שבת הארץ, הלכות שמיטה ו׳:א׳Shabbat HaAretz, Laws of Shemitah 6:1
א׳אין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר, ואותן הדמים הרי הן כפירות שביעית, וילקח בהן מאכל ויאכל בקדושת שביעית, ואותו הפרי הנמכר הרי הוא בקדושתו כשהיה. * ויש מי שאומר, ששיעורו של זה המעט, שמותר למכור מפירות שביעית, הוא מזון שלש סעודות. וי"א* שאם מוכר בשביל טובת הנאה מועטת שרי, ונראין הדברים דהיינו כל שאינו לוקח את המחיר בשלמותו, כ"א בפחות משויו, אין זה דרך סחורה ומותר. ונראה שמותר לדעה זו באופן זה אפילו סחורה מרובה, יותר ממזון שלש סעודות. ואיסור* סחורה בפירות שביעית הוא מן התורה, דהוי לאו הבא מכלל עשה. ויש* מי שנראה מדבריו, שיש בכלל זה המצוה לאכול פירות שביעית. וי"א* שאין שום מצוה באכילתן, אלא שבא הכתוב לאסור בהם דברים שחוץ מאכילתן, כמו הפסד וסחורה. ויש* מי שנראה מדבריו, שעיקר איסור סחורה, מה שאסור למכור ולקנות פירות שביעית, הוא אפילו במרובה, יותר משלש סעודות, רק על השמור, שכיון ששמר באיסור ולא הפקיר פירותיו כדין תורה, אסור ליקח ממנו, ואסרו חכמים ליקח אפילו דבר מועט כחצי איסר, אבל מהמופקר לא אסרו רק בלקיחה מרובה יותר משלש סעודות מעם הארץ, מפני שהדמים הם בקדושת שביעית, ואסור לעשות מהן סחורה ולקנות מהם כל דבר שהוא חוץ מההנאות המותרות בפירות שביעית, ע"כ חשו שיכשל בזה עם הארץ שאינו יודע להזהר. וי"א* שכל איסור סחורה בשביעית אינו נוהג כ"א כשהאדם עצמו שלקט את הפירות הוא מוכר אותם, שהתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה, היינו שתלקט את הפירות לאכלה ולא לסחורה, אבל כל שהמלקט עצמו איננו מוכר כ"א אחר אין בזה משום סחורה, ואפילו כשהאב מלקט והבן מוכר בשבילו, אין כאן משום איסור סחורה. ונראה מדבריהם, שבזה אין אסור סחורה אפילו באופן מרובה. רק שאסור למכור במקום אחד קבוע תמיד. ונראין הדברים, שלבעלי דעה זו מותר אפילו לקנות ולמכור כדי להרויח, כל זמן שאין הלוקט עצמו הוא המוכר. ויש* שמסתפקים לומר, שלקנות ולמכור, כדי להרויח ולמכור ביוקר, אסור אפילו לדעת המתירים סחורה כשהמוכר איננו הלוקט עצמו. ולהמתירים* סחורה, כשאין הלוקט עצמו מוכר, מותר למכור בהבלעה גם משל הלוקט, אם הוא מוכר ג"כ מה שלקט אחר בבת אחת. ואחים מלקטין ואחד מוכר על ידן, ומתוך שמוכר את מה שלקטו אחיו, מוכר הוא בהבלעה ג"כ את מה שלקט הוא עצמו. ולפ"ז נראה, שאין איסור סחורה בהבלעה, ואם מוכרים בבת אחת פירות שביעית עם שארי דברים, מותר לקבע את המקח על הדברים שאינם פירות שביעית, ויהיו הדמים של שיווי פירות שביעית נבלעים בהם. ואם* לקט לעצמו לאכילה אז מותר הוא בעצמו למכור המותר, ואין בזה איסור סחורה. וי"א,* שכשהוא לוקט למכור על יד לקנות בו דבר אכילה, כל זמן שאינו עושה כדרך הסוחרים, שקונים הרבה ביחד ומוליכים ממקום הזול למקום היוקר, אין בזה משום איסור סחורה. וי"א,* שאע"פ שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית, מ"מ מותר לקדש אשה בהם. וי"א* שדוקא בדיעבד קדושיו קדושין, אבל לכתחילה אסור לקדש אשה בהם, דהוי כסחורה.
1