתים רביעית שמן פוצע ואוכל בשדה, הכניסו חצי לוג כותש וסך בשדה, הכניסו שליש מותר להכניס לביתו, שהרי הגיעו לעונת המעשרות. * ושאר כל פירות האילן כעונתן למעשרות כך עונתן לשביעית, ואסור לאכול מהן כלל קודם שהגיעו לעונת המעשרות אפילו בשדה, דדוקא* זיתים וענבים דרך הוא לאוכלם ג"כ קודם גמרן בדרך עראי בשדה, ע"כ יש בהם שיעור של היתר אכילה, ובזיתים גם סיכה, בשדה, קודם זמן ההיתר להכניס בבית ולאכול, אבל בכל הפירות אין שם אלא שיעור אחד, זמן הגעתם לעונת המעשרות, ואז מותר גם להכניס לבית, וקודם שיעור זה אסור אפילו בשדה. וי"א* שה"ה בכל הפירות משיגיעו לשיעור הדומה לפגין משיזריחו אוכלן בשדה. ושיעור השליש של זיתים* י"א, שהוא משהכניסו שמן חלק תשיעי ממה שהם ראויים לעשות כשיהיו מבושלין לגמרי, זהו שליש גידולם שהוא עונתן למעשרות. וי"א* שהשליש הוא הזמן שהם מכניסים שליש מהשמן שהם רגילים להכניס כשהם גמורים, ואם הם מכניסים שלשה לוגין לסאה, כיון שעמדו על לוג לסאה זהו השליש שלהם, ואם הוא עושה יותר גם השליש שלהם הוא נחשב יותר כפי מדתם. ויש* מי שאומר שהדבר הוא קצוב משהכניסו לוג לסאה זהו שליש שלהם, מפני שבמקומות שהזיתים הם רעים אינם עושים יותר משלשה לוגין לסאה, ע"כ שיערו חכמים בכל מקום לפי המקומות הרעים. ונראים הדברים, שלפי דעה זו אפילו אם יזדמן שהזיתים הם כ"כ רעים, עד שאינם עושים אפילו שלשה לוגין לסאה, מ"מ לעולם אין נקרא הכנסת שליש כ"א כשיכניסו לוג לסאה, דלא חלקו חכמים במדתן. ויש ספק* אם פירות שאוכלין אותן בשדה, שאסור להכניסן בבית, מפני שעדיין לא באו לשיעור זה של היתר הכנסה בבית, אם מותר לעשות מהן מלוגמא לאדם, שיש לומר שדוקא פירות שהם גמורים לגמרי, וראויין לאכילה גמורה, עליהן אמרה תורה לאכלה ולא למלוגמא, אבל כל מה שאנו מרבים ממקרא של מן השדה תאכלו את תבואתה, על היתר אכילה בשדה, כשאינו ראוי עדיין לאכילה גמורה, יש לומר שבהם מותר לעשות ג"כ מלוגמא לאדם, או שמא אין חילוק בדבר, וכל שמותר לאיזו אכילה שהיא, אפילו לאכילת שדה, כבר אסור לעשות ממנה מלוגמא. ויש לדון, שקודם זה השיעור, שאינו ראוי אפילו לאכילת שדה, ודאי לכתחילה אסור לאסוף אותם מן האילן, משום שזהו הפסד להם כשתולשם, אבל אם נתלשו יש לומר שמותר לעשות מהם מלוגמא, כיון שאינו ראוי לשום אכילת אדם, שהרי קודם השיעור אסור לאכלם אפילו בשדה.*
1