שבת הארץ, הלכות שמיטה ו׳:י׳Shabbat HaAretz, Laws of Shemitah 6:10
א׳דמי שביעית אין פורעין מהן את החוב, ואין עושין בהן שושבינות, ואין משלמין מהן תגמולין, ואין פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת, אבל משלחין מהן דברים של גמילות חסדים, וצריך להודיע. וכן אין לוקחין מהן עבדים, וקרקעות, ובהמה טמאה, ואם לקח יאכל כנגדן כדרך שעושה במעשר שני. ואין מביאין מהן קיני זבין, וזבות, ויולדות, וחטאות, ואשמות, ואם הביא יאכל כנגדן. ואין סכים כלים ועורות בשמן של שביעית, ואם סך יאכל כנגדן. * ואין פודין בו שבויים. ונותנין אותו לחבר עיר בטובה. ויש מי* שנראה מדבריו שאין נותנין לח"ע בטובה. והא דאמרינן שאם לקח עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית יאכל כנגדן, דהיינו שהלוקח יקח מעות משלו, ויאמר כל מקום שהמעות של שביעית הן ביד המוכר יהיו מחוללות על אלו, ויאכל את המעות שבידו בקדושת שביעית, והוא* דוקא כשברח המוכר ואינו לפנינו, אבל כשהוא לפנינו כופין אותו ויחזיר הדמים ללוקח. ואם* שותה יין בדמי שביעית, שדרך הוא תמיד לתן המעות אחר ששותה את היין, טוב שיאמר לחנוני תן לי היין והא לך המעות בידי, דהוי כמו שנתן המעות קודם ששותה היין, וכל מה שהוא שותה היין יוצא המעות לחולין, וכשנותן לו המעות נותן לו חולין, ולא הוי כפורע חובו מדמי שביעית. ונראה* שאדם חשוב, שמאמינים לו, די כשפורע אח"כ, שכיון שבדעת הקונה והמוכר הוא שיפרע מיד, חשוב כאילו באו המעות ליד המוכר בתחילה, ויצאו לחולין ע"י מה שנכנס היין בקדושת שביעית.
1